יוסף דהן
Well-known member
מה בכלל היתר לאלתר
[1] דלא כתוספת ירושלים שחולק על הרמ''א והוכיח מהירושלמי (פ''ז ה''ב) שההיתר הוא דוקא שאוכל מיד. והטעם שאין להחמיר בזה הוא כי לדברי הרמ''א יש מקור מהגמ' (שבת עד.) כמו שהביא ראיה בביאור הגר''א (ביה''ל ד''ה וכל מה שבורר).
[2] ובמ''ב תפארת וכן בס' שלחן המבואר כתבו לחלק בדעת מרן החזו''ע שדוקא כאשר עומד לאכול בסעודה צריך לברור סמוך ממש [וכן כ' בשו''ת מעין אומר ח''ב מהדורת תשס''ח עמ' קעג שהשיב מרן שיש לברור כמה שיותר מהר], אך אם מכין אוכל שלא לצורך סעודה מותר לו להכין עד שעה את האוכל [כמו שמבואר בהליכות עולם ח''ד עמ' עה]. אולם בגליון הלכה למעשה (מס' 103) וכן בס' קצות דרכיו (עמ' רו) כ' שהמעיין בהערות בחזו''ע יראה שחזר בו והחמיר שגם כאשר בורר שאינו בתוך הסעודה אין להתיר אלא שאוכל מיד ולא עד שעה. וכ''כ במ''ב עמודי ההוראה (סק''ג) וז''ל: (כן נראה מדברי החזון עובדיה הנ"ל מדלא חילק בין זה לזה וזאת משום דנראה לו הפירוש האמיתי בהגהות המרדכי ד"אחר שעה" היינו שעה מועטת כדנראה ממרן הבית יוסף וכן פירשו כמה אחרונים והדר ביה מדבריו בהליכות עולם ח"ד עמ' עה להקל בברירה שלא בסעודה עד שעה ממש דהיינו של ששים דקות; ודברי הילקוט יוסף מהדו"ק עמ' רסח ועמ' תפו הם על פי ההליכות עולם הנ"ל קודם החזרה, עכ"ל. וכן נראה שהבינו בדעת מרן זצ''ל בקיצור שלחן ערוך חזו''ע (פנ''ט הערה 14) וזה לשונם: והנה בהליכות עולם וכן בקול סיני שם כתב מרן זצ"ל: 'ואם בורר לצורך אכילה שאינה בתוך הסעודה, רשאי לברור תוך שעה לאכילה', ואילו בחזו''ע שם השמיטו. ולהבין פשר דבר יש לעיין היטב בנימוקי הדין בחזו''ע ובנימוקים שבהליכ''ע וקול סיני. ודו''ק, עכ"ל.
ולברור פירות קודם הסעודה לצורך אכילתם בתור קינוח בסוף הסעודה, נשאר בהליכות עולם (ח''ד עמ' עז) בצ''ע. וצ''ע אם באופן שבורר את הקינוח כדי לאוכלו תוך שעה מברירתו גם נשאר בצ''ע. ומלשון קיצור ש''ע חזו''ע (פנ''ט סעי' ט) נראה שאף באופן זה הסתפק, וזה לשונם: ויש להסתפק אם מותר לברור קודם הסעודה בסמוך לה פירות וכדומה, לצורך אכילתם בסוף הסעודה לקינוח סעודה, קודם ברכה''מ.
[3] ושמעתי מהגאון הרב גדעון בן משה שליט''א שדעת מרן זצוק''ל, שצריך מהתחלת הברירה לסעוד חצי שעה ולא מסוף הברירה [כמו דעת הגרש''ז אוירבך זצ''ל]. וששאל הגאון הנ''ל את הרב כיצד יש לנהוג בישיבה שהרי בן פורת יוסף יש המון סועדים וא''א להכין סעודה בתוך חצי שעה לכולם. השיב לו מרן זצוק''ל שיקראו לעוד בחורים שיעזרו להכין את האוכל.
