סתירה בין ההלכה למעלה לבין ההערות או בין שמועות

יוסף דהן

Well-known member
האם כתוב איפה שהוא שבמקום שיש סתירה בין הלמעלה ללמטה העיקר כמו בהערות?

האם יש התיחסות באיזה שהוא מקום כיצד לנהוג שיש שמועות סותרות בדעת מרן? לא שיש כתב יד מפורש כמו צד אחד והשני שמועה אלא 2 דעות

לדוג' כגון אם מברכים על מלח או לא מברכים או מה מברכים על בצל אדמה או שהכל?
 
האם כתוב איפה שהוא שבמקום שיש סתירה בין הלמעלה ללמטה העיקר כמו בהערות?

האם יש התיחסות באיזה שהוא מקום כיצד לנהוג שיש שמועות סותרות בדעת מרן? לא שיש כתב יד מפורש כמו צד אחד והשני שמועה אלא 2 דעות

לדוג' כגון אם מברכים על מלח או לא מברכים או מה מברכים על בצל אדמה או שהכל?
נתקלת בדבר כזה?
[אגב, שלחת לרב כהן את מה ששלחתי לך במייל?]
 
יש סתירה בהליכות עולם: בהלכה למעלה מרן כותב שוחה לשמאלו ואח"כ לימינו בהערה לא מוכח ככה בכלל, וכן נהג מרן ימין ואז שמאל, כמ"ש בארחות מרן, וכך פסק בילקוט יוסף. וא"כ מה מרן כותב בהלכה למעלה שמאלך ואח"כ ימין?
 

קבצים מצורפים

  • 1718722083607.png
    1718722083607.png
    64.5 KB · צפיות: 16
  • 1718722259063.png
    1718722259063.png
    172 KB · צפיות: 16
  • 1718722674932.png
    1718722674932.png
    35.2 KB · צפיות: 16
יש סתירה בהליכות עולם: בהלכה למעלה מרן כותב שוחה לשמאלו ואח"כ לימינו בהערה לא מוכח ככה בכלל, וכן נהג מרן ימין ואז שמאל, כמ"ש בארחות מרן, וכך פסק בילקוט יוסף. וא"כ מה מרן כותב בהלכה למעלה שמאלך ואח"כ ימין?
יפה. וכבר השיב על כך הגר"ש ללוש בעלון אור השבת. מצ"ב.
 

קבצים מצורפים

  • 76 עלון אור השבת - בהר תשפד - למייל.pdf
    503.4 KB · צפיות: 22
א"כ, למה מרן עצמו נהג אחרת? (והתחיל מימין)
ולכן ודאי יש לומר שקודם יפנה לימין ואח"כ לשמאל
וכעת (שלהי חודש תמוז תשפ"ד) שאלנו למרן שליט"א ואמר שיש לפנות לימין ואח"כ לשמאל ושכן ראה מעשה אצל מרן זיע"א
ואמר שכנראה מה שכתב בהלכה למעלה בהליכו"ע היה כדי לציין שאין הכרח כד' הבא"ח לשמאל ואח"כ ימין, אלא אפשר שיפנו לימין ואח"כ לשמאל, ע"פ ספרים שציין
 
יפה. וכבר השיב על כך הגר"ש ללוש בעלון אור השבת. מצ"ב.
כעת ראיתי בספר בן איש חי החדש עם הגהות מאיר עינים שעמד על נושא זה
והביא שיש ט"ס בהערה בהליכו"ע שבטעות כתוב עולת שבת במקום עמודי שמים, והוא סידור היעב"ץ (ולפלא שהרב ללוש לא שם לבו לזה...)
ועוד יש בלבול קצת בהליכו"ע בהבאת דברי החמ"י ועוד, ולכן העלה לעשות קודם לימינו כהבא"ח
ונהניתי שדבריו מתאימים עם מה שהובא כאן שמנהג מרן לעשות לימינו, ושכך אמר מרן הראש"ל שליט"א
 
לא הספקתי לעבור על כל הערות
אבל זאת לדעת שרוב הסתירות במרן זיע"א אינם אלא מחמת קוצר המשיג ועומק המושג.

