נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש ברוך דיין האמת ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל
ממרן עד מרן
Well-known member
לאחרונה ממש, מצאתי שמרן זיע"א כותב על הרב מזוז ז"ל
"וידידי הדגול רב חביבאי דיתיב בתווני דלבאי בנן של קדושים גזע ישישים עמו עוז ותושיה הרה"ג נאמ"ן נר"ו"
[די נדיר שמרן זיע"א כותב לאחד מזמנינו כאלה שבחים ותארים]
מתוך יביע אומר ח"ח סי' י"א סק"ו
"וידידי הדגול רב חביבאי דיתיב בתווני דלבאי בנן של קדושים גזע ישישים עמו עוז ותושיה הרה"ג נאמ"ן נר"ו"
[די נדיר שמרן זיע"א כותב לאחד מזמנינו כאלה שבחים ותארים]
מתוך יביע אומר ח"ח סי' י"א סק"ו
אמרו שיהיה שידור חי מקול ברמה
שמעון ישראלי
Member
יש מידע אם הוא יספיד ??
בשורות טובות
Well-known member
0774379286
הוראה אם ללכת? זה שולחן ערוך!
שאלה-299888
הרב,
מי צריך להשתתף בהלוויית מרן ראש הישיבה זצוק"ל, נפק"מ, מי שעובד, גר רחוק, ראש הישיבה ע"ה גדול עולם ואולם לא רבו המובהק ועוד. כבוד הרב יוכל להורות מה הנכון ולפי ההלכה ?
תשובה
שני חלוקות הם. תלמידיו המובהקים חייבים בכבודו וישתתפו בהלוויה.
ב, שאר הציבור בכללותו והם הגרים בסביבתו, צריכים לחלוק לו כבוד מדין גדול בתורה.
ולכן, תושבי עירו ותלמידיו שלמדו מפיו צריכים להשתתף בהלוויה. מצד היותו גדול בתורה. הגרים רחוק ולא למדו מפיו ממש פטורים.
נ״ב רחוק הוא מרחק 72 דקות נסיעה.
הרב,
מי צריך להשתתף בהלוויית מרן ראש הישיבה זצוק"ל, נפק"מ, מי שעובד, גר רחוק, ראש הישיבה ע"ה גדול עולם ואולם לא רבו המובהק ועוד. כבוד הרב יוכל להורות מה הנכון ולפי ההלכה ?
תשובה
שני חלוקות הם. תלמידיו המובהקים חייבים בכבודו וישתתפו בהלוויה.
ב, שאר הציבור בכללותו והם הגרים בסביבתו, צריכים לחלוק לו כבוד מדין גדול בתורה.
ולכן, תושבי עירו ותלמידיו שלמדו מפיו צריכים להשתתף בהלוויה. מצד היותו גדול בתורה. הגרים רחוק ולא למדו מפיו ממש פטורים.
נ״ב רחוק הוא מרחק 72 דקות נסיעה.
מרן רבנו
Well-known member
איזה ביטחון עצמי...
ע"ה ס"ט
Well-known member
איפה השו"ע הזה, שנים אני מחפש הוראה ברורה בענין גדר החיוב ללכת ללויות של רבנים.
נזכרתי בעוד עניין שגם בו היה יחיד בדורו והוא ידיעת כד' ספרים עם טעמים בעל פה באופן מבהיל
וסיפר לי חבר שבעידנא דחדוותא הוא אמר למנוח פסוק מהנ''ך ושהרב מאזוז יגיד לו את הטעמים של הפסוק
והוא אמר לו אחת לאחת את כל הטעמים והוא דבר מבהיל
וכידוע שכדי להיות תלמיד אצל הגרא מווילנא היה צריך לדעת כד ספרים כיון שזה צורתו של האדם השלם
והיה מאד מפריע לו אם היה שומע טעות במילה או אפילו בטעמי המילה .
וסיפר לי חבר שבעידנא דחדוותא הוא אמר למנוח פסוק מהנ''ך ושהרב מאזוז יגיד לו את הטעמים של הפסוק
והוא אמר לו אחת לאחת את כל הטעמים והוא דבר מבהיל
וכידוע שכדי להיות תלמיד אצל הגרא מווילנא היה צריך לדעת כד ספרים כיון שזה צורתו של האדם השלם
והיה מאד מפריע לו אם היה שומע טעות במילה או אפילו בטעמי המילה .
בן עלייה
Active member
עיין בשו"ע שם וא"כ תצטרך ללכת להרבה לוויות
וצ"ע באמת מנהג העולם שאינם מקפידים ע"ז
כמדומני שאם השנים שכבוד התורה יורד באופן מבהיל
ובייחוד שצעירי הצאן חשופים לזלזול בתורה וחכמיה וזה משפיע עליהם ועלינו
צריך תשובת המשקל כנגד ולכבד מאד ת''ח גם אם הם מגזר אחר [כמובן שיהיו ת''ח ]
ואף אם יש הלוויות של איזה רבנים שבאופן טבעי אתה לא כ''כ קשור
חושבני שכהיום יש יותר עניין ללכת
ובייחוד שצעירי הצאן חשופים לזלזול בתורה וחכמיה וזה משפיע עליהם ועלינו
צריך תשובת המשקל כנגד ולכבד מאד ת''ח גם אם הם מגזר אחר [כמובן שיהיו ת''ח ]
ואף אם יש הלוויות של איזה רבנים שבאופן טבעי אתה לא כ''כ קשור
חושבני שכהיום יש יותר עניין ללכת
ע"ה ס"ט
Well-known member
שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א
שאלה - 299873
שלום לכבוד הרב
אני בחור ישיבה. האם מותר לי לקרוע בהלוייה של מרן הרב מאזוז חולצה למרות שאני לא תלמיד מובהק אלא הייתי שומע שיעורים שלו בקביעות וממש אוהב אותו?
