• ניתן לשלוח מערכות ויישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

מרן לא כתב את ההלכות שבהלכו"ע?!

אליהו חמוי

Active member
הנה המעיין בספר הליכות עולם יראה כי מצוי הרבה פעמים חוסר דיוק והתאמה בין הנכתב בהערות לבין הנכתב בגוף ההלכה למעלה [וידוע הדוג' בענין ברכת המפיל] ושמעתי באומרים לי משמיה דהגר''ד יוסף שליט''א כי אכן את גוף ההלכות למעלה מרן לא כתב [עכ''פ בחלק מהספרים] ורק ההערות יצאו מתחת ידו ואהי כמשתומם ויגעתי למצא מקור וסמך לשמוע זו ולא הונח לי עד שאמרתי להעלות שאלה זו לחברי הפורום ותשוע בראש יועץ כמובן שבידע זו יקל ליישב סתירות וחוסר דיוק והתאמה וגם נקבל יחס נכון להלכות למעלה
 
וידוע הדוג' בענין ברכת המפיל
מה הדוגמא?

כבר ענינו על זה כאן
 
זה לא הנושא אך אגב מתוך דברי הגאון הרב רבי שליט'א
1690537052905.png

למרות שלגבי צבי יש הלכה שהראשל שליטא כתב תשובה בטח ר' בנימין ימצאנה בנקל
שיתכן שתלמיד טעה ובמקום לכתוב ונכון להחמיר צריך לומר ויש להחמיר
הובא תשבותו במקום אחר
(בחזו''ע שבת ד)

אז בהליכות עולם גם יתכן מאד שינויים

וכת' באוצר השבת ידי כהן
וידוע שיש סתירה הלכה כמו הלמטה
 
מה הדוגמא?
שבח''ב בענין ברכת המפיל בהע' נטה קו להתיר לדבר בין הברכה לשינה שאינה אלא על מנהגו של עולם ע''ש ומאידך בגוף ההלכה כתב ''ישתדל בכל עוז שלא לדבר בין הברכה לשינה וכו' בשונה מההלך רוח שבהע'
[אם כי לא אכחד שככל החזון הנ''ל מצינו בתשובה שבשו''ת יחו''ד בענין ברכת המפיל כך שא''א לבנות על כך כראיה שא''כ גם יחו''ד לא יצא תחת יד מרן וזה אינו רק שהוא לדוג' בעלמא ויד עוד כמה]
 
שבח''ב בענין ברכת המפיל בהע' נטה קו להתיר לדבר בין הברכה לשינה שאינה אלא על מנהגו של עולם ע''ש ומאידך בגוף ההלכה כתב ''ישתדל בכל עוז שלא לדבר בין הברכה לשינה וכו' בשונה מההלך רוח שבהע'
[אם כי לא אכחד שככל החזון הנ''ל מצינו בתשובה שבשו''ת יחו''ד בענין ברכת המפיל כך שא''א לבנות על כך כראיה שא''כ גם יחו''ד לא יצא תחת יד מרן וזה אינו רק שהוא לדוג' בעלמא ויד עוד כמה]
אם נאמר שמרן סובר שמעיקר הדין רשאי לדבר אחר המפיל אך היות ואפשר להחמיר בקלות יש לו להשתדל להזהר בזזה

שאר דבריך לא ככ הבנתי
 
לשונו [בח''א עמ' רנח] היא ''ויש להשתדל בכל עוז שלא להפסיק בדיבור בין הברכה לשינה זולת בפסוקי ק''ש ושאר פסוקים שבסדורים ואם אירע שהוצרך להפסיק לאחר מכן אין בדבר חשש ברכה לבטלה'' ומלשונו נראה שהעיקר הוא שלא לדבר ורק בשעת הדחק ודיעבד אין בדבר ברכה לבטלה ומהדברים בהע' נראה שהעיקר שהברכה נתקנה על מנהגו של עולם ולולא הדברים שבגוף ההלכה לא היה נראה נטיתו היא להחמיר בזה
 
לשונו [בח''א עמ' רנח] היא ''ויש להשתדל בכל עוז שלא להפסיק בדיבור בין הברכה לשינה זולת בפסוקי ק''ש ושאר פסוקים שבסדורים ואם אירע שהוצרך להפסיק לאחר מכן אין בדבר חשש ברכה לבטלה'' ומלשונו נראה שהעיקר הוא שלא לדבר ורק בשעת הדחק ודיעבד אין בדבר ברכה לבטלה ומהדברים בהע' נראה שהעיקר שהברכה נתקנה על מנהגו של עולם ולולא הדברים שבגוף ההלכה לא היה נראה נטיתו היא להחמיר בזה
וכך גם בחזוע ברכות?
 
וכך גם בחזוע ברכות?
שם [בעמ' תק] כתב ''ולא יפסיק בדיבור בין הברכה לשינה וכו' ולשונו שם מורה יותר שאין הדברים אלא בגדר חומרא ראויה ותו לא

אמנם זכורני שמרן עצמו כתב באחת ההקדמות שהכל יצא מתחת יד קדשו, וצ"ע.
שלום עליכם
כן הוא בהקדמת חזו''ע שבת ח''א
 
והרי גם הראשל שליט'א סובר שיש להזהר ולהימנע מלדבר אחר המפיל לכתחילה ואיך הוא התנסח?
שהרי לא חולק על אביו בענין שזה על מנהגו של עולם כמבוא' בשות הראשון לציון וכן בילקי כיבוד הרוים
 
וכך גם בחזוע ברכות
בחזו"ע ברכות זה כתוב בסוף ההערה מה שמוכיח שאין שום קושיא
כל העניין שלא לדבר הוא משום הק"ש כמבואר בגוף התשובה (וגם כאן בס"ד)
אם היה חשש ברכה לבטלה א"א לדבר גם לצורך
אלא כאמור אין חשש ברכה לבטלה ורק ראוי יותר להזהר לא לדבר כדי להסמיך הק"ש לשינה ולכן כתב בסוף שאם דיבר יחזור לקרוא שוב ק"ש
 
חזור
חלק עליון