טלטול נר לחולה שאין בו סכנה ע"י ישראל - סתירה בדברי מרן זיע"א.

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

בחזו"ע ח"א (עמ' רנז ד"ה ומיהו) כ' מרן זיע"א שאין היתר לטלטל את הנר ע"י ישראל כדרכו, כמבואר בשו"ע. ודלא כשש"כ. דליתא. ע"ש. וגם בח"ו (עמ' קלז) הביא דברי השש"כ בשתיקה. ואילו בח"ג (עמ' תפג) כ' להתיר בזה בפשיטות, ולא הזכיר לד' השו"ע והשש"כ, וכל הפוס' שהזכיר בח"א וח"ו לא הזכיר בח"ג וכל הפוס' שהזכיר בח"ג לא הזכיר בח"א. ומצווה ליישב.
וראיתי בקיצור חזו"ע (פרק נ סעי' ע שפסק כח"ג וח"ו להיתר ובהע' (הע' 123) כ' "ואע"פ שבסעי' הקודם הותר רק שבות דשבות ע"י ישראל לצורך חולה שאין בו סכנה, וכאן הותר לטלטל מוקצה כדרכו ע"י ישראל? במוקצה הקילו במקום חולי יותר משאר איסורי דרבנן. כמבואר בח"ג עמ' קעב-קצ. ע"ש. וע"ע ח"א עמ' רנז ד"ה ומיהו. ודו"ק". ע"ש.
וידי"נ רבי ירמיהו טפיירו נר"ו אמר ליישב ע"פ ד' המשנ"ב (סי' שכח ס"ק קב) שכ' שמה שמרן הצריך שינוי בישראל באיסור דרבנן היינו היכא דאפשר. אך אם א"א כגון שאין נכרי וכד', מותר בלי שינוי. ושבח"א מיירי כשיש נכרי וכד', ולכן אסר ע"י ישראל בלי שינוי. אך בח"ג מרן זיע"א הדגיש "ואם אין שם נכרי" (וגם הישראל אינו יכול בשינוי), ולכן מותר.

ואשמח