יתומים היינו ואין אב – ברוך דיין האמת
בצער עמוק ובכאב לב קיבלתי את הבשורה על הסתלקותו של מורי ורבי, אורו של עולם, גדול הדור, מרן הגאון רבי מאיר נסים מאזוז זצ”ל, ראש ישיבת “כסא רחמים”, מגדולי התורה, הפוסקים והמנהיגים הרוחניים בדורנו.
מו״ר הרב מאזוז זצ”ל היה יחיד בדורו: תלמיד חכם עצום, פוסק מובהק, איש אמת ואומץ, שעמד על עקרונותיו ללא חת, כשהוא נושא את דבר ה’ בגאון – בלי מורא ובלי חנופה. הוא היה מעמודי התווך של יהדות ספרד המעטירה, ושומר הגחלת של יהדות תוניסיה בארץ ישראל.
לצד גדלותו בתורה, מו״ר הרב זצ”ל היה מורה דרך אמיתי. לא רק ראש ישיבה – אלא אבא רחום. הוא לא התיימר להיות אדמו”ר, אלא הנחה אותנו – תלמידיו – לחשוב, להטיל ספק ולגבש עמדה עצמאית מתוך אחריות אישית. אמר לי פעם: “שישים יועצים יהיו לך, אבל בסוף תשמע בקול עצמך. אל תקשיב לי בעיניים עצומות – אני לא אדמו״ר. תתייעץ, תחשוב ותחליט”.
בישיבת “כסא רחמים” לומדים לא רק מה לחשוב, אלא איך לחשוב. לומדים איך ללמוד. איך לקיים את “הפוך בה והפוך בה, דכולא בה”. הרב זצ״ל היה בקי בכל החכמות – בתורה, בלשון, בפילוסופיה ובמדעים, והגיש את הכל באצילות ובעמקות נדירה. גישה שהטביעה חותם עמוק עלינו - רבבות תלמידיו לדורותיהם.
זכיתי להיות מתלמידיו וללמוד ממנו לא רק תורה, אלא גם יושרה, אחריות ציבורית ואהבת ישראל אמיתית. קולו היה מצפן לדור שלם, ותורתו תמשיך להאיר באור יקרות ולשמש עמוד אש לפני מחנה ישראל, עד ביאת המשיח - ״ולילה בעמוד אש להאיר להם״.
“וכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה׳” (פרשת השבוע – שמיני). יהי רצון שזכותו תגן עלינו, ונזכה לראות בנחמת ציון ובבניין ירושלים במהרה בימינו.
שלמה קרעי
בצער עמוק ובכאב לב קיבלתי את הבשורה על הסתלקותו של מורי ורבי, אורו של עולם, גדול הדור, מרן הגאון רבי מאיר נסים מאזוז זצ”ל, ראש ישיבת “כסא רחמים”, מגדולי התורה, הפוסקים והמנהיגים הרוחניים בדורנו.
מו״ר הרב מאזוז זצ”ל היה יחיד בדורו: תלמיד חכם עצום, פוסק מובהק, איש אמת ואומץ, שעמד על עקרונותיו ללא חת, כשהוא נושא את דבר ה’ בגאון – בלי מורא ובלי חנופה. הוא היה מעמודי התווך של יהדות ספרד המעטירה, ושומר הגחלת של יהדות תוניסיה בארץ ישראל.
לצד גדלותו בתורה, מו״ר הרב זצ”ל היה מורה דרך אמיתי. לא רק ראש ישיבה – אלא אבא רחום. הוא לא התיימר להיות אדמו”ר, אלא הנחה אותנו – תלמידיו – לחשוב, להטיל ספק ולגבש עמדה עצמאית מתוך אחריות אישית. אמר לי פעם: “שישים יועצים יהיו לך, אבל בסוף תשמע בקול עצמך. אל תקשיב לי בעיניים עצומות – אני לא אדמו״ר. תתייעץ, תחשוב ותחליט”.
בישיבת “כסא רחמים” לומדים לא רק מה לחשוב, אלא איך לחשוב. לומדים איך ללמוד. איך לקיים את “הפוך בה והפוך בה, דכולא בה”. הרב זצ״ל היה בקי בכל החכמות – בתורה, בלשון, בפילוסופיה ובמדעים, והגיש את הכל באצילות ובעמקות נדירה. גישה שהטביעה חותם עמוק עלינו - רבבות תלמידיו לדורותיהם.
זכיתי להיות מתלמידיו וללמוד ממנו לא רק תורה, אלא גם יושרה, אחריות ציבורית ואהבת ישראל אמיתית. קולו היה מצפן לדור שלם, ותורתו תמשיך להאיר באור יקרות ולשמש עמוד אש לפני מחנה ישראל, עד ביאת המשיח - ״ולילה בעמוד אש להאיר להם״.
“וכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה׳” (פרשת השבוע – שמיני). יהי רצון שזכותו תגן עלינו, ונזכה לראות בנחמת ציון ובבניין ירושלים במהרה בימינו.
שלמה קרעי
