כבר הביאו למעלה מספר ההספדים על חכם בן ציון נ"עומה שהביא כאן מעשה מהגרב"צ עצמו זה ממש פלא פלאים.
איזה ענוה פלאיית
כבר הביאו למעלה מספר ההספדים על חכם בן ציון נ"עומה שהביא כאן מעשה מהגרב"צ עצמו זה ממש פלא פלאים.
איזה ענוה פלאיית
בס' מקור נאמן להגאון הנאמ"ן, העלה שלא לומר כך. וכנראה כוונתו משום שאסור למסור דין לשמים. גם מרן שליט"א בשיעורו, הזכיר מזה. אם כי בתשובה שהארכתי במקו"א הבאתי בזה צדדים להקל בכגון דא, אך מכיון שיש לי עוד הוספות חשובות שם, על כן איני מעלה בזה השת"א הכ"א דבר מבורר.אולי אפשר לומר הריני מוחל וסולח חוץ מפלוני אלמוני
האמת אומר שלא מופקע ללכת בדרך זו. עיקר כוונתי היתה לומר שאם זה דומה אז זה כ"ש ולא ה"ה. ואם יש לחלק, נראה בזה יותר, שמן הסתם גם אדם שחבירו פגע בו, ועתה הוא כועס עליו, מ"מ הרי הוא אוהבו בתוככי תוכו, ולשם דוגמא אם יראהו טובע בנהר, ודאי שיעשה כל טצדקי להצילו וכיו"ב. אלא שעתה כעוס עליו מחמת שפגע בו. ולכן יכול לומר שהוא אוהבו, ואולי גם בצירוף שאחר האמירות ימשכו הלבבות. משא"כ לענין מחילה אינו יכול לומר שמוחל אם לא מוחל לו. (ואינו דומה לנד"ד שמותר לו ע"פ ההלכה לא למחול ופעמים שאף אסור לו למחול. וכנ"ל.) אולם מה שכת"ר כתב קצת תמוה, כי אם באמת אינו אוהבו, א"כ אע"פ שמחוייב לאוהבו, מי התיר לו לשקר?אדרבה ההיפך הוא הנכון, התם כיון שהוא חייב לאהוב, אז הוא אומר אני אוהב, כדי שיגיע לידי קיום המצווה בעתיד (כמו שאמר במעין אומר, ואחר הפעולות נמשכים הלבבות), אבל כאן כיון שהוא לא חייב למחול, למה הוא משקר ואומר שהוא מוחל, הרי אתה לא חייב למחול. ודו"ק.
פרסמו כאן כמה פעמים ומחקו, ולכן איני רוצה להביאם פה כי גם את ימחקומה הם טענותיו?
נכון, גם אני חושב שאולי יהיה כאן לחכמים מה לענות או לדחות, כדרכה של תורה. והבוחר יבחר.אני חושב מרן שליט"א יהיה לו מה לענות עליו, יש למרן סיעתא דשמיא מיוחדת לא לטעות
ובלא"ה אני חושב שזה מצוה גדולה להביא את טענותיו של הרה"ג הנ"ל וליישב דברי מרן שליט"א
כולם יודעים כמה נח"ר יש למרן שמיישבים דבריו, ומעמידים את האמת למי שרוצה את האמת באמת!!!!
ובפרט שהרה"ג הנ"ל הוא פעיל פה מאוד ומוסר הרבה שיעורים, וכדאי שכולם ידעו האמת, שאפי' שיש קושיות שלכאו' מאוד חזקות על מרן הראש"ל אבל הלכה כמותו בסוף, ויש ליישב את כל הקושיות,
ווגם מי שיכול לכתוב לי ישובים באישי אודה מאוד
לא הבנתיהצג קובץ מצורף 21638
ציטוט ממכתבו של הרב יעלת חן. אפשר לשאול אותו מה מקור סיפור זה. ואגב, חזינן שגם הרב שך אזיל כשיטת מרן שליט"א.
שם הרב שך דיבר שלא יאמרו בערב כיפור בבית הכנסת מחול כללי (כמו שנהוג בכמה בתי כנסיות) שלא יחשבו שזה נחשב מחילה, שאדם שזוכר למי חטא צריך ללכת לבקש מחילה.הצג קובץ מצורף 21638
ציטוט ממכתבו של הרב יעלת חן.
אשמח שהרב תלמיד מהרש"ך ישאל אותו מה מקור סיפור זה. ואגב, חזינן שגם הרב שך אזיל כשיטת מרן שליט"א.
בקשת, אני אשיבלא הבנתי
לפי מרן שליט"א כן יגידו, ולא יתחשב בזה שאינו יכול לסלוח,
אני טועה ?
לא אני, ולא זוכר איפה ראיתי זאת.ומה מקור הציטוט שכבודו הביא מדרושי הצל"ח?
כפי מה ש הרב הנ"ל הציג. אכן יש ראיה. יש מצוה ללבן, לא להתווכח סתם.שם הרב שך דיבר שלא יאמרו בערב כיפור בבית הכנסת מחול כללי (כמו שנהוג בכמה בתי כנסיות) שלא יחשבו שזה נחשב מחילה, שאדם שזוכר למי חטא צריך ללכת לבקש מחילה.
בעלי הבית מחקו זאת, ובצדק.יוכל להשפיע על בעלי הבית כאן שלא ימחקו?
אבל הנה בזכותו זכינו ליישב קצת, כבודו הסביר טוב אני מעיין כאן עכשיו להבין עד הסוףבעלי הבית מחקו זאת, ובצדק.
מרן שליט"א הוא לא חבר שלו. וד"ל.
יש ליישב. ויש להוציא דברים מהקשרם. וד"ב.אני בטוח שמרן שמח שמיישיבים דבריו
אבל לכאו' את המהרש"א הוא הסביר כמו שצריך ולכאו' זה ממש ראיה לחכם בן ציון ובודאי אין קושיאיש ליישב. ויש להוציא דברים מהקשרם. וד"ב.
כדבריו אני מבין את דברי חכם בן ציון נ"ע, שדיבר באינשי דעלמא ולא בתלמיד חכם, וכן לא כשהוציאו עליו שם רע. ולכן אינני מבין מה קשורים דברי מהרש"א וכל הסוגיא ביומא המדברת בתלמיד חכם.הראיה שהביאו מהפלא יועץ אינה ראיה, כי אפשר להעמיד דבריו בסתם אדם. ולא במי שהותר שלא למחול וכיו"ב
גם אני היית קרוב לומר כן. אולם מרן הגרב"צ לא חילק בזה. ומסתימת דבריו נראה דמיירי בכל גווני. ובפרט אם אנו הולכים אחר עדותו של הרב ציון עמר, שאמר פסק זה בעקבות מי שביזה אותו ברבים. ע".שכדבריו אני מבין את דברי חכם בן ציון נ"ע, שדיבר באינשי דעלמא ולא בתלמיד חכם,