הדלקת נר יום טוב

[אושרי רביב]

מה דעת הרבנים על עניין זה?

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
לפי מה שראיתי במרוצה את הנושאים שהעיר בהם,
הנני לצרף את החוברת שכתב בחור ישיבה שהיה אכפת לו לברר הנושאי, ולפע"ד עונה על הכל.

בברכה רבה

 

[אושרי רביב]

ב"ה
לפי מה שראיתי במרוצה את הנושאים שהעיר בהם,
הנני לצרף את החוברת שכתב בחור ישיבה שהיה אכפת לו לברר הנושאי, ולפע"ד עונה על הכל.

בברכה רבה

תבורכו מפי עליון, תודה רבה על התשובה המהירה!
דברי רבנו קיימים לעד ולעולמי עולמים, תורת אמת בפיהו.
חזק וברוך!

 

[כהן]

ולפע"ד עונה על הכל.

מה עם החלק השני של ברכת הנר ביום הכיפורים, הקונטרס הנ"ל לא דן בזה.

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
ידוע לי שאותו בחור כתב גם על נר יוה"כ, אלא שזה עמו בכתובים ולא יצא לאור.
בל"נ אבקש ממנו ואשלח.

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
כעת קיבלתי ממנו את החומר שכתב כטיוטא לעצמו לפני כשנתיים, עדין לא מוגמר כלל, אבל נראה שיש תשובה מספקת גם בדברים אלו. ועוד זאת קיבלתי מבחור נוסף מה שכתב להשיב בזה גם לפני כשנתיים, וגם זה כטיוטא לבינתיים, ואצרף את שניהם, ע"מ להשקיט האר'ש.

בברכה רבה

 

[חכם]

מה עם החלק השני של ברכת הנר ביום הכיפורים, הקונטרס הנ"ל לא דן בזה.

היו מאמרי תגובה רבים על זה בגיליונות הבאים של ירחון האוצר

 

[הרב דורון רונן - כונת הלב]

ידידי הרב עמנואל מולקנדוב ביקשני להעלות לפורום זה את תגובתו בענין ברכת הדלקת הנר ביו"ט ויוה"כ. חושבני שהוא מביא כאן טענות כבדות משקל שראוי להתייחס אליהן בכובד ראש, ולא לדחות את הדברים רק בגלל הטענה שכך נוהגים היום ושאין כדאי ליצור מהפכות, כי אין זה טענה מספקת כנגד החשש החמור של ברכה לבטלה.

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
ישר כח גדול, אעביר בל"נ לאותם בחורים את טענות הרה"כ.
ואוסיף להבהיר, שדבריהם לא נסובו כלל על דברי הרה"כ, שלא ראו דבריו מעולם, וכתבו דבריהם לפני כמה שנים כשעסקו בנושא (כל אחד בפ"ע), ועיקר דבריהם מחמת מה שראו בקונטרס נר יו"ט של הרב רצאבי שליט"א, וכן מה שראו תו"כ הדברים בזמן עיונם בזה, וגם שמעו טענות ת"ח בעירם המורים שלא לברך ובאו עימם במו"מ, וגם אותם ת"ח עצמם שהרגישו שמא יש בידיהם דברים של טעם, הם שביקשו מהם לכתוב בנושא. (הם שני בחורים ידידים טובים, ועסקו באותו הזמן ומאותם מניעים אבל כל אחד לחוד).

בברכה רבה
שבת שלום וחג שמח

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
כעת קיבלתי מהבחור הנזכר את מה שכתב בזה להשיב על דברי הרב הנזכר,
ואצרפהו כאן לתועלת הלומדים.

בברכה רבה

 

[הלוי]

ראיתי את הויכוח בענין וראיתי לנכון להעיר כמה דברים

 

[כהן]

שפתיים ישק. דברים הנאמרים בשכל ישר. אשרי המדבר על אוזן שומעת.

 

[לשמור ולעשות]

הרב הלוי, מדוע החולק על מרן יחשב שחולק לשמה, והמצדיק את הצדיק מעיקרא יחשב שחולק שלא לשמה ח"ו, הלא הוא השיב בטוב טעם ובשכל ישר?! אם מרן חלק על בן איש חי, ולכן אברך ת"ח עושה "כהוגן" שחולק על מרן, וכי שוב אין לחלוק על אותו אברך?!
לגוף הענין לא ענית על אריכות דברי המשיב, רק חששת לסב"ל.
כהן, מה אתה עדיף על תלמידי מרן, שהם מצדיקים את גדול הדור, ואתה לעולם מצדיק את החולקים?!

