• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

נתינת כספי מעשר/מחצית השקל/מתנות לאביונים לבחור ישיבה רגיל

בית יוסף יורה דעה סימן רמט

טז ובשורש קכ"ח (מהרי"ק ענף ג, ד) כתב שמתוך מה שכתב התשב"ץ (תשב"ץ קטן סי' תקלג) בשם הר' שמואל מתוך הירושלמי דזרעים (פאה פ"ח ה"ח) יש להוכיח דמצות בית הכנסת עדיפא ממצות צדקה דגרסינן שם אחזי לרב תרעא דבי כנישתא וכו' וכי לית תמן בר נש למילף אורייתא או חולים המוטלים באשפה וקרא עליו (הושע ח יד) וישכח ישראל [את] עושהו ויבן היכלות מכאן אומר הר' שמואל שטוב ליתן צדקה לנערים ללמוד תורה או לחולים עניים מליתן לבית הכנסת עכ"ל מדקאמר בירושלמי חולים המוטלים באשפה וכן הר' שמואל אומר חולים עניים ולא קאמר עניים סתם משמע דאם לא היו חולים כי אם עניים דטוב יותר ליתן לבית הכנסת:
 
- לגבי מחצית השקל
הנה לכאו' אחר שידוע מש"כ מרן ביחו"ד (ח"א סי' פו) בשם הרו"ח ועוד פוסקים, וכ"ה בחזו"ע ויחו"ד ח"ז דיש ליתן לעמלי תורה (ובס"ד במקו"א הבאנו עוד רבים מגדולי רבותינו האח' זיע"א ושיבלט"א דס"ל כך) לא שנא בחור ישיבה מעמל תורה והוא אברך, אף דאליבא דאמת לאברך ישנם הוצאות רבות יותר, וריחיים על צווארו, מ"מ נראה שאין בזה בעיה.
ובאמת בחוברת 'ידי כהן – שיח בחורים' ח"א (פי"ח ה"א) כתב בשם הגריש"א הו"ד באשרי האיש (ח"ג עמ' רפה) שאפשר לתת כספי הזכר למחצית השקל לתומכי תורה, ולהפצת יהדות, חינוך וכדומה. וכן בס' תורת הישיבה להרה"ג מאיר פנחסי שליט"א (פי"ג ה"ב) העלה דמצוה מן המובחר ליתן המעות הללו לבחורי ישיבה שאין להם כדי צרכם וסיפוקם, ע"ש. (וכתב שם דהגדר הוא כל שאין להם כדי הוצאותיהם שוטפות הרי הם בגדר עניים).
רק רציתי לשאול האם ידועה דעת מרן הראש"ל לגבי תורמת מעות זכר למחצית השקל לת"ת -תומכי תורה- של ישיבה (ואל"ה, אם אפשר לגשת לשאול את פי קדשו, דנבצר ממני בעת הזו...)
 
האוסרים זה משום מה שכתב הרמ"א ביורה דעה הלכות צדקה סימן רנג סעיף א וכל מי שהוא עשיר, אסור ליתן לבניו, אף על פי שהם גדולים, אם הם סמוכים על שולחן אביהם (מרדכי פ"ק דב"מ). והיינו דעת ר"ת שאם נתנו מתנה לגדול הסמוך על שלחן אביו הרי היא של אביו אבל הריטב"א כתב שדעת הרמב"ן והרא"ה ודעתו וכן דעת הגאונים שאם נתנו מתנה לגדול הסמוך על שלחן אביו הרי היא של הבן וכ"כ הנימוק"י בשם הר"ן וכך פסק בחזו"ע
 
מה שהביא בהי"ג (בהערה) מהילקו"י שם דיבר לגבי מתל"א, אך לגבי מחצית השקל אין משמעות.
בפרט שלכאו' יש לצרף מה שמעיקר הדין סגי בג' חצאים. אמנם אנו נוהגים כמ"ש בבית דוד, אך אינו כשל תורה..... (כמ"ש מרן ביחו"ד על דברי הישכי"ע).
 
מה שהביא בהי"ג (בהערה) מהילקו"י שם דיבר לגבי מתל"א, אך לגבי מחצית השקל אין משמעות.
אדרבה כתב בילקו"י שאע"פ שלתת לת"ת זה צדקה אין לתת לת"ת כיון שצריך לעני ביד ולא למקום ציבורי ע"ש וא"כ לענין מחצית השקל ודאי שיכול לתת לת"ת ופשוט
 
האוסרים זה משום מה שכתב הרמ"א ביורה דעה הלכות צדקה סימן רנג סעיף א וכל מי שהוא עשיר, אסור ליתן לבניו, אף על פי שהם גדולים, אם הם סמוכים על שולחן אביהם (מרדכי פ"ק דב"מ). והיינו דעת ר"ת שאם נתנו מתנה לגדול הסמוך על שלחן אביו הרי היא של אביו אבל הריטב"א כתב שדעת הרמב"ן והרא"ה ודעתו וכן דעת הגאונים שאם נתנו מתנה לגדול הסמוך על שלחן אביו הרי היא של הבן וכ"כ הנימוק"י בשם הר"ן וכך פסק בחזו"ע
ולכן מה שכתב בספר הנ"ל בסי' י"ד שלכולי עלמא הנותן מתנה לאביונים על מנת שאין לאביו רשות בה יוצא ידי חובת מתנות לאביונים -אינו כן שלדעת ר"ת לא מהני תנאי וצ"ע
 
- לגבי מחצית השקל
הנה לכאו' אחר שידוע מש"כ מרן ביחו"ד (ח"א סי' פו) בשם הרו"ח ועוד פוסקים, וכ"ה בחזו"ע ויחו"ד ח"ז דיש ליתן לעמלי תורה (ובס"ד במקו"א הבאנו עוד רבים מגדולי רבותינו האח' זיע"א ושיבלט"א דס"ל כך) לא שנא בחור ישיבה מעמל תורה והוא אברך, אף דאליבא דאמת לאברך ישנם הוצאות רבות יותר, וריחיים על צווארו, מ"מ נראה שאין בזה בעיה.
ובאמת בחוברת 'ידי כהן – שיח בחורים' ח"א (פי"ח ה"א) כתב בשם הגריש"א הו"ד באשרי האיש (ח"ג עמ' רפה) שאפשר לתת כספי הזכר למחצית השקל לתומכי תורה, ולהפצת יהדות, חינוך וכדומה. וכן בס' תורת הישיבה להרה"ג מאיר פנחסי שליט"א (פי"ג ה"ב) העלה דמצוה מן המובחר ליתן המעות הללו לבחורי ישיבה שאין להם כדי צרכם וסיפוקם, ע"ש. (וכתב שם דהגדר הוא כל שאין להם כדי הוצאותיהם שוטפות הרי הם בגדר עניים).
רק רציתי לשאול האם ידועה דעת מרן הראש"ל לגבי תורמת מעות זכר למחצית השקל לת"ת -תומכי תורה- של ישיבה (ואל"ה, אם אפשר לגשת לשאול את פי קדשו, דנבצר ממני בעת הזו...)
מרן שליט"א ענה לי (במדרגות.... וד"ל) לשאלתי אם מותר לתרום מעות זכר למחצית השקל לת"ת של ישיבה - אפשר ('כן').
 
חזור
חלק עליון