• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

סיום מסכת - תענית בכורות

לא שמענו שמשאירים קטע לסיום זמן רב.
הכוונה היא למישהו שלמד מסכת ברכות לדוגמא מר"ה עד חנוכה, והשאיר את הקטע האחרון לערב פסח. שזה אין לעשות.
אבל מי שהתחיל מסכת מגילה בפורים וסיים יומיים לפני פסח, זה לא נקרא שהוא משאיר קטע לסיום. (פשוט ילמד בימים האחרונים קצת יותר לאט...)
 
נערך לאחרונה:
לא שמענו שמשאירים קטע לסיום זמן רב.
הכוונה היא למישהו שלמד מסכת ברכות לדוגמא מר"ה עד חנוכה, והשאיר את הקטע האחרון לערב פסח. שזה אין לעשות.
אבל מי שהתחיל מסכת מגילה בפורים וסיים יומיים לפני פסח, זה לא נקרא שהוא משאיר קטע לסיום.
מאי שנא?
הרי לכאו' הסברא דאין להשאיר קטע לסיום הינה משום דהוי הערמה,
א"כ אף המסיים יומיים קודם הוי הערמה.
 
מאי שנא?
הרי לכאו' הסברא דאין להשאיר קטע לסיום הינה משום דהוי הערמה,
א"כ אף המסיים יומיים קודם הוי הערמה.
גם בד"כ אנשים נוהגים לשמור סיום מסכת כמה ימים ולא עושים ברגע שמסיימים בפועל, אבל לא שומרים כמה חודשים.
וכמש"כ בשו"ת מהר"ם (ס"ס קי"ט) והובא בש"ך (יו"ד סי' רמ"ו ס"ק כ"ז) שכאשר מגיעים לסוף המסכת, ישיירו מעט בסוף המסכת עד שעת הכושר, יום שראוי לתקן בו סעודה גדולה.
לשון הש"ך: "וכתוב בסוף תשובת מהר"מ מינץ דכשבאין לסוף מסכתא ישייר מעט בסוף עד שעת הכושר יומא דראוי לתקן בו סעודה כו' ולכך נהגו כל הבעלי בתים לילך על הישיבה בתחלת הזמן ולכך מנהג להודיעם כשבא הרב לסיים המסכתא כדי שיבואו הב"ב גם כן לסיומא ואז יהיו שמה תחלה וסוף ויחזרו אחר מנין לומר קדיש דרבנן ועשרה בני רב פפא והיא סעודת מצוה דאפילו אבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו יכול לסעוד שם כו'"
(והובא בחזו"ע ארבע תעניות עמ' קצ"ט וביבי"א ח"א סי' כ"ו אות ב').
 
גם בד"כ אנשים נוהגים לשמור סיום מסכת כמה ימים ולא עושים ברגע שמסיימים בפועל, אבל לא שומרים כמה חודשים.
וכמש"כ בשו"ת מהר"ם (ס"ס קי"ט) והובא בש"ך (יו"ד סי' רמ"ו ס"ק כ"ז) שכאשר מגיעים לסוף המסכת, ישיירו מעט בסוף המסכת עד שעת הכושר, יום שראוי לתקן בו סעודה גדולה.
(והובא בחזו"ע ארבע תעניות עמ' קצ"ט).
זה כתב גם בשו"ת מהר"מ מינץ,
אך ע"ז כתבו כמה אחרונים דער"פ ודאי אי"ז שעת הכושר...
 
אך ע"ז כתבו כמה אחרונים דער"פ ודאי אי"ז שעת הכושר...
כוונתך לתשובה מאהבה? (ח"ב סי' רס"א, ושם ח"ג סי' שע"ו).
זה נפק"מ אם בכלל מותר ללמוד מסכת בשביל להיפטר או רק אם במקרה בדיוק הגיע לסיום מסכת יוכל להיפטר. והרב ביבי"א ח"א סי' כ"ו לא פוסק אותו, ולמעשה כן מקילים לסיים מסכת במיוחד בשביל זה.
(לדעתו של התשובה מאהבה גם מי שסיים מסכת בער"פ יש לו לדחות את הסיום ל'שעת הכושר' ולא לעשות את הסיום בער"פ)
 
הרב ביבי"א ח"א סי' כ"ו לא פוסק אותו, ולמעשה כן מקילים לסיים מסכת במיוחד בשביל זה.
נכון, וכ"כ בחזו"ע שם,
ולשייר קטע לסיום- פסק שם שאסור, ודלא כמש"כ בשו"ת מהר"מ מינץ,
אכן לשייר כמה ימים, מניין שמותר?
הרי לכאו' הסברא דאין להשאיר קטע לסיום הינה משום דהוי הערמה,
א"כ אף המסיים יומיים קודם הוי הערמה.
 
השאלה מה הגדר של "לשייר כמה ימים".
פשוט אם הוא נמצא יומיים לפני פסח, לא ילמד את הדף האחרון וישמור 3 שורות, אלא ילמד כל יום רק קצת.
אכן, זה כתב בחזו"ע שם שמותר,
לשייר כל יום ללמוד קצת.

אבל המסיים יומיים קודם והשאיר כמה שורות של הסיום לער"פ,
לכאו' לחזו"ע לא שפיר למעבד הכי.
 


כתוב את תגובתך
חזור
חלק עליון