הנה כמדומה שבמוצ"ש רוב הציבור אינם מדליקים תוך חצי שעה סמוך לצאת הכוכבים [אם כי יש שכתבו שיש להחמיר בכך, והגרח"ק אף הוסיף שאם לא יספיק להתפלל מעריב ולהדליק תוך חצי שעה, ידליק קודם מעריב, כן הובא בדרשו (סי' תרפא הע' 2)]. ולכאורה לראשונים הסוברים שהדלקה תוך חצי שעה היא לעיכובא, ע"כ שבמוצ"ש היה תקנה מיוחדת שאפשר אחרי הזמן.
והעיר הגרב"ד דיסקין שליט"א, שאם אכן הייתה תקנה שמדליקים אף שלא רואים, א"כ יהיה כשר גם למעלה מעשרים אמה, וצ"ע, עכ"ד. ובאמרי יחזקאל הובא בשם הג"ר יחזקאל ברטלר זללה"ה שמעיקר הדין במוצ"ש אפשר להדליק על שולחנו.
והנה לעניין הדלקה באותו נר לשני בני אדם, שיש בעיה שיחשבו שריבוי הנרות הוא מחמת ריבוי האנשים ולא מההוספה כנגד הימים, כתב השעה"צ (סי' תרעא ס"ק טז), שאף בלילה הראשון לא ידליקו באותו נר משום לא פלוג. וא"כ לכאורה ה"נ מדין לא פלוג יצטרכו להדליק במקום הראוי [ואולי זו כוונת הגר"י שזה רק מעיקר הדין]. וכן במי שאיחר בלילה ומדליק לבני ביתו, יתכן ג"כ שצריך להדליק דווקא בפתח. אמנם יתכן לחלק ששם זהו מאורע פרטי ואין בזה לא פלוג.
והעיר הגרב"ד דיסקין שליט"א, שאם אכן הייתה תקנה שמדליקים אף שלא רואים, א"כ יהיה כשר גם למעלה מעשרים אמה, וצ"ע, עכ"ד. ובאמרי יחזקאל הובא בשם הג"ר יחזקאל ברטלר זללה"ה שמעיקר הדין במוצ"ש אפשר להדליק על שולחנו.
והנה לעניין הדלקה באותו נר לשני בני אדם, שיש בעיה שיחשבו שריבוי הנרות הוא מחמת ריבוי האנשים ולא מההוספה כנגד הימים, כתב השעה"צ (סי' תרעא ס"ק טז), שאף בלילה הראשון לא ידליקו באותו נר משום לא פלוג. וא"כ לכאורה ה"נ מדין לא פלוג יצטרכו להדליק במקום הראוי [ואולי זו כוונת הגר"י שזה רק מעיקר הדין]. וכן במי שאיחר בלילה ומדליק לבני ביתו, יתכן ג"כ שצריך להדליק דווקא בפתח. אמנם יתכן לחלק ששם זהו מאורע פרטי ואין בזה לא פלוג.