לפעמים יש שאלות שבאמת נראות טובות. אבל אחר שמעיינים כמה וכמה פעמים בהתבטלות גמורה לדעת שהטעות איתנו ע"פ רוב ככל, הכל מיושב בשופי.
צריך רק עמל ורצון להבין.

לסיום: מי שזוכה להבין את מרן זיע"א בכל הלכותיו. הרבה יותר גאון. ממי שחושב שמקשה על הגאון מרן זיע"א. ודו"ק
 
לא הספקתי לעבור על כל הערות
אבל זאת לדעת שרוב הסתירות במרן זיע"א אינם אלא מחמת קוצר המשיג ועומק המושג.

לפעמים יש שאלות שבאמת נראות טובות. אבל אחר שמעיינים כמה וכמה פעמים בהתבטלות גמורה לדעת שהטעות איתנו ע"פ רוב ככל, הכל מיושב בשופי.
צריך רק עמל ורצון להבין.

לסיום: מי שזוכה להבין את מרן זיע"א בכל הלכותיו. הרבה יותר גאון. ממי שחושב שמקשה על הגאון מרן זיע"א. ודו"ק
זה לא קושיות, זה ביאורים...
כנראה שאינך מכיר את הספר הנ"ל
אני משתדל ללמוד בו כל שבת, והוא מבאר את דברי מרן זצוק"ל בצורה נפלאה, ובמקומות שיש לו הערה הוא כותב
(אולי יש לכת"ר נוסח קבוע לכתוב על כל מי שמעז לדון בדברי מרן זצוק"ל ולא מקבלם כמות שהם...)
 
לא הספקתי לעבור על כל הערות
אבל זאת לדעת שרוב הסתירות במרן זיע"א אינם אלא מחמת קוצר המשיג ועומק המושג.

לפעמים יש שאלות שבאמת נראות טובות. אבל אחר שמעיינים כמה וכמה פעמים בהתבטלות גמורה לדעת שהטעות איתנו ע"פ רוב ככל, הכל מיושב בשופי.
צריך רק עמל ורצון להבין.

לסיום: מי שזוכה להבין את מרן זיע"א בכל הלכותיו. הרבה יותר גאון. ממי שחושב שמקשה על הגאון מרן זיע"א. ודו"ק
ניכרים דברי אמת!
 
זה לא קושיות, זה ביאורים...
כנראה שאינך מכיר את הספר הנ"ל
אני משתדל ללמוד בו כל שבת, והוא מבאר את דברי מרן זצוק"ל בצורה נפלאה, ובמקומות שיש לו הערה הוא כותב
(אולי יש לכת"ר נוסח קבוע לכתוב על כל מי שמעז לדון בדברי מרן זצוק"ל ולא מקבלם כמות שהם...)
אחה"מ כוונתי היתה באופן כללי על דברי הכותבים כאן בשרשור שלא עיינתי בתוכן דבריהם (ודאי שלא היתה כוונתי כנגד אף אדם מסויים). ואף לא ידעתי שהעלו לכאן ספר כזה או אחר.
(אולי יש לכת"ר נוסח קבוע לכתוב על כל מי שמעז לדון בדברי מרן זצוק"ל ולא מקבלם כמות שהם...)
אכן כן. זה נוסח קבוע שצריך להיות "לכולם" כולל כולם. התבטלות לחכמים *, זה תנאי מוסד וקבוע בדרך לימודינו. והארכתי בזה במאמר "שפתי מלך" שמצוטט ממנו רק מראשונים וגדולי האחרונים שכך היא הדרך האמיתית.

אני לא ברחתי מעולם מקושיות על מרן. רק כתבתי שע"פ רוב ככל, אחר העיון הדק היטב הכל מיושב. ואם ריק הוא, מכם. וע' ערך קטנטן מאוד, מה שמרן שליט"א דיבר בשיעורו השבועי מס' 447 בהערה ראשונה. ששני תחי"ם מפורסמים בציבור, עשו בדיחה מעצמם (כפשוטו) בהעירם על מרן זיע"א. ויש עוד כהנה רבות רבות.


