סתירה בדברי מרן שליט"א באותה ההלכה באותו הספר - מצוה רבה ליישב

[יוסף חיים הלוי]

בילקוט יוסף שבת א כרך ד' עמוד תשצ"ו השיג על הרב משה לוי בזה הלשון



אולם בעמ' תשס"ה, כמה עמודים לפני כן העתיק מרן שליט"א את דברי החזו"ע שכתב ממש כדברי הרב משה לוי



וא"כ תמוה בתרתי.
א. שאין הרב משה לוי חולק על מרן זצ"ל.
ב. שמרן שליט"א סותר משנתו בזה אחר זה.

וה' יאיר עיני ליישב הדברים.

 

[תלמיד מר"ן]

לענ"ד מרן הבין שהרב משה לוי זצ"ל הקל בהבדלה וכביכול הראה פנים להקל וכתב לצדד בעומדים אפי' לכתחילה (למרות שכתב בתחילת ההלכה שהנכון שישבו)
ומרן בהלכה פסק שלכתחילה צריך לשבת כדעת מרן השו"ע ומ"מ בדיעבד מי שעומד יש לו על מה לסמוך

 

[יוסף חיים הלוי]

לענ"ד מרן הבין שהרב משה לוי זצ"ל הקל בהבדלה וכביכול הראה פנים להקל וכתב לצדד בעומדים אפי' לכתחילה (למרות שכתב בתחילת ההלכה שהנכון שישבו)
ומרן בהלכה פסק שלכתחילה צריך לשבת כדעת מרן השו"ע ומ"מ בדיעבד מי שעומד יש לו על מה לסמוך

תעיין טוב בלשונות של המנוחת אהבה ושל החזו"ע [שזה מה שהעתיק הילקוט יוסף] והם אותו הלשון בדיוק.

 

[אמיתי]

מנוחת אהבה כתב 'נכון' ובחזו"ע כתב 'צריך'.

 

[יואל בן מנשה]

כבר התקיפו ע"ז בעלון 'בית נאמן', מסתמא לקחת את זה משם..

 

[יוסף חיים הלוי]

מנוחת אהבה כתב 'נכון' ובחזו"ע כתב 'צריך'.

לא על זה היתה השגתו של מרן שליט"א אלא על סוף דבריו שכתב שהמבדילים מעומד יש להם על מה שיסמוכו, עי"ש, ולשון זה כתבה גם מרן זצ"ל

 

[תלמיד מר"ן]

מחילה זה לא אותם לשונות וכפי שכתבתי לעיל
מרן שליט"א הבין בדברי הגרמ"ל שהראה צד להקל אפי' לכתחילה במעומד
ולדעתו זה רק בדיעבד וכן משמע מלשון מרן זצ"ל ודו"ק היטב

 

[יוסף חיים הלוי]

מרן שליט"א הבין בדברי הגרמ"ל שהראה צד להקל אפי' לכתחילה במעומד
ולדעתו זה רק בדיעבד וכן משמע מלשון מרן זצ"ל ודו"ק היטב

תעיין טוב בסוף הילקוט יוסף הראשון שצילמתי לעיל ותראה שהשגתו היא על מה שכתב שהנוהגים להבדיל מעומד יש להם על מה שיסמוכו, ולשון זה כתובה בחזו"ע ממש.