מקורות מי יודע

[יוסף דהן]

א. להסתכל על הנרות בשעה שמקדש,
(והאם כל זמן הקידוש או בברכת הגפן או בברכת מקדש השבת?)
ב. לכתוב את המילה ערבה ליד פתח הדלת?
ג. הסגולה הנ'ל וכן שעקרה תשתה את מי הערבות המבושלות האם הם של ערבות החבטה או שמלולב
ד. שהגמ' מנחות כמדו' אומרת שבשעת סכנה מענישים אף על ציצית האם הכוונה שלא לובשה כלל או אף אינה לובשה בלילה

 

[מתגעגע]

ג. שעקרה תשתה את מי הערבות המבושלות - האם הם של ערבות החבטה או שמלולב

ערבה גימטריא זרע, וסיפר מעשה מאחד שאמר לאשתו לבשל ערבה והיה להם בנים וכו' (אמרי פנחס ראש השנה אות תס"ה)

ואיני יודע מה כוונתו בזה, אם לשתות המים אחר הבישול, או לרחוץ בהם, ואם ישתו שניהם האיש ואשתו, או אם די שישתה רק אחד או הוא או היא וצ"ע. (האשל מערכת ב' אות כ"ב)

וכתבו שהוא סגולה למי שאין לו בנים ל"ע, שיבשל הושענא וישתה המים, ורמז על זה שערבה בגימטריא זרע. (ליקוטי מהרי"ח הושענא רבה)

ועיי"ש בליקוטי מהרי"ח שיש משמעות בדבריו שהכוונה להושענא שבלולב, אבל יתכן שכוונתו גם להושענא שחובטים שהרי מביא את זה בהושענא רבה
​

 

[מתגעגע]

א. להסתכל על הנרות בשעה שמקדש, (והאם כל זמן הקידוש או בברכת הגפן או בברכת מקדש השבת?)

וכשמתחיל [יום הששי ויכולו] יתן עיניו בנרות, (מהרי"ל ושכל טוב) ובשעת הקידוש בכוס של ברכה - (רמ"א סי' רע"א סעיף י')

 

[מתגעגע]

ב. לכתוב את המילה ערבה ליד פתח הדלת?

נהגו ביום הושענא רבה לכתוב בערבה על כותל הבית תיבת "ערבה" באותיות מרובעות לסימן וערבה שנתו. ועתה ראיתי שהוא מנהג קדמון, עיין להרב חיד"א בשומר הברית אשר בסוף ספר לב דוד דף קמ"ח ע"א שכתב ממהר"א נחום שנסתפק בזה שכותבין בערבה אות ה' במקום השם, אם מותר למחוק, אך שם כתב שנוהגים לכתוב "ה' ישמר צאתך ובואך" באותיות מרובעות, ואני הצעיר נוהג לכתוב ה' שמרך, ולא יותר. (ספר ויקרא אברהם להגאון רבי אברהם אדאדי ז"ל דף קכ"ח ע"ב אות ד')​

 

[יוסף דהן]

וכשמתחיל [יום הששי ויכולו] יתן עיניו בנרות, (מהרי"ל ושכל טוב) ובשעת הקידוש בכוס של ברכה - (רמ"א סי' רע"א סעיף י')

מה זה בשעת קידוש הגפו או קמש השבת
ישר כח על הכל
וכן האם מהני לעשות גם עכשיו לכתוב ערבה עם הערבה
וגם לא כתוב עם איזו ערבה

 

[מתגעגע]

מה זה "בשעת קידוש" - הגפן או מקדש השבת

לכאורה כיון שהסיבה היא "כדי שלא יסיח דעתו" (כמבואר בסי' קפ"ג) - תלוי כמה שמסייע לו שלא להסיח דעתו.

