בחוט שני הל' שבת פרק לו אות ג כתב שאף שכיבוד הבית מוצר כשכל בתי העיר מרוצפים כמש"כ הביאה"ל סי' של"ז סעיף ב ד"ה ויש מחמירין, היינו כי כיבוד זה דבר שעושים בד"כ רק בבית, אבל לשחק באגוזים על הרצפה שנאסר בסי' של"ח ה' - זה אסור [עי' משנ"ב סק"כ] כי דרך לשחק גם במקומות לא מרוצפים, ועיי"ש עוד, וכיוצ"ב כתב שביתת השבת חורש סעי' כ"ח. ולכאורה קשה מהשעה"צ של"ז ב' שדן להתיר גרירת ספסלים כבדים בבית שכל בתי העיר מרוצפים, והלא גרירה זה דבר שעושים גם בחוץ. ואמנם שם בשעה"צ כתב שקל יותר כי החריץ הוא דרבנן, מ"מ נראה מדבריו שניתן ללמוד זאת גם מהדין של כיבוד. וגם שאל"כ אין כלל סברא להתיר כשכל בתי העיר מרוצפים.
נושאים דומים בפורום
