רק לציין, שזה רק אצל החסידים, לא אצל הליטאים.
נכון, כי כל הסיבה שלא אומרים הפטרה זה בגלל טורח וציבור וכו'.
אבל מה זה קשור לשאלה הנ"ל?
שמצינו שמותר לברך ברכות עא"פ שאנו נוהגים שלא לברכם, ואין בזה משום ברכה לבטלה.
בד"כ אין דבר כזה.
חידוש מיוחד יש בתענית שזה לא שאנחנו סוברים שאין לברך, אלא מחמת סיבה חיצונית לא מברכים.
כמו שספרדי שנמצא עם אשכנזים אומר "בריך שמיה" (אמנם זה לא ברכה, אבל אותו עיקרון). אנחנו לא סוברים שצריך להגיד, אבל כם לא סוברים שבדווקא לא צריך להגיד.
משא"כ בשאר דברים, דלא שייך הכי.
החיד"א כותב שחזן ספרדי שאינו מברך על ההלל ונמצא אצל האשכנזים המברכים, יברך.
כל הדיון הוא הלכה למעשה לפי שיטת מרן רבינו זיע"א.
נכון, והבאתי דוגמאות שמצינו.
לפי הרב עובדיה חזן ספרדי שנמצא אצל אשכנזים לא יברך על ההלל.
ודלא כהחיד"א הנ"ל?
ראיתי הרב פיינשטיין הפליג אפילו שכל אחד מהמתפללים יברך אע"פ שאינו ש"צ.
אכן.
עי' יבי"א ח"א חאו"ח סימן כט.
נדב
Member
כל מה שכתבו כאן השואל והעונים בטעות יסודה שחנוכה הספרדים חייבים בדיוק כמו האשכנזים בעלית שלישי וא"א להגדיר כמו שהגדיר השואל שאין הספרדים חייבים בזה בקריאה זו, וכן כל העונים שדימו להלל בר"ח וכו' כ"ז טעות שכאן הספרדים גם חייבים אלא שהספרדים קוראים ביום השני והאשכנזים ביום השלישי ואין זה מעכב, ואפי' קראו כל השלשה נשיא של יום אחר עלתה להם קריאה כמ"ש הפוסקים בסי' תרפ"ד עי' להרחיד"א בברכ"י בק''ה ומשנ"ב סק''ג וכה"ח סק"ח.
נדב
Member
כמו שספרדי עולה לספר תורה אשכנזי וזה מוסכם בכל הפוסקים הגם שלשיטתו אין זה הכתב הנכון לכתחילה אבל זה לא מעכב ואלו דברים פשוטים וא"א להגדיר זאת קריאה לא נכונה כי אז לא היה יוצא יד"ח ובפוסקים מבואר שהתקנה היתה לקרות בנשיאים ולאו דוקא של אותו יום, ועי' בחיים שאל ח"א סי' ק' שיש מפוסקי ספרד דס"ל לכתחילה ביום השמיני לקרות לכהן ביום השמיני וללוי ביום התשיעי ולישראל ביום העירי עד הסוף וכתב ע"ז הרחיד"א שאין שום קפידא בזה והעיקר שיקראו בנשיאים אלא שכתב דלמנהגינו שנוהגים כל יום לקרות כל הג' באותו יום אף ביום השמיני יש לעשות כן לכתחילה ומ"מ מבואר בדבריו שהוא רק על הצד היותר טוב, וא"כ הדבר פשוט וברור שאין שום קפידא לעלות במקום שקוראים נשיא אחר והעיקר שיקראו בנשיאים.
