הדלקת נרות חנוכה בברכה במסיבות ואירועים למיניהם בימי החנוכה

[מתלמידי מרן הראש"ל]

בחזון עובדיה (חנוכה עמ' מז -מח) הרב כותב בז''ל : נוהגים במסיבות הנערכות באולמות בלילי החנוכה שמשמעים שם דברי תורה לקרב את ישראל לצור מחצבתם להדליק נרות חנוכה בברכה בשם ומלכות משום פירסומיא ניסא ויש להם על מה שיסמכו עכ''ל
ושאלתו היא לחברים כאן כדלהלן :
א. הרב גם בהלכה למעלה וגם למטה לא כותב כמה צריכים להשתתף במסיבה אם עשרה או יותר כי במקורות הרב מביא את הרב משנת יעקב שכותב '' שיש לברך מהסיבה שבאירועים כאלו יש פירסום נס גדול יותר מאשר בית כנסת כי נוהר לשם קהל רב ע'''ש וכן בספר מועדי ה' כתב שכל מקום שמתקבצים קהל רב וגם מרן הראש''ל שליט''א בילקוט יוסף כתב בזה''ל שמסיבות יש קהל רב ולא גרע מבית כנסת ושאלתי האם מספיק עשרה שזה ציבור ואין חילוק בין עשרה למאה או במסיבות יש דין שונה וצריך קהל גדול יותר מעשרה

ב. בקיצור של חזון עובדיה שם במכון מאור ישראל הוסיפו שזה בתנאי שהיו שם ששה שלא שמעו הדלקת נרות בבית כנסת דלא גרע מההלכה שהרב מביא כמה סעיפים קודם שאם היו עשרה באתו מקום והדליקו והלכו אותם עשרה למקום אחר להתפלל לא מדליקים שם אא''כ יהיו ששה שלא הדליקו ואני שואל הרי לכאורה הדין שלהדליק בבית כנסת ולהדליק במסיבות לא אתו דין וא''כ איך דימו זה לזה וגם פסקו בשם הרב שכך הרב סובר שאם אין ששה שלא שמעו הדלקה לא מדליקים בברכה

 

[אבי רביבו]

עיקר סברת מרן זצוק"ל היא שלכל הפחות לא גרע אולם מבית הכנסת. אך אין הכרח דהוי יותר מבית הכנסת.
ולפי זה ב' השאלות נפשטות. דסגי רק בעשרה כמו בית הכנסת, וכן בעינן ו' שלא שמעו ההדלקה.

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

וכן בעינן ו' שלא שמעו ההדלקה.

אם הששה הללו מעכב אז עיקר חסר מהספר זה תנאי ברור שצריך לכתוב זאת בהלכה למעלה ושם הרב לא הזכיר כלל לא למעלה ולא למטה