שילה אפרהימי
Well-known member
למה איש לא חושש לבליעת איסור.
ואסביר:
מרן ביבי"א (ח"ג או"ח כ"ד) ביאר למה אין צריך להגעיל שיניים תותבות, ובעיקר מב' טעמים, האחד הוא שעירוי מכלי שני אינו מבליע, ורוב השימוש בשיניים הוא בכלי שני. והטעם השני שדן בו בסוף התשובה שמקשה למה לא חוששים לדוחקא כמו שחוששים בסכין שחיטה, צירף את האומרים ששיניים תותבות הם עשויים מחומר שאינו בולע, עם העובדה שאיש לא חושש לשיני זהב או כל סתימה בשיניים, ולמה שעכשיו נתחיל לחוש לזה.
והשאלה נשאלת, אמנם נוכל לומר שאיש לא חשש לזה עד עכשיו ובגלל זה אנחנו לא נבוא פתאום לומר שזה אסור. אבל עדיין יש לשאול למה זה לא אסור. הרי גם אם נקל באינו בן יומו, שהוא דרבנן, איך נקל בבן יומו? שהוא טעם לשבח והוא דאורייתא? ואיך אם אכלתי חלבי חריף או חם עם הדוחק של השיניים או בטעות הכנסתי לפה טוסט רותח יד סולדת (שהוא נקרא אפילו כלי ראשון), איך אחרי 5 דקות אני יכול לאכול בשרי?
ודיברתי בזה עם @הרב שמעון ללוש וענה לי שתי תשובות, ויש בזה עוד סברא להקל לענ"ד. אבל אשמח לשמוע את דעות הת"ח של הפורום בעניין זה.
ואסביר:
מרן ביבי"א (ח"ג או"ח כ"ד) ביאר למה אין צריך להגעיל שיניים תותבות, ובעיקר מב' טעמים, האחד הוא שעירוי מכלי שני אינו מבליע, ורוב השימוש בשיניים הוא בכלי שני. והטעם השני שדן בו בסוף התשובה שמקשה למה לא חוששים לדוחקא כמו שחוששים בסכין שחיטה, צירף את האומרים ששיניים תותבות הם עשויים מחומר שאינו בולע, עם העובדה שאיש לא חושש לשיני זהב או כל סתימה בשיניים, ולמה שעכשיו נתחיל לחוש לזה.
והשאלה נשאלת, אמנם נוכל לומר שאיש לא חשש לזה עד עכשיו ובגלל זה אנחנו לא נבוא פתאום לומר שזה אסור. אבל עדיין יש לשאול למה זה לא אסור. הרי גם אם נקל באינו בן יומו, שהוא דרבנן, איך נקל בבן יומו? שהוא טעם לשבח והוא דאורייתא? ואיך אם אכלתי חלבי חריף או חם עם הדוחק של השיניים או בטעות הכנסתי לפה טוסט רותח יד סולדת (שהוא נקרא אפילו כלי ראשון), איך אחרי 5 דקות אני יכול לאכול בשרי?
ודיברתי בזה עם @הרב שמעון ללוש וענה לי שתי תשובות, ויש בזה עוד סברא להקל לענ"ד. אבל אשמח לשמוע את דעות הת"ח של הפורום בעניין זה.