חיוב מכירת כסותו להדלקת נר חנוכה

[גרינפלד]

כתב המשנ"ב סי' תער"ב סק"ג שהדין שצריך לשאול לפתחים או למכור כסותו - הוא רק לנר אחד לכל לילה.
אולם האור שמח (הל' חנוכה) דקדק מלשון הרמב"ם שכתב "ולוקח שמן ונרות", ונר הוא הרי הכלי שבו מדליקים, ואם צריך כמה נרות ע"כ שזה גם בשביל נרות ההידור.

ויתכן שהמשנ"ב מתרץ על קושיית האור שמח, שמש"כ הרמב"ם "ונרות" כוונתו כי מבואר בשו"ע לקמן שהמדליק בנר של חרס - נעשה מאוס ואין להדליק בו בלילה אחר כך.
וממילא, אם השיג רק נרות חרס - צריך נר לכל לילה, וצריך כמה נרות.
עוד יתכן שכוונת הרמב"ם היא כמבואר בשבת כ"א ב' שצריך נר אחרת להשתמש לאורה, וממילא אם אין לו שום נר בבית צריך למכור כסותו כדי להשיג נר חנוכה, וגם להשיג נר להשתמש לאורה. מיהו תירוץ זה צריך בדיקה, וכמדומה ראיתי באיזה ספר שדן בזה.​

 

[בנימין לוריא]

יש את השאלה הידועה, שאם בעבור נר שבת יש חיוב למכור כסותו, ונר שבת עדיף על נר חנוכה, אם כן מה יעשה מי שאין לו לא נר שבת ולא נר חנוכה?
הרי אם ימכור כסותו מכיון שאין לו נר חנוכה, הרי שאחרי שימכור יצטרך לקנות נר שבת שהוא קודם לנר חנוכה, ואם כן לא הועיל כלום במה שמכר, האם גם בכה"ג יש למכור?

חוץ ממש"כ המחצית השקל בסי' רס"ג ס"ג ("שואל וער"ס תרע"א שכ' שם שצריך למכור מלבושו כדי לקנות נר חנוכה. ונר שבת דעדיף מנר חנוכה כמ"ש פה סעיף ג' כ"ש שצריך למכור מלבושו לצורך נר שבת"), שאה"נ וגם למר שבת צריך למכור כסותו.
[וכן כתב הביאור הלכה שם ("ועיין בסימן תרע"א דמוכר כסותו וה"ה הכא")].
יש מי שסובר שבנר שבת לא צריך למכור כסותו, ויש מהלך אחר לעניין?

ספוילר

וראיתי מה שהובא שהובא בהקדמה לספר "..." (והובא כאן):

מצינו ב' הלכות בחנוכה. בסי' (תרעא ס"א) פסק השו"ע דאפי' עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק, ובסי' (תרעח ס"א) פסק השו"ע דמי שאין ידו משגת לקנות נר חנוכה ונר שבת יקנה נר שבת מפני שלום ביתו. לפי"ז יל"ע מה הדין אדם שאין לו נרות כלל בליל שבת של חנוכה האם ימכור את כסותו כדי לקיים מצות נר חנוכה, הרי ברגע שיהי' לו נר שוב יהי' מחוייב ליתנו לנר שבת לפי ששלום בית עדיף, ולצורך נר שבת אינו מחוייב כאמור למכור את כסותו וא"כ מה דינו. הוא הנקרא שאלת גלגל החוזר, ויש לציין שמצינו נידון "גלגל החוזר" בכמה מקומות בש"ס ובהלכה. וכמדומה שהספק הנ"ל כבר הסתפק בזה הרב מפוניבז' זצ"ל ונחלקו בזה האגרו"מ והגרשז"א וכו'.

ואולי מישהו יוכל להעלות את מה שכתב שנחלקו בזה האגרו"מ והגרשז"א.

*יש לציין, שלגבי דין של "שואל על הפתחים" אין את השאלה, כיון שהשו"ע כותב במפורש שגם 'שואל' בעבור נר שבת, אלא השאלה היא על "מוכר כסותו".

 

[גרינפלד]

יש את השאלה הידועה, שאם בעבור נר שבת יש חיוב למכור כסותו, ונר שבת עדיף על נר חנוכה, אם כן מה יעשה מי שאין לו לא נר שבת ולא נר חנוכה?
הרי אם ימכור כסותו מכיון שאין לו נר חנוכה, הרי שאחרי שימכור יצטרך לקנות נר שבת שהוא קודם לנר חנוכה, ואם כן לא הועיל כלום במה שמכר, האם גם בכה"ג יש למכור?

