ספר ברכת יהודה ח''ח

[יוסף דהן]

אם מישהו יכול לצלם ולשלוח אודה לו מאד
ס' ברכת יהודה (ברכה) ח''ח בסוף הספר דן באריכות לענין מבחני הרבנות אם יש בזה דרגה של תורה לשמה ואיזו דרגה.
תודה רבה

 

[ע"ה ס"ט]

כיום ודאי שזה תורה לשמה, כי בלא"ה לאברך ממוצע אין סיכוי בעולם להבחר לאיזה תפקיד.
כל הנידון שייך לימים שהמחבר למד ביחו"ד, וכל מי שהיה מוציא כושר רב עיר היה מקבל עיר.

 

[ס"ט]

יש תשובה נפלאה בזה בשו"ת אשר חנן (שכבר קדם בכל זה לרב יהודה ברכה)

 

[דעת תורה]

אם מישהו יכול לצלם ולשלוח אודה לו מאד
ס' ברכת יהודה (ברכה) ח''ח בסוף הספר דן באריכות לענין מבחני הרבנות אם יש בזה דרגה של תורה לשמה ואיזו דרגה.

בבקשה

 

[יוסף דהן]

כיום ודאי שזה תורה לשמה, כי בלא"ה לאברך ממוצע אין סיכוי בעולם להבחר לאיזה תפקיד.
כל הנידון שייך לימים שהמחבר למד ביחו"ד, וכל מי שהיה מוציא כושר רב עיר היה מקבל עיר.

אני לא בא לההביע דעה
רק לומר שלמסקנתו
זה לא דרגה הגבוהה בלשמה

 

[יוסף דהן]

בבקשה

מאד מודה לך

 

[ראובן יוסף מיארה]

אני לא בא לההביע דעה
רק לומר שלמסקנתו
זה לא דרגה הגבוהה בלשמה

לכאו' לא מובן,
עניין "לשמה" הוא לשם שמיים בלבד, והנה היום אברך שעושה מבחן יודע שלא יבחר כלל, ואף לא מנסה או חושב ע"ז, וא"כ כל מטרתו (של אברך רציני) הוא כדי שיהיה לו מחייב ללמוד כדבעי, וממילא הוא תוספת בלשמה שרוצה לזכור ולדעת ועושה לו מחייבים. [אא"כ נאמר שעושה כדי שידעו שיהיה לו תעודה, אבל בד"כ כלל לא חושבים ע"ז האברכים הרציניים]

 

[יוסף דהן]

לכאו' לא מובן,
עניין "לשמה" הוא לשם שמיים בלבד, והנה היום אברך שעושה מבחן יודע שלא יבחר כלל, ואף לא מנסה או חושב ע"ז, וא"כ כל מטרתו (של אברך רציני) הוא כדי שיהיה לו מחייב ללמוד כדבעי, וממילא הוא תוספת בלשמה שרוצה לזכור ולדעת ועושה לו מחייבים. [אא"כ נאמר שעושה כדי שידעו שיהיה לו תעודה, אבל בד"כ כלל לא חושבים ע"ז האברכים הרציניים]

אני קראתי מתחילה לסופה והוא מתייחס לדברי הרב שליט''א כמדומה

 

[הרב אושרי אזולאי]

זה תלוי באדם, בדרך כלל מבחנים מעודדים, אבל אם אדם לומד אותם כדי לקבל משרה, צריך לחשוב טוב טוב

 

[הרב דורון רונן - כונת הלב]

רציתי ברשות הרבנים להוסיף פרט חשוב שיתכן ונזכר במשא ומתן כאן אבל לא מודגש מספיק. יש לדעת שאין התכלית המוצהרת והגלויה של הלימוד קובעת האם זו תורה לשמה, אלא צפונות לבו של הלומד הם הקובעים, ולכן יתכן שאדם ילמד בכולל בלי שום כוונה להוציא הסמכה או לקבל משרה כל שהיא אבל בכל זאת יהיה חסר מאד בלימוד לשמה, כיון שעיקר תכלית לימודו היא לרצות את הסובבים אותו, כי כך מצפים ממנו, בין אם זה ההורים והמשפחה ובין אם זה החברה בה הוא חי, ויש אחר הלומד במטרה מוצהרת בשביל להוציא תעודה, אך כוונתו העיקרית להדבק בנותן התורה.
ובהזדמנות זו כדאי מאד ללמוד את דברי הב"ח (או"ח סי' מ"ז), שאמנם כל אחד מן הסתם מכיר, אבל חובה עלינו, לומדי התורה, להיזכר בהם מידי פעם, כיון שבנושאים אלו של עבודת הלב ההעלם מצוי והשכחה מרובה, וז"ל:

