שבת שלאחר הפסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.
בחסידות באבוב נוהגים לאפות חלה רגילה, שעליה מטביעים צורת מפתח. יש הנוהגים להטמין מפתח בתוך החלה.
המקור הראשון שבו נזכרה הסגולה הוא בספרו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל ה"אוהב ישראל" וזהו לשון קדשו: "המנהג הוא מימים קדמונים לנקוב את החלות בשבת שלאחר הפסח במפתחות. ונעשה על החלה צורת מפתח, ומנהג ישראל תורה הוא"
הטעם למנהג הוא שהמן, המאכל השמימי, אותו אכלו בני ישראל בהיותם במדבר, פסק ממחרת הפסח. מני אז החלו ישראל לאכול מתבואת הארץ, ולעמול לשם פרנסתם. לשונו של ה"אוהב ישראל" היא: "אנחנו מתפללין שיפתח לנו השי"ת שערי פרנסה. ומזה נשתרבב המנהג להיות עושין צורת מפתח על החלות לרמז שיפתח לנו השי"ת שערי פרנסה".
בחסידות באבוב נוהגים לאפות חלה רגילה, שעליה מטביעים צורת מפתח. יש הנוהגים להטמין מפתח בתוך החלה.
המקור הראשון שבו נזכרה הסגולה הוא בספרו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל ה"אוהב ישראל" וזהו לשון קדשו: "המנהג הוא מימים קדמונים לנקוב את החלות בשבת שלאחר הפסח במפתחות. ונעשה על החלה צורת מפתח, ומנהג ישראל תורה הוא"
הטעם למנהג הוא שהמן, המאכל השמימי, אותו אכלו בני ישראל בהיותם במדבר, פסק ממחרת הפסח. מני אז החלו ישראל לאכול מתבואת הארץ, ולעמול לשם פרנסתם. לשונו של ה"אוהב ישראל" היא: "אנחנו מתפללין שיפתח לנו השי"ת שערי פרנסה. ומזה נשתרבב המנהג להיות עושין צורת מפתח על החלות לרמז שיפתח לנו השי"ת שערי פרנסה".
