ספר חסידים תשצ"ד
"אל יתפלל אדם תפילה שאי אפשר לעשות בקשתו. אף על פי שהיכולת ביד הקדוש ברוך הוא, אין לבקש דבר שאין נעשה (כפי הטבע)... אסור לבקש דבר שאינו ראוי לומר כגון יהי רצון שתלד אשתי לח' חודשים ויחיה הולד. ואסור להתפלל שיעשה לו הקדוש ברוך הוא נס בשינוי העולם, שאם יש לו אילן שיוציא פירות קודם זמנו כמעשה דר' יוסי בן אבין וכר' יוסי דמן יוקרת בתענית"
הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. כֵּיצַד. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. (ברכות ט,ג)
תפילת שווא – המכלול
www.hamichlol.org.il
יצחק משען
Well-known member
בשני המקרים האלה זה שהאדם מתפלל על עצמוהַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. כֵּיצַד. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. (ברכות ט,ג)
תפילת שווא – המכלול
www.hamichlol.org.il
אבל כל האמור לעיל בר' ירוחם וכו' זה להאמין שהתפילה של אחרים עליו יכולה להתקיים
ברור שיכול להתקיים, אבל להגיד אמן זה גם מעשה של בקשה מהקב"ה - ציפייה שזה יקרה וע"ז כותב האור החיים שאסור.
אמונה ובטחון
Well-known member
בעניין זה כתב המהרש"א במו"ק (כח.) דע"י התפילה ובקשת הרחמים מן השמים, יכול לבטל גזר הדין ואפילו יכול לשנות את המזל שנולד בו. ונביא את דבריו של המהרש"א שם וז"ל, במזלא תליא כו'. כתבו התוס' הא דאמרינן בסוף שבת אין מזל לישראל י"ל דלפעמים משתנה ע"י מזל כו' ע"ש. ושם בתוס' יותר מפורש דהיינו דאין מזל לישראל דע"י זכות גדול משתנה כו' ע"ש. והכי מוכח נמי בשמעתין דרבא בעי אחכמה דרב הונא ואעותריה דרב חסדא והם דברים התלוים בגזירת הלידה כדאמרינן פרק כל היד דמלאך מעמיד הטיפה ואומר אם חכם אם טפש אם עשיר אם עני אלא ע"כ דאית לן למימר דע"י אפושי רחמי מן שמיא כדעביד רבא איכא לבטל הגזירה ומזל שנולד בו כדאמרינן בשבת. אך יש לדקדק במה שבקש רבא אענותנותא דרבה והא ענוה היא ממדות הטובות כדאמרינן פ"ק דע"ז יראת חטא מביא לידי ענוה והוא מביאו לידי חסידות ואמרינן פרק כל היד דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. וי"ל ע"י אפושי רחמי שמיא בקש לעוזרו לבא לידי ענוה כדאמרינן הבא לטהר מסייעין לו. עכ"ל.
והנה מדברי המהרש"א הנז' מבואר שאפשר לשנות את המזל של האדם, ולכאורה זה שינוי מהטבע שבה נברא האדם, ואעפ"כ מבואר שאפשר לשנות המזל ע"י התפילה. ויש לפלפל בזה. ועיין עוד מ"ש בספר הנפלא "אמרי יחזקאל" מחשבה ומוסר (שער עבודת התפילה מאמר שישי) (להרה"ג יחזקאל סעדיאן שליט"א) בענין להרבות בתפילה ועל איזה ענינים צריך להרבות בתפילה.
