ואיזהו אנטל זהו רביעית של תורה (ב"ב דף נח עמוד ב).
ומשום דארבעה כוסות של פסח שיעורן ברביעית ומצאו להן חכמים סמך מן התורה מד' כוסות האמורים במצרים מד' לשוני גאולה האמורים בפ' והוצאתי לפיכך קרי ליה רביעית של תורה (רשב"ם שם ד"ה רביעית של תורה).
וכמדומה שבאורחות חיים (ספינקא) הוכיח מכאן שחיוב ד' כוסות הוא מדאורייתא.
אכן עי' תוס' (סוטה דף כז עמוד א ד"ה איש איש) שלשון "סמכו חכמים מן התורה" - הוא רק אסמכתא, ולא דאורייתא ממש.
ויל"ד בזה.
עוד היה מקום לדון שאין זה חיוב דאורייתא אלא קיום דאורייתא, עי' חי' מרן רי"ז הלוי (הלכות חמץ ומצה פרק ז הלכה ט ד"ה ולפי זה) ועיקר החיוב שמחויב להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים הוא מצוה מן התורה כמו שכתב הרמב"ם דעל דבר זה צוה הקדוש ברוך הוא בתורה וזכרת כי עבד היית וגו' אלא דחכמים תקנו בשביל זה הסיבה וארבע כוסות דשניהם ענינן הוא דרך חירות וזהו עיקר מצוותן.
ואם כן יתכן שזהו קיום בדאורייתא.
וייש לעיין בזה.
ומשום דארבעה כוסות של פסח שיעורן ברביעית ומצאו להן חכמים סמך מן התורה מד' כוסות האמורים במצרים מד' לשוני גאולה האמורים בפ' והוצאתי לפיכך קרי ליה רביעית של תורה (רשב"ם שם ד"ה רביעית של תורה).
וכמדומה שבאורחות חיים (ספינקא) הוכיח מכאן שחיוב ד' כוסות הוא מדאורייתא.
אכן עי' תוס' (סוטה דף כז עמוד א ד"ה איש איש) שלשון "סמכו חכמים מן התורה" - הוא רק אסמכתא, ולא דאורייתא ממש.
ויל"ד בזה.
עוד היה מקום לדון שאין זה חיוב דאורייתא אלא קיום דאורייתא, עי' חי' מרן רי"ז הלוי (הלכות חמץ ומצה פרק ז הלכה ט ד"ה ולפי זה) ועיקר החיוב שמחויב להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים הוא מצוה מן התורה כמו שכתב הרמב"ם דעל דבר זה צוה הקדוש ברוך הוא בתורה וזכרת כי עבד היית וגו' אלא דחכמים תקנו בשביל זה הסיבה וארבע כוסות דשניהם ענינן הוא דרך חירות וזהו עיקר מצוותן.
ואם כן יתכן שזהו קיום בדאורייתא.
וייש לעיין בזה.
