השב להודעה

לדעתי לכאו' לא יתכן לפרש דחשיב שינוי משום העילויא דאית ביה בהמשך, שמסתבר שאם אינו שינוי שהרי בשאר פירות נשארים בברכתם ה"נ כרגע אינו שינוי והוא כפרי עצמו (החיטה) שלא יעלה על הדעת שברכתה שהכל משום דאית לה עילויא בפת.

ודרך אגב זה מזכיר לי את החילוק בין מצה נכססת שברכתה במ"מ אחרי הפסח לבין אם הרטיב אותה שהראש"ל כ' שברכתה המוציא משום שהמנהג לברך מזונות רק בקשה ודי לנו בזה, ולא מובן הרי אם אין חילוק ואין שינוי כלל כדאשכחן בצנימים (ומברך משום כך בהמ"ז!!!) ה"ה שאין לומר המנהג בזה ולא בזה.

ולעניין דעת הרמב"ם הרי לפי מה שכתבתי כבר לעיל שאינו דומה חיטה טחונה לשאר פירות כמו תמרים שמיעכן לעיסה בעלמא לק"מ.