• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

משפחה חילונית

בעז"ה זיכנו ה' להכירו, לחזור בתשובה יום יום ולגדל את ילדנו על אדני התורה והיראה בס"ד.

משפחתנו הרחבה (שהן בעיקר נשים) טרם זכו להגיע למקום הזה, ה' יחזיר אותן בתשובה שלמה, וכיוון שכך אשתי ואני ניסחנו מכתב בו אנו דורשים מהן, כשהן מגיעות לביתנו, להגיע בלבוש צנוע עפ"י גדרי ההלכה וכן לא לחשוף את ילדנו למכשירים הטמאים שלהם. התנסחנו באופן מכובד אך דיברנו באופן ישיר והבהרנו שאין לנו בזה פשרות ואנו לא נפתח את הדלת ללבוש לא צנוע.
עוד כתבנו שכיוון שאנו לא יכולים לכפות אותם איך להתלבש ולהתנהג מחוץ לביתנו, אם יהיה אירוע משפחתי הנוגד את גדרי הצניעות אנו נמנע מלהביא את הילדים איתנו

הבעיה היא שהן לא קיבלו את זה ולא מוכנות לזה אף במחיר שננתק עמם קשר (שכן אמרנו שאע"פ שאנחנו אנשי שלום ורוצים לשמור על קשר אנו לא מתפשרים ומוכנים אף לריב בשביל זה).

השיחה הגיע בעקבות כך למקומות לא יפים עד שהסתיימה בטונים צורמים ובכמה אנשים כועסים שלא מוכנים לדבר.

מה דעת החכמים כאן, מהי ההשקפה הנכונה? האם עשינו נכון? יש לעמוד על זה אף במחיר של ניתוק קשר (יצויין שאין השאלה כאן על כיבוד הורים כי אם המשפחה איתנו ומוכנה לכל- הבעיה מצד הדודות)?
לענ"ד אפשר להתפשר על הכל עד הילדים ואם היו שואלים אותי יש לעמוד על הבקשות הללו אף במחיר הזה- אך איני סומך על דעתי (וכפי שאתם שמים לב לשעה הסוגיא הזו מפריעה לי לישון).

אודה לחוות דעת
 
נערך לאחרונה:
צא וראה מה מרן זיע"א עשה לגבי בני משפחתו שלא שמרו תומ"צ
נדמה לי שמו"ר הראש"ל אמר שהם בכלל לא הכירו חלק מהדודים/קרובי משפחה כאלו ואחרים שלהם עקב שהיו רחוקים משמירת תומ"צ.
מצד שני הוא סיפר שמרן זיע"א כן היה הולך לבקר/לכבדם לבדו-ללא הילדים. וכך שמר על שני הצדדים-גם שמר על ילדיו מחשיפה לעולם החילוני וגם בא ולא שבר את הכלים אלא כיבד וקרב את בני המשפחה הרחוקים.....
צריך לחפש את ההקלטה של זה.
 
בעז"ה זיכנו ה' להכירו, לחזור בתשובה יום יום ולגדל את ילדנו על אדני התורה והיראה בס"ד.

משפחתנו הרחבה (שהן בעיקר נשים) טרם זכו להגיע למקום הזה, ה' יחזיר אותן בתשובה שלמה, וכיוון שכך אשתי ואני ניסחנו מכתב בו אנו דורשים מהן, כשהן מגיעות לביתנו, להגיע בלבוש צנוע עפ"י גדרי ההלכה וכן לא לחשוף את ילדנו למכשירים הטמאים שלהם. התנסחנו באופן מכובד אך דיברנו באופן ישיר והבהרנו שאין לנו בזה פשרות ואנו לא נפתח את הדלת ללבוש לא צנוע.
עוד כתבנו שכיוון שאנו לא יכולים לכפות אותם איך להתלבש ולהתנהג מחוץ לביתנו, אם יהיה אירוע משפחתי הנוגד את גדרי הצניעות אנו נמנע מלהביא את הילדים איתנו

הבעיה היא שהן לא קיבלו את זה ולא מוכנות לזה אף במחיר שננתק עמם קשר (שכן אמרנו שאע"פ שאנחנו אנשי שלום ורוצים לשמור על קשר אנו לא מתפשרים ומוכנים אף לריב בשביל זה).