* ואין כוונתי להתבטל לגמרי, זו עוד דרגה, אבל לא כולם זוכים להגיע לזה. אלא רצוני לומר, שע"י ההתבטלות "האמיתית", ע"פ רוב כל הקושיות והסתירות נעלמים כלא היו. והמשיג מבין את המושג בשופי, ודרגה זאת היא הכרחית. ודו"ק.
 
נערך לאחרונה:
ב"אברך" כן. בת"ח השני שהזכרת, לא.
כבר כתבתי בנושא זה מלפני כמה שבועות שזה לא קשור לרב אופיר מלכה, משום שהרב מלכה כלל לא עשה סתירה בדברי "מרן זיע"א", אלא סה"כ הסתפק בדבריו.
ואביא את מה שכתבתי כבר אז, למי שלא הספיק לעיין או למי שלא זוכר

פשוט וברור לכל מעיין, דאין דברי מרן שליט"א קאי על הרב אופיר מלכה, מכמה טעמים.

א. שהרי דברי הרב אופיר נכתבו בשנת תשע"ז, ואילו מרן כותב שזה משהו חדש שהראו לו עתה.

ב'- מרן שליט"א כתב שזה "מאמר", ויישב על זה כמה שעות עם ת"ח וכו', ואילו מה שהרב אופיר מלכה כתב הוא כמה שורות גרידא, וכלל לא "מאמר", וכ"ש דכ"ש שכלל לא צריך לשבת על זה כמה שעות, הכי הרבה כמה דקות קצרות.

ג'- ובעיקר העיקרים, שמרן שליט"א טען שעשה סתירה במרן, אך בר' אופיר מלכה כלל לא עושה סתירה, אלא סך הכל כותב דיש להסתפק בכוונתו.

וז"ל הרב אופיר מלכה:
בהליכות שבת ח"ב עמ' תתכ"ח- "וי"א שמותר להכין ג'לי בשבת היות ובשעת נתינת האבקה נשארים המים נוזליים והרי זה כמים עכורים שמותר לעשותם בשבת, ומה שאח"כ מתקשה ונעשה סמיך הרי זה כגרמא ומותר".

ובהע' שם כתב- "מיהו יש להסתפק בדעת החזו"ע האם התיר אף בנקרש ונעשה בלילה עבה כמו הג'לי הרגיל דכך משמע מלשונו בגוף ההלכה, או שהתיר רק באופן שנעשה בלילה רכה וכמו שכתב בהערה עמוד רפ"א עמודה ב', ואף אם נעשית אח"כ מעצמה לנוזל סמיך, מה בכך, וכן בעמוד רפ"ב סוף ההערה ובאגרות משה התיר לעשות פודינג בבלילה רכה וכן עיקר".

עכ"ל של הרב מלכה.

וכוונת דבריו מה שנראה לי- שמה שמסתפק הוא, דיש ג' שלבים, א- בלילה רכה, ב- בלילה עבה, ג- קרוש.

וברוב הפעמים- מה שמכינים בבית הוא שלב ב' של בלילה עבה, ולאחמ"כ זה מתקשה יותר ונהיה לשלב ג' קרוש

וא"כ כשמרן זיע"א כתב בהלכות למעלה, שמניחים אותה במקרר "והיא נקרשת מאליה", שמא כוונתו דשרי אף לעשות בלילה עבה ורק את השלב השלישי של "קרוש" זה אסור לעשות בידיים אלא א"כ נעשה מאיליו.

ואיה"נ- יותר נראה דמה שכתב מרן בהלכה למעלה כוונתו לבלילה רכה דווקא וכדכתב "כמי פטל" [והיינו שמי שמכין בשבת ישים יותר מים שיצא דליל מאוד מאוד כ"פטל", ומה שיתקשה אח"כ לית לן בה, אך ודאי להכין כמו שהעולם מכין שעושים זאת מתחילה סמיך (ואינו נשפך כ"פטל") ואח"כ זה מתקשה מאיליו עוד יותר ונקרש, זה ודאי אף למרן זה אסור].

אבל ודאי שלא עשה סתירה במרן אלא רק הסתפק בדבריו גרידא.
 
חזור
חלק עליון