מתי הבית יוסף מציין דפים?

[גלעד רובין]

נתקלתי בדבר מעניין בב"י על עירובין, כמעט בכל מקור שמרן מציין הוא כותב את הדף בגמרא בלשון: עלה פלוני.
זה לא רק על מסכת עירובין אלא גם שמזכיר מס' שבת ועוד מציין עלה פלוני. רציתי לשאול אם מישהו מכיר עוד מקומות שמרן מציין כך? למה רק במקומות אלה? מאוד מעניין אותי... (ייתכן ולא מתאים לפורום שבחרתי אבל לא ידעתי איפה לשים, מחילה...)

 

[שילה אפרהימי]

יש באו"ח רע"א ד"ה ואם אין (אות ג)
וזה מצוי ביותר בחו"מ.
מה שהבנתי משם זה שדפי הגמרא שלנו הם בני 500 שנה לפחות, גם אם לא במתכונת וילנא.
למה דווקא? יש הרבה שינויי לשונות במרן, לא נראה לי שיש איזה כלל בזה, אלא לפעמים ראה לנכון לעשות כן. ואולי במקומות מסויימים היה לו מסכת מדפוס מדוייק ויכל לציין דפים.

 

[פשוט]

שדפי הגמרא שלנו הם בני 500 שנה לפחות,

אמת. סדר הדפים נקבע ע"י ש"ס ונציה, שהדפסתו הסתיימה בשנת רפ"ג.

גם אם לא במתכונת וילנא.

סדר הדפים גם בש"ס וילנא הוא כש"ס ונציה.

 

[ע"ה ס"ט]

גם בהל' גיטין מצינו כמה מקומות כאלו, אה"ע סי' קכה ציין לגמ' גיטין כ. וכן בסי' קכ סעי' ט-י. ע"ש.
ושמעתי שגם בהל' ריבית.

 

[שילה אפרהימי]

סדר הדפים גם בש"ס וילנא הוא כש"ס ונציה.

כן, כוונתי הייתה שוילנא סידרו מחדש אבל שמרו שהדפים ישארו אותו הדבר.

 

[גלעד רובין]

אשריכם, תודה על התשובות המחכימות!
אותי עדיין מעניין מתי מרן ציין כך ומתי לא (אולי יש ללמוד שכתב חלקים אלו יותר מאוחר וכדו'),

יש הרבה שינויי לשונות במרן, לא נראה לי שיש איזה כלל בזה, אלא לפעמים ראה לנכון לעשות כן.

מה הכוונה? אשמח לדוגמאות

 

[שילה אפרהימי]

מה הכוונה? אשמח לדוגמאות

לא יודע כעת להצביע על משהו ספציפי, אם יהיה משהו אני יכתוב בעז"ה.

 

[לענין]

כפי הידוע, חלק ממסכתות הש"ס שהיו לפני מרן - היו בדפוס (ונציה ר"פ, עי' במבוא לטור הדרת קודש), והשאר בכתבי יד.

 

[בהיקף ובעמל]

נתקלתי בדבר מעניין בב"י על עירובין, כמעט בכל מקור שמרן מציין הוא כותב את הדף בגמרא בלשון: עלה פלוני.
זה לא רק על מסכת עירובין אלא גם שמזכיר מס' שבת ועוד מציין עלה פלוני. רציתי לשאול אם מישהו מכיר עוד מקומות שמרן מציין כך? למה רק במקומות אלה? מאוד מעניין אותי... (ייתכן ולא מתאים לפורום שבחרתי אבל לא ידעתי איפה לשים, מחילה...)

גם בהלכות רבית כמדומני בד"כ כותב עלה פלוני.

 

[גלעד רובין]

כפי הידוע, חלק ממסכתות הש"ס שהיו לפני מרן - היו בדפוס (ונציה ר"פ, עי' במבוא לטור הדרת קודש), והשאר בכתבי יד.

כן אבל כשמזכיר מס' עירובין ושבת בהלכות אחרות לא כותב את הדף... וכן במה ששאר החברים הביאו למעלה... זה ייחודי למקומות ספציפים שבהם מציין דפים בכל מס' שמזכיר ובמקומות אחרים גם כשמזכיר אותם מסכתות לא כותב הדף...

 

[ע"ה ס"ט]

כן אבל כשמזכיר מס' עירובין ושבת בהלכות אחרות לא כותב את הדף... וכן במה ששאר החברים הביאו למעלה... זה ייחודי למקומות ספציפים שבהם מציין דפים בכל מס' שמזכיר ובמקומות אחרים גם כשמזכיר אותם מסכתות לא כותב הדף...

לכאו' זה היה תקופה שבה מרן ציין לפי דפים.
קשה לומר שזה דוקא בתקופה יותר מאוחרת, כי הרי כידוע את הכס"מ כתב ברובו אחר הב"י ושם לא מציין לדפים.

 

[בן יוסף]

כי הרי כידוע את הכס"מ כתב ברובו אחר הב"י

אשמח למקור כי לפי מה שידוע לי אין הדבר ברור וכמ"ש מרן החיד"א בשם הגדולים וכן מרן הראש"ל בעין יצחק

 

[ע"ה ס"ט]

אשמח למקור כי לפי מה שידוע לי אין הדבר ברור וכמ"ש מרן החיד"א בשם הגדולים וכן מרן הראש"ל בעין יצחק

בעין יצחק שם מבואר כן. והוא אשר כתבתי "ברובו", והיינו שמיעוט מהכס"מ נכתב לפני הב"י.

 

[בנימין לוריא]

 

[ישראל]

גם בחושן משפט מצינו פעמים שכותב עלה במקום דף.

 

[ע"ה ס"ט]

גם בחושן משפט מצינו פעמים שכותב עלה במקום דף.

נכתב כבר.

 

[בן יוסף]

זה כל הערה של הרב?

 

[חי העולם]

כן, כוונתי הייתה שוילנא סידרו מחדש אבל שמרו שהדפים ישארו אותו הדבר.

זה בערך אבל לא מדוייק למשל ברכות בדפוס וינזיא נגמר בדף סח ובדפוס וילנא נגמר בדף סד וכן הלאה.

כפי הידוע, חלק ממסכתות הש"ס שהיו לפני מרן - היו בדפוס (ונציה

כבר נדפס (לפחות חלק מ)התלמוד בספרד לפני הגירוש ומרן היה בשעת הגירוש כבן ארבעה שנים, ובכסף משנה הל' ס"ת ציין לחומש (כנראה) דפוס איישאר (שם העיר בספרד הדפוס היה בשנת ר"נ בערך).

 

[לענין]

היום שמתי לב בסי' ש"פ שמרן מציין כמעט על כל דין באיזה דף הוא, למעט התו' בלחמן בר ריסתק שמתחיל בדף ס"ג וממשיך לדף ס"ד.