סיום מסכת - תענית בכורות

[מרן הגר"ע הררי-רפול זצ"ל]

הנה מצוי שיש המשאירים קטע לסיום מסכת בתענית בכורות,
והרואני שבחזו"ע הכריע כהגר"ש קלוגר, דלא מהני כזה סיום ע"מ לפטור אחרים.
[אציין שיש חולקים ואכמ"ל].

 

[בנימין לוריא]

לא שמענו שמשאירים קטע לסיום זמן רב.
הכוונה היא למישהו שלמד מסכת ברכות לדוגמא מר"ה עד חנוכה, והשאיר את הקטע האחרון לערב פסח. שזה אין לעשות.
אבל מי שהתחיל מסכת מגילה בפורים וסיים יומיים לפני פסח, זה לא נקרא שהוא משאיר קטע לסיום. (פשוט ילמד בימים האחרונים קצת יותר לאט...)

 

[מרן הגר"ע הררי-רפול זצ"ל]

לא שמענו שמשאירים קטע לסיום זמן רב.
הכוונה היא למישהו שלמד מסכת ברכות לדוגמא מר"ה עד חנוכה, והשאיר את הקטע האחרון לערב פסח. שזה אין לעשות.
אבל מי שהתחיל מסכת מגילה בפורים וסיים יומיים לפני פסח, זה לא נקרא שהוא משאיר קטע לסיום.

מאי שנא?
הרי לכאו' הסברא דאין להשאיר קטע לסיום הינה משום דהוי הערמה,
א"כ אף המסיים יומיים קודם הוי הערמה.

 

[בנימין לוריא]

מאי שנא?
הרי לכאו' הסברא דאין להשאיר קטע לסיום הינה משום דהוי הערמה,
א"כ אף המסיים יומיים קודם הוי הערמה.

גם בד"כ אנשים נוהגים לשמור סיום מסכת כמה ימים ולא עושים ברגע שמסיימים בפועל, אבל לא שומרים כמה חודשים.
וכמש"כ בשו"ת מהר"ם (ס"ס קי"ט) והובא בש"ך (יו"ד סי' רמ"ו ס"ק כ"ז) שכאשר מגיעים לסוף המסכת, ישיירו מעט בסוף המסכת עד שעת הכושר, יום שראוי לתקן בו סעודה גדולה.

ספוילר

לשון הש"ך: "וכתוב בסוף תשובת מהר"מ מינץ דכשבאין לסוף מסכתא ישייר מעט בסוף עד שעת הכושר יומא דראוי לתקן בו סעודה כו' ולכך נהגו כל הבעלי בתים לילך על הישיבה בתחלת הזמן ולכך מנהג להודיעם כשבא הרב לסיים המסכתא כדי שיבואו הב"ב גם כן לסיומא ואז יהיו שמה תחלה וסוף ויחזרו אחר מנין לומר קדיש דרבנן ועשרה בני רב פפא והיא סעודת מצוה דאפילו אבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו יכול לסעוד שם כו'"

(והובא בחזו"ע ארבע תעניות עמ' קצ"ט וביבי"א ח"א סי' כ"ו אות ב').

 

[מרן הגר"ע הררי-רפול זצ"ל]

גם בד"כ אנשים נוהגים לשמור סיום מסכת כמה ימים ולא עושים ברגע שמסיימים בפועל, אבל לא שומרים כמה חודשים.
וכמש"כ בשו"ת מהר"ם (ס"ס קי"ט) והובא בש"ך (יו"ד סי' רמ"ו ס"ק כ"ז) שכאשר מגיעים לסוף המסכת, ישיירו מעט בסוף המסכת עד שעת הכושר, יום שראוי לתקן בו סעודה גדולה.
(והובא בחזו"ע ארבע תעניות עמ' קצ"ט).

זה כתב גם בשו"ת מהר"מ מינץ,
אך ע"ז כתבו כמה אחרונים דער"פ ודאי אי"ז שעת הכושר...

 

[בנימין לוריא]

זה כתב גם בשו"ת מהר"מ מינץ,

מה הכוונה "גם בשו"ת"?
כתבתי "כמש"כ בשו"ת מהר"ם". (והש"ך כתב: "וכתוב בסוף תשובת מהר"מ מינץ")

 

[מרן הגר"ע הררי-רפול זצ"ל]

מה הכוונה "גם בשו"ת"?
כתבתי "כמש"כ בשו"ת מהר"ם". (והש"ך כתב: "וכתוב בסוף תשובת מהר"מ מינץ")

טעיתי,
לא ידעתי ששו"ת מהר"מ היינו מהר"מ מינץ.

אך ע"ז כתבו כמה אחרונים דער"פ ודאי אי"ז שעת הכושר...

 

[בנימין לוריא]

אך ע"ז כתבו כמה אחרונים דער"פ ודאי אי"ז שעת הכושר...

כוונתך לתשובה מאהבה? (ח"ב סי' רס"א, ושם ח"ג סי' שע"ו).
זה נפק"מ אם בכלל מותר ללמוד מסכת בשביל להיפטר או רק אם במקרה בדיוק הגיע לסיום מסכת יוכל להיפטר. והרב ביבי"א ח"א סי' כ"ו לא פוסק אותו, ולמעשה כן מקילים לסיים מסכת במיוחד בשביל זה.
(לדעתו של התשובה מאהבה גם מי שסיים מסכת בער"פ יש לו לדחות את הסיום ל'שעת הכושר' ולא לעשות את הסיום בער"פ)

 

[מרן הגר"ע הררי-רפול זצ"ל]

הרב ביבי"א ח"א סי' כ"ו לא פוסק אותו, ולמעשה כן מקילים לסיים מסכת במיוחד בשביל זה.

נכון, וכ"כ בחזו"ע שם,
ולשייר קטע לסיום- פסק שם שאסור, ודלא כמש"כ בשו"ת מהר"מ מינץ,
אכן לשייר כמה ימים, מניין שמותר?

הרי לכאו' הסברא דאין להשאיר קטע לסיום הינה משום דהוי הערמה,
א"כ אף המסיים יומיים קודם הוי הערמה.

 

[בנימין לוריא]

אכן לשייר כמה ימים, מניין שמותר?

השאלה מה הגדר של "לשייר כמה ימים".
פשוט אם הוא נמצא יומיים לפני פסח, לא ילמד את הדף האחרון וישמור 3 שורות, אלא ילמד כל יום רק קצת.

 

[מרן הגר"ע הררי-רפול זצ"ל]

השאלה מה הגדר של "לשייר כמה ימים".
פשוט אם הוא נמצא יומיים לפני פסח, לא ילמד את הדף האחרון וישמור 3 שורות, אלא ילמד כל יום רק קצת.

אכן, זה כתב בחזו"ע שם שמותר,
לשייר כל יום ללמוד קצת.

אבל המסיים יומיים קודם והשאיר כמה שורות של הסיום לער"פ,
לכאו' לחזו"ע לא שפיר למעבד הכי.