מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר ציוני ה' אלקי (ד ה)
מכאן למדו חז"ל בנדרים לז. מה אני בחנם אף אתם בחנם, שאסור ליטול שכר על לימוד תורה, ובבכורות כט. מבואר שהוא הדין על שאר המצוות, כגון הזאה וקידוש. והנה בבכורות שם איתא ומנין שאם לא מצא ללמוד בחנם ילמוד בשכר, תלמוד לומר אמת קנה. והקשה הגרי"ש כהנמן מפוניבז' זצ"ל, איך מותר ללמוד בשכר, הרי מכשיל את המלמד, ועובר משום לפני עור לא תתן מכשול.
ואמר לתרץ בשם בנו הילד יעקב הי"ד, דאין איסור ליטול שכר, רק החיוב הוא ללמד בחנם, א"כ מיד כשאינו מוכן ללמד בחנם עובר ממה נפשך גם אם לא ילמד כלל, ונמצא שבזה שלומד בשכר אינו מכשילו, דהרי בלאו הכי הוא עובר, עכ"ד.
והנה האחרונים דנו לענין איסור נטילת שוחד שאם נטל חייב להחזיר, דזהו מדין אי עביד לא מהני. אך כאן משמע שאין חיוב להחזיר את השכר, וי"ל לפי הנ"ל, כי התורה לא אסרה את עצם השכר.
אמנם לפי"ז נמצא שהאיסור ליטול שכר שייך רק היכא שיש חיוב ללמד, דהרי אין איסור בפני עצמו ליטול שכר, רק חיוב ללמד בחנם, וא"כ במקום שאין חיוב כלל ללמד לא שייך איסור נטילת שכר. ויש להוכיח דלא כן ממה דאמרינן בנדרים לז: "בנות מי קבעיין שימור", וביארו הר"ן והרא"ש שללמד בנות אסור בשכר, דאין שייך בהם שכר שימור. והרי אין חיוב ללמד בנות תורה, ומבואר דאיסור נטילת שכר הוא גם היכא דאינו חייב, ועי' בקרן אורה שם שהעיר בזה, ועל כרחך דהוי איסור בפני עצמו ליטול שכר, ולא הוי מדין החיוב ללמד, וצ"ע. ועי' בר"ן דאיכא נוסחאות דלא גרסינן לה בגמ'.
ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר ציוני ה' אלקי (ד ה)
מכאן למדו חז"ל בנדרים לז. מה אני בחנם אף אתם בחנם, שאסור ליטול שכר על לימוד תורה, ובבכורות כט. מבואר שהוא הדין על שאר המצוות, כגון הזאה וקידוש. והנה בבכורות שם איתא ומנין שאם לא מצא ללמוד בחנם ילמוד בשכר, תלמוד לומר אמת קנה. והקשה הגרי"ש כהנמן מפוניבז' זצ"ל, איך מותר ללמוד בשכר, הרי מכשיל את המלמד, ועובר משום לפני עור לא תתן מכשול.
ואמר לתרץ בשם בנו הילד יעקב הי"ד, דאין איסור ליטול שכר, רק החיוב הוא ללמד בחנם, א"כ מיד כשאינו מוכן ללמד בחנם עובר ממה נפשך גם אם לא ילמד כלל, ונמצא שבזה שלומד בשכר אינו מכשילו, דהרי בלאו הכי הוא עובר, עכ"ד.
והנה האחרונים דנו לענין איסור נטילת שוחד שאם נטל חייב להחזיר, דזהו מדין אי עביד לא מהני. אך כאן משמע שאין חיוב להחזיר את השכר, וי"ל לפי הנ"ל, כי התורה לא אסרה את עצם השכר.
אמנם לפי"ז נמצא שהאיסור ליטול שכר שייך רק היכא שיש חיוב ללמד, דהרי אין איסור בפני עצמו ליטול שכר, רק חיוב ללמד בחנם, וא"כ במקום שאין חיוב כלל ללמד לא שייך איסור נטילת שכר. ויש להוכיח דלא כן ממה דאמרינן בנדרים לז: "בנות מי קבעיין שימור", וביארו הר"ן והרא"ש שללמד בנות אסור בשכר, דאין שייך בהם שכר שימור. והרי אין חיוב ללמד בנות תורה, ומבואר דאיסור נטילת שכר הוא גם היכא דאינו חייב, ועי' בקרן אורה שם שהעיר בזה, ועל כרחך דהוי איסור בפני עצמו ליטול שכר, ולא הוי מדין החיוב ללמד, וצ"ע. ועי' בר"ן דאיכא נוסחאות דלא גרסינן לה בגמ'.
◆ ◆ ◆