וכן מבואר ברבנו בחיי בפירושו עה"ת (דברים פרק יא פסוק יג) וז"ל, וצריך אתה לדעת כי כח התפילה גדול "אפילו לשנות הטבע" ולהנצל מן הסכנה ולבטל הנגזר. לשנות הטבע, מיצחק, שנאמר (בראשית כה, כא) ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו, ודרשו חז"ל (בראשית רבה מה, ד) מפני מה נתעקרו האמהות, מפני שהקב"ה מתאוה לתפילתן של צדיקים, ביארו לנו בכאן כי לא בא העקרות לאמהות אלא מפני התפילה, וכשהתפללו בזה נשתנה בהן הטבע. להנצל מן הסכנה ממה שכתוב (תהלים קז, כג) יורדי הים באניות וגו', ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו, יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג, ויצעקו אל ה' בצר להם, וכתיב בתריה יקם סערה לדממה ויחשו גליהם, ומכאן שהתפילה מגינה על הסכנה. לבטל הנגזר, מחזקיה שהוסיף לו הקב"ה חמש עשרה שנה בכח התפילה, שנאמר (ישעיה לח, ה) שמעתי את תפילתך ראיתי את דמעתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה, ומלת יוסיף לאות שהיה זמנו קצוב ונגזר והועילה לו תפילתו לבטל הנגזר. ואפילו מה שגזר עליו ה' יתברך אפשר לו להתבטל בכח התפילה, שכן אמר לו חזקיה לישעיה בן אמוץ כלה נבואתך וצא כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים, שנאמר (איוב יג, טו) הן יקטלני לו איחל. הודיענו בכאן שהתפילה למעלה מן הנבואה, כלומר מן המקום שמשם תוצאות הנבואה לנביאים. עכ"ל. וע"ע ברבינו בחיי עה"ת (דברים פל"א פסוק יד). וע"ע בס' סדר היום בהלכה ובאגדה (סיפוק צרכי האדם, כוחה של תפילה).
וראה עוד מ"ש בספר בני בנימין על מסכת אבות (פ"א משנה ב, להרה"ג בנימין נבול שליט"א) וז"ל, הגמרא בשבת (דף קנו) אומרת אין מזל לישראל. ופירש רש''י במקום שעל ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה. וראיה לכך מיצחק אבינו שעליו נאמר בתהילים ''גיבור בארץ יהיה זרעו'' זה יצחק. ''כי ביצחק יקרא לך זרע''. ומהו גבורתו, שעשה לעקרה שתלד. ואמרו חז''ל שכח וגבורה הכי גדול נתון בתפילה שבכוחה לשנות הטבע שהטביע הקב''ה. וכן מצינו בתפילה שכוחה גדול יותר מהנבואה וראיה לכך מחזקיה המלך, לאחר שישעיה דודו אמר לו שנגזרה עליו הגזירה, ''צו לביתך כי מת אתה''. בכ''ז בכח התפילה שהתפלל מנע את קיום הנבואה. אמר חזקיה המלך כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתיאש מן הרחמים. כתוב ''ויסב חזקיהו פניו אל הקיר'' ואמרו חז''ל שהתפלל מקירות ליבו והקב''ה שמע תפילתו וביטל את מידת הדין שהיתה מתוחה עליו והאריך ימיו בעוד חמש עשרה שנים. שנאמר ''שמעתי את תפילתך וגו' הנני רופא לך ביום השלישי תעלה בית ה''' (מלכים ב, כ ה). ע"כ. וע"ע כיו"ב מ"ש הגה"צ ר' יעקב ישראל לוגאסי שליט"א בספרו ברומו של עולם, על התפילה (נפשי בשאלתי, שאלה כז). ע"ש.
וחכ"א אמר דיש לחלק בין תפילה טבעית לתפילה ניסית, שכל המבואר בגמ' במו"ק (כח.) שרבא התפלל שיהיה לו חכמה כמו של רב הונא, אי"ז מוגדר כשינוי טבע אלא תוספת על חכמתו של רבא ובתפילה כזו בצורה טבעית שפיר שייך להתפלל, אבל להתפלל שישתנה המציאות זה מוגדר תפילה שיקרה נס, ובזה אמרי' תפילת שוא שע"ז מיירי המשנה בברכות שכל המתפלל על דבר שהוא היפך ונגד הטבע זה תפילת שוא, אבל כל זה בצורה טבעית אבל ע"י נס אפשר לשנות הכל אפי' מציאות, ומעשה ניסים שייך בצדיק גדול וכמו שמצינו אצל ר' חנינא בן דוסא שאמר שמי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק. [אלא שיש לדון שהרי כל הנעשה לו נס מנכין לו מזכויותיו (ע' שבת לב.), אבל אצל צדיקים גדולים לא מנקים להם מזכויותיהם כיון שאצלהם הנס מוגדר כטבע, וע' מהרש"א בקדושין כט.]. ועל כן יש לחלק שאם זה תפילה לשנות מציאות זוהי תפילת שוא אבל איה"נ בצדיק גדול שמתפלל שיקרה נס וכגון מה שלאה אמנו התפללה (ע' ברכות ס.), בכה"ג אפשר לשנות את הטבע [שעדיין אי"ז דבר פשוט כ"כ וכמו שמצינו בתענית (כד:) גבי רבא שביקש שירד גשם בתקופת תמוז וכו' ע"ש]. אבל אדם רגיל מן השורה אינו יכול להתפלל על שינוי טבע כי זהו תפילת שוא, ואף אם ירבה בתפילה בכ"ז א"א לשנות את הטבע. ואין ראיה מיצחק אבינו וממשה רבינו וכדו' שהם שינו את הטבע ע"י התפילה, כיון שהם צדיקים גדולים ולכן הצליחו לשנות הטבע ע"י התפילה, משא"כ אדם רגיל אף אם ירבה בתפילה אינו יכול לשנות את הטבע.
