עניית ברוך הוא וברוך שמו - מקורה?

[ומשתדל באמת לאמת]

בעבר ראיתי מישהו (אולי מחו"ל) שחיבר קונטרס שמצא מהגניזה ועוד מקורות קדומים מאוד לעניית ב"ה וב"ש. האם יש כאן מי שיודע מה שם הקונטרס, או דרך למצוא דבריו
או לחילופים מישהו שעסק בנושא הזה ברוחב

 

[מוישי ס"ט]

המקור של זה הוא מהרא"ש שהובא בטור בסימן קכד
ושמעתי מאבא מורי שהיה אומר על כל ברכה וברכה שהיה שומע בכל מקום ברוך הוא וברוך שמו וזהו שאמר משה רבינו כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו ועוד אפי' כשמזכירין צדיק בשר ודם צריך לברכו שנאמר זכר צדיק לברכה ע"כ

 

[ומשתדל באמת לאמת]

לא. המקורות קדומים לזה. על זה היה חוברת שמצא בגניזה הקהירית ועוד

 

[ראובן יוסף מיארה]

ברב פעלים הבין מהחרדים שהמקור לזה הוא במדרש, ומרן זיע"א העיר עליו שאי"ז הכוונה בחרדים והמקור הוא הרא"ש הנ"ל
וראה בעין יצחק אריכות לגבי ב"ה וב"ש בברכות שיוצאים בהם י"ח, ודו"ק.

 

[ומשתדל באמת לאמת]

כיום ידוע בבירור שזה לא מנהג שהמציא הרא"ש ז"ל אלא מנהג קדום

 

[ראובן יוסף מיארה]

מעניין לדעת...

 

[אושרי רביב]

לא. המקורות קדומים לזה. על זה היה חוברת שמצא בגניזה הקהירית ועוד

יש קונטרס של הרב מיכאל פרץ, מרוקאי, שכתב על זה קונטרס שלם עם העתקות של לשונות הראשונים ועוד...

 

[ומשתדל באמת לאמת]

אכן. לדבריו כיוונתי. הזכרתני. דבריו מצויים באריכות בספר אהלי שם ח"ה עמוד רא והלאה ובקונטרס "הפסקים" המצויה גם באוצה"ח
המעיין נ"י ימצא בדבריו כי לבד ממה שכן הוא בקדמונים לפני הרא"ש,
עוד זאת, כי כן מנהג רוב ארצות המזרח, מנהג הונגריה, וכן היה המנהג הקדום בכל המקומות, וכן הוא מנהג ירושלים ת"ו, וכן מנהג מרוקו, סוריה, חאלב דמשק ואר"ץ, ומנהג תוניס, ומנהג יהודי לוב, ומנהג איזמיר, ומנהג לבנון. ואדרבא יש קפידא לענות ב"ה וב"ש עד"ה, ובבא סאלי היה נוזף אם לא היו עונית ב"ה וב"ש בברכות שיוצאים בהם י"ח.

 

[איש תם]

והלאה ובקונטרס "הפסקים" המצויה גם באוצה"ח

זכורני שכשיצא קונ' זה עברתי עליו, והרבה "ראיות" שלו אפי' לא מתחילות. מעייל פילא בקופא דמחטא.