- אף מי שבורר אוכל מתוך פסולת לצורך בהמתו, או כדי להכין סעודה לאחרים ואינו אוכל עמהם, נחשב כבורר לאלתר שמותר (מ"ב סק"ל וביה"ל ד"ה כדי, חזו''ע עמ' קפג. ואין לחוש למראית עין במה שמאכיל את הבהמה
[1] דלא כתוספת ירושלים שחולק על הרמ''א והוכיח מהירושלמי (פ''ז ה''ב) שההיתר הוא דוקא שאוכל מיד. והטעם שאין להחמיר בזה הוא כי לדברי הרמ''א יש מקור מהגמ' (שבת עד.) כמו שהביא ראיה בביאור הגר''א (ביה''ל ד''ה וכל מה שבורר).
[2] ובמ''ב תפארת וכן בס' שלחן המבואר כתבו לחלק בדעת מרן החזו''ע שדוקא כאשר עומד לאכול בסעודה צריך לברור סמוך ממש [וכן כ' בשו''ת מעין אומר ח''ב מהדורת תשס''ח עמ' קעג שהשיב מרן שיש לברור כמה שיותר מהר], אך אם מכין אוכל שלא לצורך סעודה מותר לו להכין עד שעה את האוכל [כמו שמבואר בהליכות עולם ח''ד עמ' עה]. אולם בגליון הלכה למעשה (מס' 103) וכן בס' קצות דרכיו (עמ' רו) כ' שהמעיין בהערות בחזו''ע יראה שחזר בו והחמיר שגם כאשר בורר שאינו בתוך הסעודה אין להתיר אלא שאוכל מיד ולא עד שעה. וכ''כ במ''ב עמודי ההוראה (סק''ג) וז''ל: (כן נראה מדברי החזון עובדיה הנ"ל מדלא חילק בין זה לזה וזאת משום דנראה לו הפירוש האמיתי בהגהות המרדכי ד"אחר שעה" היינו שעה מועטת כדנראה ממרן הבית יוסף וכן פירשו כמה אחרונים והדר ביה מדבריו בהליכות עולם ח"ד עמ' עה להקל בברירה שלא בסעודה עד שעה ממש דהיינו של ששים דקות; ודברי הילקוט יוסף מהדו"ק עמ' רסח ועמ' תפו הם על פי ההליכות עולם הנ"ל קודם החזרה, עכ"ל. וכן נראה שהבינו בדעת מרן זצ''ל בקיצור שלחן ערוך חזו''ע (פנ''ט הערה 14) וזה לשונם: והנה בהליכות עולם וכן בקול סיני שם כתב מרן זצ"ל: 'ואם בורר לצורך אכילה שאינה בתוך הסעודה, רשאי לברור תוך שעה לאכילה', ואילו בחזו''ע שם השמיטו. ולהבין פשר דבר יש לעיין היטב בנימוקי הדין בחזו''ע ובנימוקים שבהליכ''ע וקול סיני. ודו''ק, עכ"ל.
ולברור פירות קודם הסעודה לצורך אכילתם בתור קינוח בסוף הסעודה, נשאר בהליכות עולם (ח''ד עמ' עז) בצ''ע. וצ''ע אם באופן שבורר את הקינוח כדי לאוכלו תוך שעה מברירתו גם נשאר בצ''ע. ומלשון קיצור ש''ע חזו''ע (פנ''ט סעי' ט) נראה שאף באופן זה הסתפק, וזה לשונם: ויש להסתפק אם מותר לברור קודם הסעודה בסמוך לה פירות וכדומה, לצורך אכילתם בסוף הסעודה לקינוח סעודה, קודם ברכה''מ.
[3] ושמעתי מהגאון הרב גדעון בן משה שליט''א שדעת מרן זצוק''ל, שצריך מהתחלת הברירה לסעוד חצי שעה ולא מסוף הברירה [כמו דעת הגרש''ז אוירבך זצ''ל]. וששאל הגאון הנ''ל את הרב כיצד יש לנהוג בישיבה שהרי בן פורת יוסף יש המון סועדים וא''א להכין סעודה בתוך חצי שעה לכולם. השיב לו מרן זצוק''ל שיקראו לעוד בחורים שיעזרו להכין את האוכל.