ומ"מ ע"ע מ"ש הגאון הצדיק ר' אלימלך אברהם בידרמן שליט"א בס' באר החיים (חנוכה וענינים שונים - באר התפילה עמ' שז) שבכל ימות השנה שייך להתפלל על דבר אפילו שהוא היפך הטבע וכגון להתפלל על חולה שאין רפואה למכתו בדרך הטבע, כיון שמבואר במהרש"א (קדושין כט:) שהנס המתרחש ע"י התפלה לא חשוב נס לענין מנכין לו מזכויותיו (ע' שבת לב:), ועל כן אל ימנע עצמו מן הרחמים בכל עת ובכל מצב שהוא, כי נס המתרחש ע"י התפלה אינו חשוב נס כלל, ומשו"ה מותר ואף חובה להתפלל בכל ימות השנה על כל צרה וצוקה שלא תבוא.
ועוד הוסיף שם שאין להקשות מעובד אדרבא הנ"ל (תענית כד:) שמשום מעשה שהיה ביקש רחמים שירדו גשמים בתקופת תמוז, ונתגלה אליו אביו בחלום והורה לו שישנה מקום שינתו, ולמחר מצא סימני סכינים על מיטתו, שהיו המזיקים רוצים להזיקו ולהורגו, וכל זאת מפני שהטריח כלפי מעלא ופעל נס שלא לצורך. ומשמע שהיה צריך להיענש על שהטריח כלפי מעלא וביקש על הנס. אין להוכיח משם כיון דשאני רבא שפירט בבקשתו שיעשה לו השי"ת נס ופלא שלא כדרך הטבע, שירד גשם בימות החמה, וזה אין ראוי לעשות, אך המתפלל סתמא על פלוני שיתרפא מותר, אע"פ שלפי דעת הרופאים אי אפשר לרפאותו בדרך הטבע, כי הרבה דרכים ושליחים למקום. וע"ש עוד. ומבואר מדבריו שכל אדם שייך שיתפלל לנס כי ע"י התפלה אינו מוגדר כנס, אלא שכשמתפלל שיהיה לו נס לא יפרט איך יהיה הנס אלא יתפלל בסתמא שיהיה נס.
אכן זכורני שראיתי בס' המספיק לעובדי ה', שכ' בעניין האמונה שיש דרגות בזה, ולא כ"א בדרגה של אמונה שמאמין שישנו לו את הטבע. צריך לבדוק שם.
ויש להאריך בכ"ז ועוד חזון למועד.
והנה מדברי המהרש"א הנז' מבואר שאפשר לשנות את המזל של האדם, ולכאורה זה שינוי מהטבע שבה נברא האדם, ואעפ"כ מבואר שאפשר לשנות המזל ע"י התפילה. ויש לפלפל בזה. ועיין עוד מ"ש בספר הנפלא "אמרי יחזקאל" מחשבה ומוסר (שער עבודת התפילה מאמר שישי) (להרה"ג יחזקאל סעדיאן שליט"א) בענין להרבות בתפילה ועל איזה ענינים צריך להרבות בתפילה.