השיחה הגיע בעקבות כך למקומות לא יפים עד שהסתיימה בטונים צורמים ובכמה אנשים כועסים שלא מוכנים לדבר.

מה דעת החכמים כאן, מהי ההשקפה הנכונה? האם עשינו נכון? יש לעמוד על זה אף במחיר של ניתוק קשר (יצויין שאין השאלה כאן על כיבוד הורים כי אם המשפחה איתנו ומוכנה לכל- הבעיה מצד הדודות)?
לענ"ד אפשר להתפשר על כך עד הילדים ואם היו שואלים אותי יש לעמוד על הבקשות הללו אף במחיר הזה- אך איני סומך על דעתי (וכפי שאתם שמים לב לשעה הסוגיא הזו מפריעה לי לישון).

אודה לחוות דעת
אשריך על עמידתך האיתנה ויה"ר שדבריך ישמעו ככתוב ירא שמים דבריו נשמעים. כדאי לך אולי לשאול את הרב מוצפי באתר (אבל יותר בקצרה)
 
בעז"ה זיכנו ה' להכירו, לחזור בתשובה יום יום ולגדל את ילדנו על אדני התורה והיראה בס"ד.

משפחתנו הרחבה (שהן בעיקר נשים) טרם זכו להגיע למקום הזה, ה' יחזיר אותן בתשובה שלמה, וכיוון שכך אשתי ואני ניסחנו מכתב בו אנו דורשים מהן, כשהן מגיעות לביתנו, להגיע בלבוש צנוע עפ"י גדרי ההלכה וכן לא לחשוף את ילדנו למכשירים הטמאים שלהם. התנסחנו באופן מכובד אך דיברנו באופן ישיר והבהרנו שאין לנו בזה פשרות ואנו לא נפתח את הדלת ללבוש לא צנוע.
עוד כתבנו שכיוון שאנו לא יכולים לכפות אותם איך להתלבש ולהתנהג מחוץ לביתנו, אם יהיה אירוע משפחתי הנוגד את גדרי הצניעות אנו נמנע מלהביא את הילדים איתנו

הבעיה היא שהן לא קיבלו את זה ולא מוכנות לזה אף במחיר שננתק עמם קשר (שכן אמרנו שאע"פ שאנחנו אנשי שלום ורוצים לשמור על קשר אנו לא מתפשרים ומוכנים אף לריב בשביל זה).

השיחה הגיע בעקבות כך למקומות לא יפים עד שהסתיימה בטונים צורמים ובכמה אנשים כועסים שלא מוכנים לדבר.

מה דעת החכמים כאן, מהי ההשקפה הנכונה? האם עשינו נכון? יש לעמוד על זה אף במחיר של ניתוק קשר (יצויין שאין השאלה כאן על כיבוד הורים כי אם המשפחה איתנו ומוכנה לכל- הבעיה מצד הדודות)?
לענ"ד אפשר להתפשר על הכל עד הילדים ואם היו שואלים אותי יש לעמוד על הבקשות הללו אף במחיר הזה- אך איני סומך על דעתי (וכפי שאתם שמים לב לשעה הסוגיא הזו מפריעה לי לישון).

אודה לחוות דעת
לענ"ד זו אינה שאלה לחו"ר דהפורום אלא לתלמיד חכם בעל שיעור קומה ששייך לתחום זה של בעלי תשובה. (אולי הגר"ר אלבז שליט"א).
עכ"פ אשריך וטוב חלקך בזה ובבא שזכית לשוב בתשובה ולהתקרב לקוב"ה ולעשות לו נחת.
השי"ת ינחה אותך בעצה נכונה, ותזכה לבנים תלמידי חכמים צדיקים, כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה', אמן.
 