איכא לתמוה טובא, למה יצא כזאת מלפניו להענישם בעונש גדול ורם כזה על שלא ברכו בתורה תחלה, שהוא לכאורה עבירה קלה? ונראה דכוונתו ית' מעולם היתה שנהיה עוסקים בתורה כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה. ולכן נתן הקב"ה תורת אמת לישראל במתנה, שלא תשתכח מאתנו, כדי שתתדבק נשמתינו וגופינו ברמ"ח איברים ושס"ה גידין ברמ"ח מצוות עשה ושס"ה לא תעשה שבתורה. ואם היו עוסקים בתורה על הכוונה הזאת, היו המה מרכבה והיכל לשכינתו ית', שהיתה השכינה ממש בקרבם, כי היכל ה' המה ובקרבם ממש היתה השכינה קובעת דירתה, והארץ כולה היתה מאירה מכבודו, ובזה יהיה קישור לפמליא של מעלה עם פמליא של מטה, והיה המשכן אחד. אבל עתה שעברו חוק זה שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים להנאתם לידע הדינים לצורך משא ומתן, גם להתגאות להראות חכמתם, ולא נתכוונו להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה למטה בארץ כדי שתעלה נשמתם למדרגה גדולה אחרי מיתתם, הנה בזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה מן הארץ ועלתה לה למעלה, והארץ נשארה בגשמיותה בלי קדושה, וזה היה גורם חורבנה ואבידתה. והוא אמרו על מה אבדה הארץ וגו', ויאמר ה' על עזבם את תורתי וגו'. ואמר "תורתי", תורת אמת אשר נתתי במתנה [עזיבת התורה היינו שלא הרגישו את הקשר בין התורה לנותן התורה], שלא יהיו למדין ושוכחין, וגם פירשתי להם טעם כל הדברים ופירושיהם. וזהו "אשר נתתי לפניהם" כשלחן ערוך וכו'. וכמ"ש חז"ל על פסוק "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". וכוונתי שיתקשרו בעצם קדושת תורתי, תורת אמת, והשכינה תהא שורה בקרבם. והמה עזבו את תורתי, ולא הלכו בה. פירוש, תחילת ההליכה ברוחניות התורה ממדרגה למדרגה [באמצעות התורה האדם הולך ומתעלה ממדרגה למדרגה] כדי שתתדבק הנשמה בעצמות קדושת התורה, לא הלכו בה, דהיינו לא הלכו בה לשמה בשעה שבאו לפתוח בעסק התורה ולברך לפניו ית' ולהודות לו על נתינת התורה לעמו ישראל כדי שיהיו דבקים בקדושתו ובשכינתו ית' [כשמכירים את ערך קדושת התורה שהיא המקשרת את ישראל עם הקב"ה, צריך להודות ולשבח על כך שהשי"ת נתן לנו את האפשרות להתקרב אליו, ולהתדבק בקדושתו ובשכינתו]. והוא המכוון בברכת "אשר בחר בנו", על אשר קרבנו לפני הר סיני ונתן לנו תורתו הקדושה, כלי חמדתו שהיה משתעשע בה בכל יום, כדי שתתדבק נשמתינו בעצמות קדושת התורה ורוחניותה, ולהוריד השכינה בקרבנו. לא הלכו בה, לעסוק בדברי תורה לשמה, כי בזה נענשו שנסתלקה השכינה מן התחתונים, ואז אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עובר. כלומר, נחרבה, ונשארה חומרית מבלי עובר שם קדושת השכינה, כי נסתלקה השכינה לגמרי מן הארץ ועלתה לה למעלה עכ"ל.

נמצא שעיקר תכלית לימוד התורה הוא להדבק בקב"ה שהוא שורש כל המצוות כולם, כמו שכותב הראב"ע בפר' יתרו "ששורש כל המצוות שיאהב את ה' בכל נפשו וידבק בו", וזוהי צורת הלימוד לשמה. וכמו שהאריך בזה טובא בנפש החיים שער ד'. ולכן אם לא מכוון לתכלית זאת אז הלימוד של התורה נקרא לימוד שלא לשמה. וזוהי בעצם גם כוונת רבינו יונה שהביא הר"ן בנדרים פא בעניין מה שלא ברכו בתורה תחילה.

 

[יוסף דהן]

 

[הפצת ספרים]

האם יש לאחד הרבנים בפרום את הכתובת מייל או מספר פל' של הרב יהודה ברכה

 

[רבינו]

birkatyehuda@gmail.com