עליה למירון השנה

שמעתי בשם הרב ברנדסופר שליטא
שכל מי שהיה רגיל לנסוע למירון בל'ג בעומר והשנה עקב המצב לא נוסע, צריך לעשות התרת נדרים.
וכמדומה שדעת מרן זצוק'ל בענין שופר לאשה אינו כן.
 
אנוס רחמנא פטריה
שמעתי בשם הרב ברנדסופר שליטא
שכל מי שהיה רגיל לנסוע למירון בל'ג בעומר והשנה עקב המצב לא נוסע, צריך לעשות התרת נדרים.
וכמדומה שדעת מרן זצוק'ל בענין שופר לאשה אינו כן.
כמדומה, דעת הרב ברנדסופר היא שאין כאן אונס,
שכן בני קהילתו נוסעים למירון גם השנה. וד"ל.
 
מפורש בריטב"א נדרים כ"ז ע"א
ולמדנו ממשנתינו. דמאן דנדר או אשתבע אמידי שהוא בקום עשה וכשיהיה לו לעשות אירעו אונס שלא היה בדעתו בשעת נדרו ושבועתו שמעכבו מלעשות הרי הוא פטור בין אונס בגופו ממש כגון חולי שאינו יכול לעשות אותו דבר כדרכו בכל חולי שנופל במטה בין חולי בניו ובני ביתו המוטלים עליו או עכבה אחרת כגון שרבו מימי הנהר ואינו יכול לעבור אלא בהוצאה לשכור ספינה וכיוצא בו הרי הוא פטור וכן כל כיוצא בזה שנתחדש לו על קיומו דבר שיש בו סכנה כגון סכנת דרכים או אפי׳ הפסד כלל מממונו דלא אסיק אדעתיה שיפסיד אותו בשעה שנדר כדמוכח בריש ב״ק [דף ז.] בההיא דתניא מי שהיו לו שדות וכרמים ואינו מוצא למכור מאכילין אותו מעשר עני עד מחצה משום הפסד פורתא דנכסיו דאנוס הוא והיינו דקתני נמי או שעכבו נהר והא לא סגיא שלא יהא אפשר לו לעבור בספינה. ותו דא״כ פשיטא דפטור דמאי הו״ל למעבד דהא אנוס רחמנא שריא ולמה ליה למכתב האדם בשבועה [שבועות כו.] פרט לאנוס אלא ודאי רחמנא שריא בנדר ושבועה כל היכא דאנוס אונס כל דהו המעכבו לקיים שבועתו כל היכא דלא אסקיה אדעתיה בשעת נדריה ושבועתיה ואפילו אונס חולי דשכיח ואונס עכבת הנהר דשכיח דדעתייהו גבי גיטין לא חשיבי אונסין כדכתיבנא במסכת גיטין [דף ל.] וכדמוכח בשמעתא קמייתא דכתובות [דף ב:] דלהכי כ׳ רחמנא האדם בשבועה פרט לאנוס הלכך ה״ה כל שמעכבו שום הפסד בממונו שהוצרך לשכור ספינה או אנשים שיבואו עמו בדרך מפני הלסטים הרי הוא פטור וכן כל כיוצא בזה מיהו ה״מ בנודר או נשבע לעשות שאין חלות שבועתו עד שעת מעשה אבל בנודר או נשבע שלא לעשות הרי חלות שבועתו מעכשיו ואם בא לעבור על שבועתו צריך לעשות מעשה בידים וכיון שכן דינו של זה כשאר איסורין של תורה דלא משתרי אלא במקום סכנת גופו כי היכי דשריא ליה בנבלה או שאר איסורי תורה.
 
חזור
חלק עליון