וכן מבואר ברבנו בחיי בפירושו עה"ת (דברים פרק יא פסוק יג) וז"ל, וצריך אתה לדעת כי כח התפילה גדול "אפילו לשנות הטבע" ולהנצל מן הסכנה ולבטל הנגזר. לשנות הטבע, מיצחק, שנאמר (בראשית כה, כא) ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו, ודרשו חז"ל (בראשית רבה מה, ד) מפני מה נתעקרו האמהות, מפני שהקב"ה מתאוה לתפילתן של צדיקים, ביארו לנו בכאן כי לא בא העקרות לאמהות אלא מפני התפילה, וכשהתפללו בזה נשתנה בהן הטבע. להנצל מן הסכנה ממה שכתוב (תהלים קז, כג) יורדי הים באניות וגו', ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו, יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג, ויצעקו אל ה' בצר להם, וכתיב בתריה יקם סערה לדממה ויחשו גליהם, ומכאן שהתפילה מגינה על הסכנה. לבטל הנגזר, מחזקיה שהוסיף לו הקב"ה חמש עשרה שנה בכח התפילה, שנאמר (ישעיה לח, ה) שמעתי את תפילתך ראיתי את דמעתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה, ומלת יוסיף לאות שהיה זמנו קצוב ונגזר והועילה לו תפילתו לבטל הנגזר. ואפילו מה שגזר עליו ה' יתברך אפשר לו להתבטל בכח התפילה, שכן אמר לו חזקיה לישעיה בן אמוץ כלה נבואתך וצא כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים, שנאמר (איוב יג, טו) הן יקטלני לו איחל. הודיענו בכאן שהתפילה למעלה מן הנבואה, כלומר מן המקום שמשם תוצאות הנבואה לנביאים. עכ"ל. וע"ע ברבינו בחיי עה"ת (דברים פל"א פסוק יד). וע"ע בס' סדר היום בהלכה ובאגדה (סיפוק צרכי האדם, כוחה של תפילה).
וראה עוד מ"ש בספר בני בנימין על מסכת אבות (פ"א משנה ב, להרה"ג בנימין נבול שליט"א) וז"ל, הגמרא בשבת (דף קנו) אומרת אין מזל לישראל. ופירש רש''י במקום שעל ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה. וראיה לכך מיצחק אבינו שעליו נאמר בתהילים ''גיבור בארץ יהיה זרעו'' זה יצחק. ''כי ביצחק יקרא לך זרע''. ומהו גבורתו, שעשה לעקרה שתלד. ואמרו חז''ל שכח וגבורה הכי גדול נתון בתפילה שבכוחה לשנות הטבע שהטביע הקב''ה. וכן מצינו בתפילה שכוחה גדול יותר מהנבואה וראיה לכך מחזקיה המלך, לאחר שישעיה דודו אמר לו שנגזרה עליו הגזירה, ''צו לביתך כי מת אתה''. בכ''ז בכח התפילה שהתפלל מנע את קיום הנבואה. אמר חזקיה המלך כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתיאש מן הרחמים. כתוב ''ויסב חזקיהו פניו אל הקיר'' ואמרו חז''ל שהתפלל מקירות ליבו והקב''ה שמע תפילתו וביטל את מידת הדין שהיתה מתוחה עליו והאריך ימיו בעוד חמש עשרה שנים. שנאמר ''שמעתי את תפילתך וגו' הנני רופא לך ביום השלישי תעלה בית ה''' (מלכים ב, כ ה). ע"כ. וע"ע כיו"ב מ"ש הגה"צ ר' יעקב ישראל לוגאסי שליט"א בספרו ברומו של עולם, על התפילה (נפשי בשאלתי, שאלה כז). ע"ש.