אם יהיה אירוע משפחתי הנוגד את גדרי הצניעות אנו נמנע מלהביא את הילדים איתנו
פשוט.אל תשלך את ילדיך למקומות שיכולים לרדת בירא"ש אפילו במקצת ואין ענין לומר להם שאתה לא שולח זה פוגע.
ומוכנים אף לריב בשביל זה
זה לא דרכה של תורה לומר לנתק קשר, פשוט תנתק קשר בלי לומר זה מיצר מריבה, כדאי להישאר על גל שקט.
השיחה הגיע בעקבות כך למקומות לא יפים עד שהסתיימה בטונים צורמים ובכמה אנשים כועסים שלא מוכנים לדבר.
זה הבעיה. צריך לא להגיע למצבים כאלו, והכול תלוי מהתחלה לא לדבר יותר מדאי. אלא קצר ולענין.
מה דעת החכמים כאן, מהי ההשקפה הנכונה?
לענ"ד נראה ח"ו לנתק קשר. לא צריך להגיע למצב כזה. אבל גם לא לחזק את הקשר. אם זה עובר על הקו האדום צריך לעמוד על המשמר, אלא אם הם מזיקים בכוונה צריך לנתק קשר. אבל ח"ו לא לנתק קשר מהמשפחה, בפרט שיכול להיות שיבואו ימים והם יחזרו בתשובה בזכותכם.
האם עשינו נכון?
תלוי איזה מילים אמרת? אם זה היה בצורה מכובדת? כדאי מאוד להכנס לעולם של השני ולהבין מה הוא לא רוצה לשמוע, וזה לא לומר.
העיקר בדרכי נועם אבל עד שיעבור את הקו האדום.
 
לענ"ד כמו שכתבו כאן
תשאל חכם גדול שמכיר את עולם התשובה (נדמה לי שהרב אלבז שליט"א קשה יותר לשאול על פרטי פרטים מרוב טרדותיו) וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים
 
לענ''ד צריך לנהוג בדרכי נועם כמו שכתבו כאן תתנהג בדיפלומטיה תתחמק באלגנטיות בלי לזוז מילימטר מהעקרונות של החינוך שלך
עקבתי אחרי הרבה משפחות שלא מנעו את הקשר עם החילונים והילדים של רובם היום ה' ירחם .
ממש הערב יש לי חתונה שמאוד חשוב להם שאגיע להיות עד ומברך בחופה, לא תיכננתי להגיע, כי זה מעורב ומסתמא פרוץ, וגם לא התחייבו בפני לשמור על טהרת המשפחה, שזה בנפשי, אבל גם איני אומר להם זאת בהחלטיות אלא בהתחמקות שאני ישתדל ולא יבנו עלי ואם אצליח אגיע, וה' יתקננו בעצה טובה אכי"ר
 
צא וראה מה מרן זיע"א עשה לגבי בני משפחתו שלא שמרו תומ"צ
נדמה לי שמו"ר הראש"ל אמר שהם בכלל לא הכירו חלק מהדודים/קרובי משפחה כאלו ואחרים שלהם עקב שהיו רחוקים משמירת תומ"צ.
מצד שני הוא סיפר שמרן זיע"א כן היה הולך לבקר/לכבדם לבדו-ללא הילדים. וכך שמר על שני הצדדים-גם שמר על ילדיו מחשיפה לעולם החילוני וגם בא ולא שבר את הכלים אלא כיבד וקרב את בני המשפחה הרחוקים.....
צריך לחפש את ההקלטה של זה.
מתוך העלון של פנחס תשפ"ג:
1712737549980.png
מתוך העלון של בהעלותך תשפ"ג:
1712737624489.png
וכן נכתב בבית מרן שמות תשע"ז:
1712737665700.png
 