תשובהבתלמוד [מועד קטן כ"ה, א] "תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר, העומד על המת בשעת יציאת נשמה, הא למה זה דומה, לספר תורה שנשרף שהכל חייבים לקרוע". וכתב רש"י ז"ל [שבת ק"ה, ב] "לספר תורה שנשרף, הרואה ספר תורה שנשרף חייב לקרוע, כדאמרינן במועד קטן [כו, א] במגילה ששרף יהויקים, דכתיב לא פחדו ולא קרעו בגדים, אף נשמת ישראל הניטלת דומה לו, שאין לך ריק בישראל שאין בו תורה ומצות".
ועתה לא נהגו הסובבים שם לקרוע חוץ מהאבלים, מפני שהיו מניחים אותו לבדו והולכים. וכתב בספר כלבו [סימן קי"ד] "עוד כתב הרב כיוון שנטה אדם למות אין רשאין ליפרד ממנו כדי שלא תצא נפשו כשהוא יחידי וימות בעגמת נפש מפני שהנפש משתוממת בשעה שהיא יוצאה מן הגוף ועוד שמא יקשיחו אבריו ויבא לידי גנות כדאמרינן ארבעה צריכין שימור". וכן כתב בארחות חיים [אבל ד].
והם דברי הרב שלחן גבוה [ש"מ, ט"ו] "שאם כן לא ימצא אדם שיעמוד בשעת יציאת נשמה, כדי שלא יקרע בגדיו, ונמצא שהנפטר מת יחידי בעגמת נפש, לכן ראוי להנהיג להקל בזה, כדי שימצאו בני אדם שיעמדו בשעת יציאת נשמה, וכן המנהג פה עיר הקודש ירושלים ת"ו, בחברה של בקור חולים שאין קורעים מטעם זה, ונראה דסמכו העולם על מה שכתב הרב המפה [הרמ"א] ז"ל [ז] דיש אומרים דאין קורעין אלא על תלמיד חכם שהוא רבו וכן נהגו להקל במדינות אלו, אף על גב דדין קריעה על ת"ח פשוט הוא בגמרא ופוסקים, נהגו להקל משום דאין לדבר סוף, שאין לך עיר ומדינה דליכא בה ת"ח, ואם באנו לקרוע על כל חכם וחכם לא נשאר לנו בגד ביום קרה".
וכן כתבו הזכור לאברהם [ח"ג, אות ל"א], יפה ללב [ח"ג ש"מ, ג], נהר מצריים [אות י"ז, ועוד, כפי שהביא הרב חזון עובדיה [אבילות ח"א עמוד רכ"ה]. ועיין שו"ת ציץ אליעזר [ח"ה, ר"ר סימן מ"א].
ומורנו הגאון רבי חיים פלאג'י כתב בספרו שו"ת חיים ביד [סימן קכ"ה, אות ס"ט] "עונג וקורת רוח לנשמה כשעומדים שם בני אדם בצאתה דהיא משתוממת בצאתה כמו שכתב בספר מעבר יבוק ועיין בית עובד. וההולכים לארץ ישראל ומניחים קרוביהם בחוצה לארץ, הוא כמו אחד מנסיונות דנתנסה אברהם אבינו לך לך מארציך וממולדתיך ומבית אביך. דבעת פטירתם לית להו ויוסף ישית ידו על עיניך, וגם שישבו באבלו שם. וגדולה זכיה של רבינו הגדול מרן זקני ז"ל דזכה להיות אצלו בן חכם מור דודי רבי אליעזר הגדול ז"ל בשעת פטירתו, ובימי אבלו וההספד. כי כלפי שמיא וכלפי ארעא אינו דומה למי שנפטר בלתי קרובים שרויים אצלו, למי שנמצא איתו בן חכם דתהלתו בקהל חסידים. דהרחוקים נמי יחממו בהספדו אגב בנו לכבודו ומרבין בשבילו אשריו לו זיע"א".
ומעשה היה בירושלים עיר קדשינו, שתלמיד חכם ידוע הלך לעולמו, ובשעת יציאת נשמה היו שם כמה מאברכי הישיבה פורת יוסף, וקראו שם הפסוקים והמזמורים הכתובים במעבר יבק, ובשעת הפטירה קרעו חולצתם כנהוג, וכשראה אותם מורנו הגאון רבי בן ציון אבא שאול ז"ל גער בהם, ואמר לא טוב עשיתם, נגד המנהג שתיקנו גדולי עולם שלא לקרוע, משום שלא יבואו אותם הבאים אחריהם להתרשל מלטפל בגוסס, מחשש קריעת בגדים.