וחכ"א אמר דיש לחלק בין תפילה טבעית לתפילה ניסית, שכל המבואר בגמ' במו"ק (כח.) שרבא התפלל שיהיה לו חכמה כמו של רב הונא, אי"ז מוגדר כשינוי טבע אלא תוספת על חכמתו של רבא ובתפילה כזו בצורה טבעית שפיר שייך להתפלל, אבל להתפלל שישתנה המציאות זה מוגדר תפילה שיקרה נס, ובזה אמרי' תפילת שוא שע"ז מיירי המשנה בברכות שכל המתפלל על דבר שהוא היפך ונגד הטבע זה תפילת שוא, אבל כל זה בצורה טבעית אבל ע"י נס אפשר לשנות הכל אפי' מציאות, ומעשה ניסים שייך בצדיק גדול וכמו שמצינו אצל ר' חנינא בן דוסא שאמר שמי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק. [אלא שיש לדון שהרי כל הנעשה לו נס מנכין לו מזכויותיו (ע' שבת לב.), אבל אצל צדיקים גדולים לא מנקים להם מזכויותיהם כיון שאצלהם הנס מוגדר כטבע, וע' מהרש"א בקדושין כט.]. ועל כן יש לחלק שאם זה תפילה לשנות מציאות זוהי תפילת שוא אבל איה"נ בצדיק גדול שמתפלל שיקרה נס וכגון מה שלאה אמנו התפללה (ע' ברכות ס.), בכה"ג אפשר לשנות את הטבע [שעדיין אי"ז דבר פשוט כ"כ וכמו שמצינו בתענית (כד:) גבי רבא שביקש שירד גשם בתקופת תמוז וכו' ע"ש]. אבל אדם רגיל מן השורה אינו יכול להתפלל על שינוי טבע כי זהו תפילת שוא, ואף אם ירבה בתפילה בכ"ז א"א לשנות את הטבע. ואין ראיה מיצחק אבינו וממשה רבינו וכדו' שהם שינו את הטבע ע"י התפילה, כיון שהם צדיקים גדולים ולכן הצליחו לשנות הטבע ע"י התפילה, משא"כ אדם רגיל אף אם ירבה בתפילה אינו יכול לשנות את הטבע.
ומ"מ ע"ע מ"ש הגאון הצדיק ר' אלימלך אברהם בידרמן שליט"א בס' באר החיים (חנוכה וענינים שונים - באר התפילה עמ' שז) שבכל ימות השנה שייך להתפלל על דבר אפילו שהוא היפך הטבע וכגון להתפלל על חולה שאין רפואה למכתו בדרך הטבע, כיון שמבואר במהרש"א (קדושין כט:) שהנס המתרחש ע"י התפלה לא חשוב נס לענין מנכין לו מזכויותיו (ע' שבת לב:), ועל כן אל ימנע עצמו מן הרחמים בכל עת ובכל מצב שהוא, כי נס המתרחש ע"י התפלה אינו חשוב נס כלל, ומשו"ה מותר ואף חובה להתפלל בכל ימות השנה על כל צרה וצוקה שלא תבוא.
ועוד הוסיף שם שאין להקשות מעובד אדרבא הנ"ל (תענית כד:) שמשום מעשה שהיה ביקש רחמים שירדו גשמים בתקופת תמוז, ונתגלה אליו אביו בחלום והורה לו שישנה מקום שינתו, ולמחר מצא סימני סכינים על מיטתו, שהיו המזיקים רוצים להזיקו ולהורגו, וכל זאת מפני שהטריח כלפי מעלא ופעל נס שלא לצורך. ומשמע שהיה צריך להיענש על שהטריח כלפי מעלא וביקש על הנס. אין להוכיח משם כיון דשאני רבא שפירט בבקשתו שיעשה לו השי"ת נס ופלא שלא כדרך הטבע, שירד גשם בימות החמה, וזה אין ראוי לעשות, אך המתפלל סתמא על פלוני שיתרפא מותר, אע"פ שלפי דעת הרופאים אי אפשר לרפאותו בדרך הטבע, כי הרבה דרכים ושליחים למקום. וע"ש עוד. ומבואר מדבריו שכל אדם שייך שיתפלל לנס כי ע"י התפלה אינו מוגדר כנס, אלא שכשמתפלל שיהיה לו נס לא יפרט איך יהיה הנס אלא יתפלל בסתמא שיהיה נס.
אכן זכורני שראיתי בס' המספיק לעובדי ה', שכ' בעניין האמונה שיש דרגות בזה, ולא כ"א בדרגה של אמונה שמאמין שישנו לו את הטבע. צריך לבדוק שם.
ויש להאריך בכ"ז ועוד חזון למועד.
שינוי מזל אינו שינוי טבע (שינוי טבע היינו דברים הקבועים תמיד, ולא דברים התלויים בכל אדם ואדם, ופשוט)
תפילה יכולה לגרום לנס, השאלה היא האם אצל כ"א הוא כך, והאם לאדם רגיל מותר להתפלל ע"ז
תסביר יותר טוב את החילוק בין להתפלל שבת תיהפך לבן לבין להתפלל שידלק מן החומץ (ושוב, משם אין ראיה כי הוא אדם גדול)
אוקיי... מח' הגה"צ ר' מיילעך בידרמן עם האור החיים. הגיוני.