 

[כהן]

כהן, מה אתה עדיף על תלמידי מרן, שהם מצדיקים את גדול הדור, ואתה לעולם מצדיק את החולקים?![/QUOTE]

איני מצדיק 'לעולם' את החולקים על מרן. יש הרבה דברים [ואולי הרוב] מתוך אלפי או עשרות אלפי הפסקים של מרן זצ"ל שאני עושה כמותו ומצדיק אותו [למרות שאינו צריך לי]. למשל בענין ברכת הנר שהתכתבתי עם הרב ללוש בפורום זה - כתבתי במפורש שלמעשה כך אני נוהג וברור לי שהעיקר הוא לברך לפני מדין עובר לעשייתן ולא כמו אלו שמתעקשים לברך אחרי. אלא שהערתי שהרב עובדיה זצ"ל לא ראה הרבה פוסקים שסוברים כדעת האו"ז וגם לא ראה שיש ראשונים שסוברים שהמצוה היא מתמשכת ולפ"ז יש ס"ס לומר שאינו ברכה לבטלה וזה היה כל הנידון שלי, ובזה א"א להתוכח שהוא לא ידע מהפוסקים הנ"ל, זה מציאות שבאף מקום מספריו לא הביא אותם. ובזה חורה לי שבמקום להודות ולומר אכן אילו היה רואה מסתבר מאוד שהיה מלמד זכות על מנהג נשות ישראל בדורות האחרונים ולפחות להשאר בצ"ע - מנסים בכח ליישב בכללים מחודשים וכפי שתראה במה שכתבתי שם.
או כפי שתראה במה שהתכתבתי גם בענין ברכת שהחיינו על נר חנוכה ביום השני - שם לפי כל הכללים הדבר אינו מובן איך אפשר להורות לברך - תראה את הדברים בענין בוחנת וענינית ותראה הצדק עם מי.
הבאתי כאן בפורום זה עוד מספר דוגמאות שיש ראיות ברורות וחותכות ללא אפשרות נורמלית ליישב, ואעפ"כ לא מודים בזה.

 

[מרפסן איגרי]

זה מאוד מעניין איך מי שכל חודש במשך כמה שנים מפרסם תשובות בהלכה שרובם ככולם הם הפך דברי מרן רבינו הגדול זיע"א, והעיקר הגדול הוא לקוראו מרן הגרע"י, שבמה זה מתבטא שהוא מרן והוא גאון אם הכותב כמעט לא מסכים עמו בכלום? זה קצת חשוד לא כך....
ולגופו של עניין, אין כאן דרך או לא דרך, גם לרב עובדיה לא היה דרך והשקפה לחלוק על הבא"ח או מישהו אחר. אלא ת"ח שעמלים בעולמה של תורה ויוצא להם אחר השקעה ועמל הפך מרבם, גם ברוך יהיה וקב"ה חדי בפלפולא דאורייתא. אך מי שחושב שאימץ לו איזה דרך חדשה שמותר לחלוק על גדולי הדור, ולכן כמעט תמיד יהיה לו על מה להעיר, שיבדוק בציציותיו

 

[כהן]

אם תבדוק כמה מאמרים במשך כמה שנים פרסם ובכמה הלכות חלק על מרן הגרע"י זצ"ל תגיע אולי לשלשים או נגיד חמשים. כמה הלכות הרב עובדיה חידש? אלפים ויותר. מה אתה רוצה שיפרסם את מה שהוא מסכים עמו? מפרסמים חידושים ולא קמחא טחינא.
ומאידך למה אתה בטוח שלרב עובדיה לא היה דרך והשקפה לחלוק על הבא"ח? אם הוא חלק עליו במאות ואלפים ובכל מקום מעיר עליו וחיבר 8 חלקים ועוד הערות על כל רב פעלים ולא השאיר כמעט שורה אחת שלא חלק עליה? ומאידך רב שחולק במספר פעמים בודדות יש לו כבר דרך והשקפה לחלוק? זה בדיוק הנקודה הבעייתית, שרואים הכל חד צדדי.
למשל תמיד הרב יצחק שליט"א סופר כמה פעמים הרב משה לוי חלק על אביו וכמה פעמים הבא"ח חלק על מרן השו"ע.
אבל לא שמעתי אותו סופר כמה פעמים הוא ואביו חולקים על הרב בן ציון, וכמה פעמים אביו חלק על הבא"ח?? זה לא חד צדדי?

