ספר בניהו בן יהוידע על מכות דף יא/א
שם לפיכך אמותיהם של כהנים היו מספקין להם מחיה וכסות. י"ל למה לא יספקו להם הכהנים עצמן, ואם משום דנשים לבם רך למה לא יספיקו להם נשותיהן של כהנים. ונ"ל בס"ד דכהנים גדולים עצמן איכא זילותא לגבייהו שיהיו חוששים לקללה של זה הרוצח, ואפילו אם ירצו להספיק לא יניחום הבית דין וכל ישראל דזילותא גדולה היא זו לכל ישראל, דאיך הכהן גדול אשר הוא מאורן של ישראל וכל כפרתם תלויה בו ובתפלתו, יהיה חושש לתפלתו של זה הרוצח המאוס פן ימיתנו בתפלתו, ויהיה נצרך לפייסו בעבור זאת בהספקה של מחיה וכסות, על כן אפילו אם ירצה הכהן הגדול להספיק, לא יניחוהו הסנהדרין וכל ישראל שכולם מתייקרים בו, ועל כן אם תרצה אשתו להספיק מוחין בידה כי מה שתעשה אשתו כאלו הוא עשה כי מכיסו לוקחת, אבל אמו אין מוחין בידה, כי אומרים העולם נשים דעתן קלה ולבם רך מאד ועושין כן שלא לצורך:
