ב"ה
ראיתי את הויכוח בענין וראיתי לנכון להעיר כמה דברים
שלום וברכה לרב הלוי,
דבריך נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת, ואיני סבור שיש מי שיחלוק בהם.
במקרה דנן, כפי שדיבר עימי הבחור הכותב מקודם לכן, וכן הראה לי נכוחות, ונוכחתי שלפי ראות עיני הצדק עימו, שפשוט בכמה דברים על הסדר הרב המשיג לא עמד על הבנת דברי מרן זיע"א קודם שהשיג עליו, ואיני צריך לחזור על הדברים שכבר כתב הבחור בעצמו ברחל בתך הקטנה, שהחפץ לעמוד על כך יראה שם נכוחה.
ואמר לי הבחור שלא היה ניחא ליה לכתוב ולעסוק בכגון דא, שאינו מו"מ בליבונה של הלכה, אלא בלהוכיח שהמשיג לא התאמץ במעט להבין כתב החכם שעליו משיג, כי אם היה עושה זאת, היה רואה נכוחה שקושיותיו והערותיו אינם לענין כלל, ואז, אף אם היה עדין מעיין ומעלה אחרת בסוגיא, אחר שהתאמץ והבין כראוי דברי מי שגדול, אה"נ לו משפט הבחירה לקרב את אשר יבחר, כפי חלקו בתורה שקיבל בסיני. ועל זה טענת הבחור המשיב, לא על עצם הכרעת הרב המשיג, אלא על ייחסו הקל למשקל דברי מי שגדול, שמיהר להשיג כפשוטו.
ובעיקר דרכם של תלמידי מרן זיע"א וההולכים לאורו, בדברים שמבינים אחרת ממנו, אם היו מיישבים אותו והולכים אחריו, או נוהגים ומורים כפי הבנתם, בשני הדרכים שיש בזה, וההבנה בהם, יעיין כבודו במקום שהרחבנו הדיבור בזה בפני עצמו (
כאן במקום זה), ורווה צמאונך.
שלא יובן טעות, גם אנכי הקטן התרשמתי מהרב המשיג שהינו ת"ח וידיו רב לו בפ"י, אלא שנוכחתי שבעניין השגתו על מי שגדול בזה משיב בלקות רבה יחסית, ובפרט שלא נחשב בעיניו כ"כ מי שגדול כדי שיתאמץ קצת יותר להבינו אל נכון. וכפי שהביא הבחור המשיג בזה מדברי הגר"ש שקופ בהקדמתו יסוד נפלא בזה מן הגמ', עי' עליו ותרו"ץ.
ומעתה, אם יש תשובות על עצם המו"מ בטענותיו הנקודתיות או הכלליות של הרב המשיג והבחור המשיב, נשמח בהם, וקוב"ה חדי בפלפולא.
לגבי שאר הוויכוח כאן במחילה רבה מהמשתתפים, הוויכוח הוא שלא לצורך, אבקש מהמשתתפים לשמור על מעלתם ונכבדותם שמגלים כפעם בפעם בדיוניהם, כטבעם של תלמידי חכמים ממש, ולא להיסחף לוויכוחים עקרים שאינם מביאים לתועלת, מלבד שאין זה המדור המיועד כפי שאני רגיל לשנן כאן ליצה"ר של ת"ח שנסחפים...
בברכה רבה,
וביקרא דאורייתא