 

[כהן]

והעיקר הגדול הוא לקוראו מרן הגרע"י, שבמה זה מתבטא שהוא מרן והוא גאון אם הכותב כמעט לא מסכים עמו בכלום? זה קצת חשוד לא כך....

הרב עובדיה הקפיד תמיד לקרוא לחזו"א 'פאר הדור', אולם כמעט אין הלכה שהסכים עמו, אז במה מתבטא שהוא פאר הדור, זה קצת חשוד לא כך.

שים לב שאותם מילים שאתה כותב על אחרים - אפשר לכתוב על הרב עובדיה ועל זה אתה לא תסכים, וזה בדיוק הטענה שלי ושל הלוי.

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה

ראיתי את הויכוח בענין וראיתי לנכון להעיר כמה דברים

שלום וברכה לרב הלוי,
דבריך נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת, ואיני סבור שיש מי שיחלוק בהם.
במקרה דנן, כפי שדיבר עימי הבחור הכותב מקודם לכן, וכן הראה לי נכוחות, ונוכחתי שלפי ראות עיני הצדק עימו, שפשוט בכמה דברים על הסדר הרב המשיג לא עמד על הבנת דברי מרן זיע"א קודם שהשיג עליו, ואיני צריך לחזור על הדברים שכבר כתב הבחור בעצמו ברחל בתך הקטנה, שהחפץ לעמוד על כך יראה שם נכוחה.
ואמר לי הבחור שלא היה ניחא ליה לכתוב ולעסוק בכגון דא, שאינו מו"מ בליבונה של הלכה, אלא בלהוכיח שהמשיג לא התאמץ במעט להבין כתב החכם שעליו משיג, כי אם היה עושה זאת, היה רואה נכוחה שקושיותיו והערותיו אינם לענין כלל, ואז, אף אם היה עדין מעיין ומעלה אחרת בסוגיא, אחר שהתאמץ והבין כראוי דברי מי שגדול, אה"נ לו משפט הבחירה לקרב את אשר יבחר, כפי חלקו בתורה שקיבל בסיני. ועל זה טענת הבחור המשיב, לא על עצם הכרעת הרב המשיג, אלא על ייחסו הקל למשקל דברי מי שגדול, שמיהר להשיג כפשוטו.
ובעיקר דרכם של תלמידי מרן זיע"א וההולכים לאורו, בדברים שמבינים אחרת ממנו, אם היו מיישבים אותו והולכים אחריו, או נוהגים ומורים כפי הבנתם, בשני הדרכים שיש בזה, וההבנה בהם, יעיין כבודו במקום שהרחבנו הדיבור בזה בפני עצמו (כאן במקום זה), ורווה צמאונך.
שלא יובן טעות, גם אנכי הקטן התרשמתי מהרב המשיג שהינו ת"ח וידיו רב לו בפ"י, אלא שנוכחתי שבעניין השגתו על מי שגדול בזה משיב בלקות רבה יחסית, ובפרט שלא נחשב בעיניו כ"כ מי שגדול כדי שיתאמץ קצת יותר להבינו אל נכון. וכפי שהביא הבחור המשיג בזה מדברי הגר"ש שקופ בהקדמתו יסוד נפלא בזה מן הגמ', עי' עליו ותרו"ץ.
ומעתה, אם יש תשובות על עצם המו"מ בטענותיו הנקודתיות או הכלליות של הרב המשיג והבחור המשיב, נשמח בהם, וקוב"ה חדי בפלפולא.

לגבי שאר הוויכוח כאן במחילה רבה מהמשתתפים, הוויכוח הוא שלא לצורך, אבקש מהמשתתפים לשמור על מעלתם ונכבדותם שמגלים כפעם בפעם בדיוניהם, כטבעם של תלמידי חכמים ממש, ולא להיסחף לוויכוחים עקרים שאינם מביאים לתועלת, מלבד שאין זה המדור המיועד כפי שאני רגיל לשנן כאן ליצה"ר של ת"ח שנסחפים...

