אבל בחזון עובדיה הרב כותב כן לקרוא ב -טו בבני ברק כמו החזו'א ולא כמו החיד'א??
חזו"ע עמ' קיב: "ובעיר בני ברק יע"א מכיון שהיא סמוכה ברצף הבתים לעיר יפו, טוב שיקראו גם ביום ט"ו בלא ברכה".אבל בחזון עובדיה הרב כותב כן לקרוא ב -טו בבני ברק כמו החזו'א ולא כמו החיד'א??
החזון עובדיה נמצא בדף קיב, ובהערות כתב לומר גם "על הניסים" בטו' בבני ברקאבל בחזון עובדיה הרב כותב כן לקרוא ב -טו בבני ברק כמו החזו'א ולא כמו החיד'א??
הרב בנימין הצדיק לא שמתי לב שהקדמתני.אשריךחזו"ע עמ' קיב: "ובעיר בני ברק יע"א מכיון שהיא סמוכה ברצף הבתים לעיר יפו, טוב שיקראו גם ביום ט"ו בלא ברכה".
לא כל כך הבנתי, מה שמרן כתב בחזון עובדיה שטוב לקרוא בטו' בב'ב זה לא הוראה לרבים??? מה רק יחידים קוראים בספרו של מרן???לא קושיא, לא חסר המחמיר תע"ב שיש בספרים ומעולם לא אמר בשיעורים. והיינו שהמחמיר תע"ב אין פירושו כהוראה לרבים, אלא המחמיר יחמיר לעצמו וינוחו לו ברכות על ראשו. וזה מה שהרב קיים בעצמו זיע"א (ומדברי הראש"ל שליט"א בסוף דבריו הנ"ל עולה דפעמים שגם כשלא כתב המחמיר תע"ב החמיר ע"ע לגודל חסידותו).
רק תוריד סימני שאלהזה לא הוראה לרבים???
תכל'ס מי שעולה חזן בבני ברק בטו' יאמר בחזרה על הניסים או לא?רק תוריד סימני שאלה
טוב זה לא הוראה לרבים כהוראה
צריך להכיר את שפתו של מרן זצ"ל, שהיה מאוד חד וברור בפסקיו, ומעולם לא הזכיר כן בשיעורים ולא לחינם
ולא אמר טוב כמו שאחרים שקשה להם להכריע אומרים טוב, והוא יותר מוכרח, אלא טוב פשוטו כמשמעו. ודו"ק.
לא נמצא שם. ואמת שכן השיב בתשובה כת"י על בני ברק. וקצ"ע שנשאל על בני ברק והשיב על ערי הספקות ולא על הסמוך להן. ראה ביתד המאיר 133 ושוב בקצוש"ע חזו"ע פורים.ובהערות כתב לומר גם "על הניסים" בטו' בבני ברק