תרשו לי לכתוב עוד שתי נקודות חשובות שלא חייבים להסכים איתם אבל כך אני רואה מהניסיון
אסור לחשוף את הילדים לאייפון כמובן, אבל גם לא צריך יותר מדאי לדבר איתם נגד זה, פשוט מאוד לא מדברים על זה ונגמר, כמו שלא מדברים על חטאים מסוימים שלא רוצים שהילדים ידעו שהם קיימים, רק מזהירים בכלליות על שמירת העינים ואיסור נגיעה במקומות מסוימים ולא עושים מזה יותר מדאי עסק, כי דוקא זה גורם לסקרנות להבין מה זה האייפון הזה ואולי נציץ רק פעם אחת, ולמרות שאני לא יודע מה זה, אבל אם אני רואה אנשים זקנים בני שמונים שחצי רגל בקבר לא יכולים להתנתק מהמכשיר הזה סימן שבאמת יש כאן בעיה רצינית
דבר שני לענ"ד אל תנסו להיות מחזירים בתשובה, אני לא יודע איך המרא דאתרא הרב גרוסמן זכה שבניו יראי שמים ות"ח אבל יש הרבה אחרים שלא זכו ודי בזה למבין, עדיף שנמלא את עצמנו ברוחניות שתגלוש על אחרים מאשר לרדת אליהם ולהישאר למטה ח"ו
 
כמובן שהכל מסור לגדולים, ובמופלא ממך אל תדרוש...
בכל אופן חייב לציין, כי לענ"ד חובה! למען הרבות כבוד שמיים,
לשמור על שיח מכבד ומכובד מול כלל המשפחה,
ולהראות ולהדגיש להם את חשיבות הקשר איתם,
עם זאת צריך לשמור על הילדים, אבל דבר זה צריך להתנהל בחכמה מול הילדים ולא מול המשפחה,
כי ילד יודע שישנם אנשים 'חופשיים' שאינם שומרים תומ"צ לצערינו הרב,
ואף אם אותם אנשים הם מבני המשפחה, עצם המלחמה מול מציאות זו יוצרת את הסקרנות והחיפוש לכך
כמו שכבר ציין הרב @יצחק משען ,
ולכך לדעתי חובת ההורים להראות ולהודיע לילדים כי הם שומרים על קשר מול בני המשפחה וכי הם חשובים להם כמות שהם!
ואף כשיש אירוע וכדו', לענ"ד (בכפוף להסכמת רב מומחה) כי יש ללכת עם הילדים לומר מזל טוב בפתח האולם וכדו', ולהבהיר למשפחה כי אירוע בצורה כזו אינו מתאים לנו ולאמונתנו, ולכן נאלץ ללכת מיד.
בכל הנ"ל כמובן יש לעשות שאלת רב.
 
ודאי שהכל צריך להיות בדעת תורה של ת"ח הבקיא בעניינים אלו כמו שהזכירו.
אבל לענ"ד אתה צריך להסכים בעצמך עם הגבולות שלך באופן ברור, אבל הם לא אמורים לדעת :
התנסחנו באופן מכובד אך דיברנו באופן ישיר והבהרנו שאין לנו בזה פשרות ואנו לא נפתח את הדלת ללבוש לא צנוע.
עוד כתבנו שכיוון שאנו לא יכולים לכפות אותם איך להתלבש ולהתנהג מחוץ לביתנו, אם יהיה אירוע משפחתי הנוגד את גדרי הצניעות אנו נמנע מלהביא את הילדים איתנו
הבעיה היא שהן לא קיבלו את זה ולא מוכנות לזה אף במחיר שננתק עמם קשר (שכן אמרנו שאע"פ שאנחנו אנשי שלום ורוצים לשמור על קשר אנו לא מתפשרים ומוכנים אף לריב בשביל זה).
למה שיקבלו את דבריכם אם מדברים איתם בגישה כזו? הרי אנחנו לא נגדם, אלא:
משפחתנו הרחבה (שהן בעיקר נשים) טרם זכו להגיע למקום הזה, ה' יחזיר אותן בתשובה שלמה
אנחנו זכינו ובע"ה נזכה גם אותם, ובשביל זה צריך לדבר בנועם ובדרך ארץ לנסות להאהיב עליהם את התורה ולא להפך.
 
חזור
חלק עליון