חוץ ממש"כ המחצית השקל בסי' רס"ג ס"ג ("שואל וער"ס תרע"א שכ' שם שצריך למכור מלבושו כדי לקנות נר חנוכה. ונר שבת דעדיף מנר חנוכה כמ"ש פה סעיף ג' כ"ש שצריך למכור מלבושו לצורך נר שבת"), שאה"נ וגם למר שבת צריך למכור כסותו.
[וכן כתב הביאור הלכה שם ("ועיין בסימן תרע"א דמוכר כסותו וה"ה הכא")].
יש מי שסובר שבנר שבת לא צריך למכור כסותו, ויש מהלך אחר לעניין?

ספוילר

וראיתי מה שהובא שהובא בהקדמה לספר "..." (והובא כאן):

ואולי מישהו יוכל להעלות את מה שכתב שנחלקו בזה האגרו"מ והגרשז"א.

*יש לציין, שלגבי דין של "שואל על הפתחים" אין את השאלה, כיון שהשו"ע כותב במפורש שגם 'שואל' בעבור נר שבת, אלא השאלה היא על "מוכר כסותו".

בדרשו הובאה מחלוקת: הגרשז"א (הליכות שלמה חנוכה פי"ג ארחות הלכה הע' 35) שימכור כסותו ויקנה נר חנוכה, וביחס לנר שבת נחשב שאין לו כסף; והגר"מ פינשטיין והגריש"א (ישורון חי"ח עמ' תרעח) שחייב למכור כסותו לנר חנוכה, אבל לאחר שיש לו כסף חל הדין שנר שבת קודם.
ואולי אפשר להוסיף בביאור שיטתם, שלכאורה קשה שמכיון שיודעים שבסוף יקנה נר שבת - מדוע חייב למכור?
אלא דאמרינן ליה שהוא חייב למכור את הכסות, שהרי אם לא ידליק נר שבת - יתחייב להדליק נר חנוכה; רק מכיון שסו"ס יש לו כסף - חייב להדליק נר שבת.
[ולו יצוייר שיהיה לו אונס ולא יוכל להדליק נר שבת - ידליק בכסף נר חנוכה].​

 

[אד יעלה]

כתב המשנ"ב סי' תער"ב סק"ג שהדין שצריך לשאול לפתחים או למכור כסותו - הוא רק לנר אחד לכל לילה.
אולם האור שמח (הל' חנוכה) דקדק מלשון הרמב"ם שכתב "ולוקח שמן ונרות", ונר הוא הרי הכלי שבו מדליקים, ואם צריך כמה נרות ע"כ שזה גם בשביל נרות ההידור.

ויתכן שהמשנ"ב מתרץ על קושיית האור שמח, שמש"כ הרמב"ם "ונרות" כוונתו כי מבואר בשו"ע לקמן שהמדליק בנר של חרס - נעשה מאוס ואין להדליק בו בלילה אחר כך.
וממילא, אם השיג רק נרות חרס - צריך נר לכל לילה, וצריך כמה נרות.
עוד יתכן שכוונת הרמב"ם היא כמבואר בשבת כ"א ב' שצריך נר אחרת להשתמש לאורה, וממילא אם אין לו שום נר בבית צריך למכור כסותו כדי להשיג נר חנוכה, וגם להשיג נר להשתמש לאורה. מיהו תירוץ זה צריך בדיקה, וכמדומה ראיתי באיזה ספר שדן בזה.​

מאד קשה לומר שעל נר להשתמש לאורה יחזר על הפתחים.

 

[גרינפלד]

מאד קשה לומר שעל נר להשתמש לאורה יחזר על הפתחים.

אני הבנתי שזה חלק מהמצווה, כי בזה מראה שהנר העיקרי זה נר מצווה; מיהו עיקר הפקפוק הוא כי ברמב"ם נראה שרק במדליק בתוך ביתו צריך נר אחר.

 

[אד יעלה]

אני הבנתי שזה חלק מהמצווה, כי בזה מראה שהנר העיקרי זה נר מצווה; מיהו עיקר הפקפוק הוא כי ברמב"ם נראה שרק במדליק בתוך ביתו צריך נר אחר.

כיון שאסור להשתמש לאור הנרות לכן עושים שמש.

וכמדומה שבסברא אפש''ל לאידך גיסא שאם מדליק אחד בוודאי שהוא נר מצווה אבל כשמדליק שנים איני יודע מהו מצווה ומהן השמש.