וכן האם מהני לעשות גם עכשיו לכתוב ערבה עם הערבה

לכאורה דברי חכמים קיימים לעולם
[בין לענין לכתוב "ערבה", או לכתוב "ה' ישמור צאתך ובואך", או ה' שומרך]

וגם לא כתוב עם איזו ערבה

לכאורה כיון שגם ערבה שבלולב וגם ערבה של הושענא רבה שניהם מצוה בשניהם יתקיים וערבה שנתך אמן כן יהי רצון
כמובן שאין להסתמך על כל דברי הנ"ל להלכה למעשה כי אינם אלא מסברא בעלמא

 

[במאמר פיו]

ד. שהגמ' מנחות כמדו' אומרת שבשעת סכנה מענישים אף על ציצית האם הכוונה שלא לובשה כלל או אף אינה לובשה בלילה

בבקשה:
כתב המרדכי שם (סימן תתקמא), שדוקא מי שיש לו טלית של ארבע כנפות, ומחזר אחר עלילות להיפטר מן המצווה, כגון שעושה את אחת מארבעת הכנפות עגולה וכיוצא בזה, נענש על כך, וכמו שאמר המלאך לרב קטינא, שבשעת חרון אף מענישים גם על ביטול מצות עשה. וכל זה בימיהם, שהיו רגילים להתעטף בטליתות שיש בהן ארבע כנפות, אבל בזמן הזה שאין דרכינו בבגדים של ארבע כנפות, אין בזה עונש כלל אם אינו מקיים מצות ציצית, ואפילו בשעת חרון אף אין מענישים על כך. ומכל מקום מצוה מן המובחר, לחזר אחת טלית של ארבע כנפות לקיים מצות ציצית

 

[מרניסט]

א. להסתכל על הנרות בשעה שמקדש,
(והאם כל זמן הקידוש או בברכת הגפן או בברכת מקדש השבת?)
ב. לכתוב את המילה ערבה ליד פתח הדלת?
ג. הסגולה הנ'ל וכן שעקרה תשתה את מי הערבות המבושלות האם הם של ערבות החבטה או שמלולב
ד. שהגמ' מנחות כמדו' אומרת שבשעת סכנה מענישים אף על ציצית האם הכוונה שלא לובשה כלל או אף אינה לובשה בלילה

יש כבר אשכול לשאלות מהסוג הזה

בקשת מקורות לציטוטים ומימרות

מוֹסִיף הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ (מקור) וְאוֹמֵר כִּי אָדָם שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד בְּשִׂמְחָה - עֲבוֹדָתוֹ אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת! וְכֵן כּוֹתֵב הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ (מקור), שֶׁבְּכֹחַ הָרִקּוּד שֶׁל הָאָדָם וּבְכֹחַ הַזֵּעָה שֶׁבָּאָה מֵחֲמַת הַמַּאֲמָץ - לִמְחֹק עֲווֹנוֹת חֲמוּרִים כִּפְגַם הַבְּרִית...

forum.moreshet-maran.com

בבקשה אם תוכלו החכמים ומהמנהלי הפורום
@בנימין לוריא @מנהל ראשי
לצרף האשכולות אחד לשני

 

[nati]

א. להסתכל על הנרות בשעה שמקדש,
(והאם כל זמן הקידוש או בברכת הגפן או בברכת מקדש השבת?)

בבן איש חי ש''ש בראשית הל' כ''ט כתב שיסתכל בנרות אחר שנכנס לביתו ונישק ידי אביו ואמו ע''ש

 

[יוסף דהן]

בבן איש חי ש''ש בראשית הל' כ''ט כתב שיסתכל בנרות אחר שנכנס לביתו ונישק ידי אביו ואמו ע''ש

ישר כח

 

[מתגעגע]

ונישק ידי אביו ואמו

דרך בני אדם כשיוצאין מבית הכנסת מיד הוא נושק לאביו ולאמו ולגדול ממנו בארכובה או בפס ידיו משום כבוד. (רש"י ע"ז יז. ד"ה אבי חדייהו)

 

[מתגעגע]

בבן איש חי ש''ש בראשית הל' כ''ט כתב שיסתכל בנרות אחר שנכנס לביתו ונישק ידי אביו ואמו ע''ש

וזה לשונו: זהו סדר הקידוש המיוסד על פי דברי רבינו האר"י ז"ל: אחר תפלת ערבית יכנס לביתו, וכשיכנס למקום השלחן יאמר בקול רם ובשמחה יתירה "שבת שלום", וינשק ידי אביו וידי אמו אם הם בחיים, אחר כך יסתכל באור הנר אשר ברכו עליו, ויסתכל בשתי נרות, ויכוין שהם אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור, גם יכוין שהם אחד בה"א ראשונה ואחד בה"א אחרונה שבשם הוי"ה, ואף על פי שהדליקו שבעה נרות לכבוד שבת, עם כל זה הוא לא יסתכל אלא רק בשתים, ויכון בהסתכלותו שיאירו נרות העליונים וכו'.​