בברכה רבה,
וביקרא דאורייתא

 

[הלוי]

הרב הלוי, מדוע החולק על מרן יחשב שחולק לשמה, והמצדיק את הצדיק מעיקרא יחשב שחולק שלא לשמה ח"ו,

בדרך כלל מי שמעריך רב מסויים וחולק עליו זה מראה שהוא כתב את האמת שבלבבו, אך אם מדובר ברב שהוא מתנגד לו ודאי שיש מקום לחשוד שלא כתב מתוך האמת אלא מתוך יצרו להשיג. אך אין זה המקרה אצלינו. ועל אותו משקל כאשר באים לישב מנהג או את דברי הרב, יש לבחון אם הדברים נאמרים מתוך האמת או רק בשביל לישב. ולכן כתבתי איך יכול הכותב לברר את הדברים בלבו כדי שיהיה בטוח שכותב את האמת שלו. אך חלילה לא התכוונתי כלל לומר שהבחורים היקרים [שניכר עליהם שהם ת''ח] הי''ו לא כתבו לפי האמת רק אמרתי שצריכים הם לברר את זה טוב כדי שלא יהיה כאן ויכוח סרק כי מעורב כאן גם ענין רגשי. ואדרבה תאמר אתה שהשתכנעת מהדברים האם היית חולק על מרן אם היה כתוב בחזו''ע כמו הרב עמנואל? תבחן את עצמך.

לגבי מש''כ שלא השבתי על דבריהם. הנה לא באתי להכנס לויכוח כי רוב הדברים נכתבו לשני הצדדים ונשאר לכל אחד להחליט איזה צד הוא רוצה לבחור. אך בכל זאת הוספתי משהו בקצרה שמש''כ שם שעיקר סמיכתו של מרן זיע''א בדעת מרן היא "סוגיא בדוכתא", ולא מש''כ "עיין לקמן סי' תר''י" ע''ז כתבנו שבתשובה המקורית ביחוה דעת לא כתב כן ומשמע שעיקר סמיכתו היתה על ה"עיין לקמן", ומה שהוסיף בחזו''ע סוגיא בדוכתא הוא לרוחא דמלתא, על אף שגם בזה אפשר להגיד אחרת ששני המקומות הוי סוגיא בדוכתא. וגם הוספתי לבאר שאם מרן לא הכריע בב''י אז גם בשו''ע לא הכריע ואין לנו לחפש את גילוי דעתו כי היא מבוארת שאינה מוכרעת. ולכן מכל הטעמים הנ''ל נלע''ד שחזרנו לסב''ל.

לגבי הטענה למה הרב כהן מצדיק את החולקים ולא את גדול הדור, אינו מובן שהרי בכל מחלוקת יש גם גדולי הדור בצד החולקים. ויותר נראה לי שגישתו של הרב כהן היא כגישת הרב עמנואל ושלי שכולנו אוהבים את מרן והוא לנו למאור עינים אך כאשר לומדים כל אחד צריך להגיד את האמת שלו.

תודה רבה לרב ללוש על תגובתו. אולם אני התרשמתי שהמחלוקת היא בהלכה ולא בהבנת מרן זיע''א כי הרב עמנואל מודה בפה מלא שהוא חולק על החוז''ע גם אחרי הסבריו של המשיג, והעיקר תמיד זה להתיחס לטענות ולא למי שטוען. שאם הטענה היא נכונה יש לקבלה גם מילד בת''ת, ואם אינה נכונה אין לקבלה גם אם גדול הדור אמרה, אך כמובן שכאשר גדול הדור אומר דבר יש לעיין היטב לפני שמשיגים. ולכן מה שטוענים שהרב עמנואל ממהר להשיג אינו נכון, דיתכן שהוא ישב ע''ז הרבה זמן ובכל זאת ראה שיש לו מה להגיב.

 

[הרב דורון רונן - כונת הלב]

התבקשתי על ידי ידידי הרב עמנואל מולקנדוב להעלות את תשובתו להשגות על מאמרו.