מרפסן איגרי
Active member
התרומת הדשן (סימן קיא) נשאל האם יוצאים משלוח מנות בחלוקים וסדינים. וענה שכיון שהטעם של משלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא. ולכן יש לתת מידי דמיכלי או דמשתי. ע"ש. ומדבריו הוציאו האחרונים כל מיני דינים.
ובילקוט יוסף פורים (עמוד תשטז) כתב שיש שעוררו בזה שלפי טעמו של התה"ד הנ"ל איך יוצא יד"ח במיני מתיקה הרי לא יכול לקיים בזה סעודת פורים. והרב ענה כמה טעמים.
נראה לענ"ד שאף שכתב כן התה"ד מ"מ לא התכוון שיש לתת ממש סעודה לכל אחד, אלא בא רק לאפוקי מדבר שאינו מאכל ומשקה. והכי דייק לישניה שאינו נקרא מנות רק מידי דמיכלי או דמשתי, ולא סדינים וכד'.
וראיה לדבר, בלקט יושר (חלק א עמוד קנח ענין ד) כתב: ואמר (התה"ד) שיוצא אדם אם שלח אדם לחבירו בפורים תאינה אחת ותמרה אחת, אף על פי ששניהם אינם שוים פרוטה אחת.
ויש לשאול היאך יוצא בתאנה אחת ותמרה אחת הרי ודאי שאין בו שיעור סעודה? אלא שאין חובה לתת סעודה ממש. וכ"כ בשו"ת להורות נתן (חלק ב סימן נד), שהרי לא תקנו לשלוח לכל אחד כדי סעודה שלימה אלא שיהא במנתו כדי לצרף ולהשלים סעודתו, ולכן סגי אף בהשלמה כל שהוא כגון תאנה ותמרה. ע"ש.
ויש להוסיף שאין מוסכם שחייב לאכול לחם בפורים. וברמב"ם (מגילה פרק ב הלכה טו) כתב שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו. וראה בחזו"ע עמ' קעג מש"כ בזה. וכמדומה שאין מנהג העולם להביא בשר, אלא מביאים דברים אחרים שיכולים להקרא 'סעודה נאה'.
ובילקוט יוסף פורים (עמוד תשטז) כתב שיש שעוררו בזה שלפי טעמו של התה"ד הנ"ל איך יוצא יד"ח במיני מתיקה הרי לא יכול לקיים בזה סעודת פורים. והרב ענה כמה טעמים.
נראה לענ"ד שאף שכתב כן התה"ד מ"מ לא התכוון שיש לתת ממש סעודה לכל אחד, אלא בא רק לאפוקי מדבר שאינו מאכל ומשקה. והכי דייק לישניה שאינו נקרא מנות רק מידי דמיכלי או דמשתי, ולא סדינים וכד'.
וראיה לדבר, בלקט יושר (חלק א עמוד קנח ענין ד) כתב: ואמר (התה"ד) שיוצא אדם אם שלח אדם לחבירו בפורים תאינה אחת ותמרה אחת, אף על פי ששניהם אינם שוים פרוטה אחת.
ויש לשאול היאך יוצא בתאנה אחת ותמרה אחת הרי ודאי שאין בו שיעור סעודה? אלא שאין חובה לתת סעודה ממש. וכ"כ בשו"ת להורות נתן (חלק ב סימן נד), שהרי לא תקנו לשלוח לכל אחד כדי סעודה שלימה אלא שיהא במנתו כדי לצרף ולהשלים סעודתו, ולכן סגי אף בהשלמה כל שהוא כגון תאנה ותמרה. ע"ש.
ויש להוסיף שאין מוסכם שחייב לאכול לחם בפורים. וברמב"ם (מגילה פרק ב הלכה טו) כתב שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו. וראה בחזו"ע עמ' קעג מש"כ בזה. וכמדומה שאין מנהג העולם להביא בשר, אלא מביאים דברים אחרים שיכולים להקרא 'סעודה נאה'.
