מתי מרן למד בקדיש?

[יוסף דהן]

מקור נאמן ח''ב

 

[יוסף דהן]

וכ'כ בס' עבודת עובדיה
03טו. נהג ללמוד מחצי קדיש ואילך.

#ראיתי בעלון פניני הפרשה (פר' תולדות מס' 608, ושו"נ בשו"ת מקור נאמן ח"ב סימן קנה) שכתב מו"ר ועט"ר הגאון הנאמ"ן שליט"א בזה"ל: אסור לדבר בקדיש, אפילו של מנין אחר, שלא ילמדו ממנו אחרים. ומותר ללמוד מחצי קדיש ואילך, וכך נהג הגר"ע יוסף שליט"א. עכ"ל.

ויש לציין לספר "מנהגי רבותינו והליכותיהם" על החת"ס (מהדו"ב עמוד שפב) שמביא מספר ליקוטי חבר בן חיים שכתב וזת"ד: כשבא החת"ס לביהמ"ד למד בספר חובת הלבבות לערך רביעית שעה ואח"כ אמרו התלמידים האבלים קדיש דרבנן, ובמשך אמירת קדיש היה פותח האגרות שקבל מבית הדואר והציץ בהם. ע"כ. ואגב אעיר כי ראיתי לגאון היח"ס שליט"א בספרו עדות ביעקב ח"א (סי' כא) שמביא הנ"ל ותמה על הנהגת החת"ס, שהרי הפרי חדש (הובא במשנ"ב סי' נו סק"א) פסק שאפילו להרהר בדברי תורה אסור בשעת הקדיש, מפני שצריך לכוין הרבה. ועוד, שהרי החת"ס עצמו אמר (ומובא בספר תורת חיים סי' פד אות ג) שכל מקום שהפר"ח מחמיר בודאי אין להקל עוד, כי אם יש מקום להקל, הפר"ח מיקל. ע"כ. וכתב לי רבנו הנאמ"ן: "ויתכן שהחתם סופר פתח האגרות אחר שהגיעו לחצי קדיש".

וע"ע לידי"נ הגר"מ חיים נר"ו בגליונו "פנינים" (מס' מב אות יא) שהביא מספר יש נוחלין לגאון רבי אברהם הלוי הורביץ זצ"ל אבי השל"ה (פ"א אות ט) שכתב בצוואה לבניו בזה"ל: על כן יהיה לכם תמיד איזה ספר מוכן בבית הכנסת, כגון טורים או משניות, וכשינגן המנגן קדיש או קדושה או "אנא" או "הודו" ושאר דברים שרגילים החזנים להאריך במחזור וביוצרות בניגונים, אז תלמדו באותה שעה מתוך הספר וכו'. ע"ש.

וכאן המקום להביא מש"כ רבנו הגאון הנאמ"ן שליט"א באור תורה (אב תשע"ה סי' קכט אות א) תו"ד: ומזה היה מקפיד אמה"ג זצ"ל על האומרים קדיש ומקפלים טלית ותפלין שלהם. ואני נוהג כשאני עונה איש"ר בקדיש שאחר עלינו לשבח שלא לקפל אז טו"ת. והראוני שכ"כ המשנ"ב (סי' כה אות נו), שהנוהגים לקפל טו"ת ולהניחן בתיקן בעת אמירת קדיש לא יפה הם עושין, כי מאוד יש לכוין בעניית איש"ר וכו', ובודאי לא גרע משאר ברכות דרבנן דאסור לעשות אפילו תשמיש קל בשעה שהוא מברך. ע"ש. עכ"ל רבנו הנאמ"ן.​

אולם בקונטרס איש על העדה (עמ' לה) כתב שהגרי"ש אלישיב זצ"ל היה חולץ התפלין דרש"י בשעת אמירת שיר של יום ואין כאלקינו והיה מקפלן ומניחן בתיקן, והיה ממשיך לעשות כן גם בשעת קדיש. והעיר (שם בהערה פ) ממש"כ המשנ"ב הנ"ל, וכתב ששמע מאחד מתלמידי הגריש"א דאין איסור בזה רק בשעת הקדישים שהם חיובא מדינא משא"כ הקדישים שלאחר השיר של יום ופיטום הקטורת דאינן מדינא אלא ממנהגא לית לן בה. ע"ש. וראה בספר דעת נוטה ח"ג (תשובה ריב), שהביאו בשם הגרח"ק שאמר שמש"כ המשנ"ב הנ"ל כוונתו עד אחר "דאמירן בעלמא", ומ"מ בכל הקדיש יש ליזהר. ועוד נשאל אם הא דאסור לחלוץ התפילין בשעת הקדיש, הוא גם כשנמצא בחדר סמוך ושומע הקדיש משם. והשיב, יתכן שיש להקל אם אין צריך לצאת בו (היינו, בקדיש). ועי"ש בהע' 294. (ופרסמתי הדברים הנ"ל באור תורה סיון תשע"ו סי' קיח אות א).​

 

[יצחק משען]

זה נשמע כאילו תמיד היה לומד אז, ואינו נכון כלל ועיקר כאשר יעידו יגידו כל באי בתי הכנסת שלו
רק לעתים כאשר רצה לעיין באיזה ספר היה מחכה לאחרי החצי קדיש ואז מעיין

 

[יוסף דהן]

זה נשמע כאילו תמיד היה לומד אז, ואינו נכון כלל ועיקר כאשר יעידו יגידו כל באי בתי הכנסת שלו
רק לעתים כאשר רצה לעיין באיזה ספר היה מחכה לאחרי החצי קדיש ואז מעיין

העיקר לומר שמעיקר הדין מותר
ולכן הבאתי הנל

ולא בטוח שכונת הרב מאזוז שליט'א היתה לבאר שכך תמיד למד מרן