עשירית האיפה
Active member
אמש?!
זה לא היה היום?
ראובן יוסף מיארה
Well-known member
בחזו"ע יו"ט דף רכג ע"ב הביא מהגמ' בדף פח.
לא ראיתי שם כלום ?!
אם כוונתך לתוס' ד"ה שה אין משם ראייה כלל !
אכן, שם רק מבואר שיש דין חינוך בקטנים.
אבל לכאורה סברא פשוטה היא שאין דין חינוך בגדול, שהרי הוא בר חיובא ומחויב בעצמו.
לא כך?!
לא פשוט בכלל
יש הרבה פוסקים כמו האגרות משה, האור לציון ועוד שכתבו שדין חינוך הוא גם לאחר גיל מצוות.
יש משנ"ב שכתב בפירוש שגיל חינוך הוא עד גיל מצוות וזוהי באמת הפשטות, אבל בפוסקים רבים כאמור מצינו חידוש שגיל חינוך ממשיך גם לאחר גיל חינוך, ולכן ברצוני מאד לראות את התוס' שציין רבינו יצחק יוסף שליט"א !
יש הרבה פוסקים כמו האגרות משה, האור לציון ועוד שכתבו שדין חינוך הוא גם לאחר גיל מצוות.
יש משנ"ב שכתב בפירוש שגיל חינוך הוא עד גיל מצוות וזוהי באמת הפשטות, אבל בפוסקים רבים כאמור מצינו חידוש שגיל חינוך ממשיך גם לאחר גיל חינוך, ולכן ברצוני מאד לראות את התוס' שציין רבינו יצחק יוסף שליט"א !
לא מתוס' ד''ה שה . אלא מתוס ד'ה על ידי ששחיטת הפסח על קטן שלא מדעתו מותרת מדין חינוך ועל גדול אסורה וכ' התוס' דקטן הכונה קטן ממש.
אז על מה מברכין ברוך שפטרני? הרי אם יש חינוך יש עונש, שכל העונש שנענש על קטן הוא רק מדין חינוך!!
מה ראייה יש משם ?
תוס' רק אומר שאע"פ שסמוכים על שולחן אביהם אינו שוחט אלא מדעתם
אבל מה ראיה שאחר גיל מצוות לא נוהג דין חינוך ?
פעם ראיתי לזה הסבר שהכוונה שפטרני מכל עונשו,
כלומר כיון שכעת הוא בר מצוה ובר חיובא, הרי שיענש על כל עבירה שיעשה, אבל עדיין אביו מצווה לחנכו, ואינו סתירה.
וגם יש פוסקים שמורים לברך בלא שם ומלכות, בגלל שרבים רבים מההורים לא עושים כל ההשתדלות הראויה לחנך את ילדיהם כראוי, ולכן גם כשהילד גודל ומעשיו אינם כשורה יזקף כ"ז לחובת האב, כיון שלא חינכו כראוי.
לכאו' אינו נכון וכי בגלל שעוד אדם נענש על אשמתו הראשון יענש פחות? וכי זה וזה גורם בעבירות מפחית בעונש?
אבל אפשר לישב אחרת, כי כעת יש לקטן שהגדיל בחירה וזה לא באשמתי.
עין בתשו' הזו ושם מסביר
וגם כאן
ואולי יש לחלק בין שני סוגי חינוך, יש חינוך שצריך להשגיח ולחזק את הילד ולהקנות לו ערכים דומיא דסיפור יציא''מ וזה שיך גם בגדול , ויש לחיבו במצוות שפטור מהן מ'דין' חינוך וזה נפסק כשגדל וזו כונת הרש''ל וא''כ יש ראיה מתוס' גם לפי קושיתך ותן לחכם ויחכם עוד.
יש פוסקים שמורים לברך עם שם ומלכות?
ילקו"י ספיה"ע עמ' שכ"ה:
וכן חזר ע"כ בעמ' שכ"ו:
ראשית, לא פשוט כלל שאין דין חינוך לאחר גיל מצוות, והרבה פוסקים פשיטא ליה דחינוך הוא גם לאחר גיל חינוך (האגרות משה, הגרש"ז אויערבך ועוד)ילקו"י ספיה"ע עמ' שכ"ה:
עוד, מה ישיב על כל הראיות שהביאו והוכיחו ?
ובכלל ראייתו לא מובנת, כתוב בתוס' רק שמדובר בקטן, אבל מי אמר שבגדול אין דין חינוך ולזה עדיין לא מצינו ראיה ?
זאת ועוד רבינו יצחק שליט"א אמר בשיעור שמפורש בתוס' כך, וכאן בספרו רק מביא ראיה. אבל זאת אפשר עוד לתרץ שכוונתו כמו שכתב בילקוט יוסף "וכן מוכח להדיא' ולדידיה היינו הך. אבל אני לא זכיתי להבין כוונת ראייתו ?
בודאי !
כן דעת המהרי"ל והגר"א (בביאורו סי' רכה). וכ"כ בחיי אדם (כלל סה ס"ג). וכן נהגו הרבה גדולים (מהרי"ל דיסקין, הגר"ש סלנט, הגרש"ז אויערבך ועוד)
