• שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

עשרת הדיברות של חב"ד

בשנה שעברה הייתי במעמד כזה שבצהריים הוציאו ספר וקראו בו את כל הקריאה של הבוקר כולל הפטרה וששאלתי אותם הם אמרו שלא קראו בבוקר בכוונה והשאירו את הקריאה לצהריים שהילדים ישמעו בקריאה של חיוב דווקא.
האם הם עשו נכון ? יש להם על מי לסמוך ?
 
בשנה שעברה הייתי במעמד כזה שבצהריים הוציאו ספר וקראו בו את כל הקריאה של הבוקר כולל הפטרה וששאלתי אותם הם אמרו שלא קראו בבוקר בכוונה והשאירו את הקריאה לצהריים שהילדים ישמעו בקריאה של חיוב דווקא.
האם הם עשו נכון ? יש להם על מי לסמוך ?
בכלל לא נכון, זמן הקריאה הוא בבוקר.
וכפי שכתב מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' עא אות ה'), על דבר מי שלא קראו בשחרית שלא יקראו במנחה, שאין לנו לחדש מדעתנו דבר שלא שערוהו הראשונים.
ועוד כתב (ח"ב סי' טז) אחר שנשאל מדברי המשאת משה. וענה ע"ז, שהרב משאת משה סמך על העטרת זקנים שאם לא קראו ביום ב' יכולים לקרוא ביום ג', ועל כיו"ב כתב הרי"ף על סברת רב יהודאי גאון, אם איתא להא מילתא לא הוו שתקי קמאי מלאודועי (ואמנם האור זרוע כתב שנתעכבו מלקרוא כל היום), וכך הורגלו בעלי הוראה לנעול דלת בפני הפוסק כל שלא בא הדבר מפורש לראשונים וכו'. ואם כן איך פשיטא ליה שיקראו במנחה הפרשה כולה ומה גם אם יעלו ז' ויברכו, דזהו חידוש גדול. והרבה להוכיח שלא נמצא מעולם שיקראו במנחה פרשה שלמה. ותקנת משה רבינו הייתה לקרוא בשחרית כמ"ש הרמב"ם (פי"ב מהל' תפלה ה"א) ומרן בכסף משנה (שם). ובפרט מימות עזרא ואילך קבלו תקנתו לקרות ג' במנחה וכן ראוי לעשות לקרות הפרשה בשחרית שבת הבאה. עכ"ד.
ועוד כתב, וזכיתי ומצאתי בזהר הקדוש פ' ויקהל דף ר"ו ע"ב, דאתמר התם וז"ל, ס"ת במנחה די בעשרה פסוקים או יותר, אבל לא שלימו דפרשתא דהא שלימו דפרשתא לא הוי אלא בימינא וימינא תליא עד שעתא דמנחה, עכ"ל. וע"ש מתחילת הלשון ומשם בארה דעל דרך האמת נמי אין לקרוא הפרשה שלימה במנחה, עלץ לבי ודוק היטב. ע"כ.
ויעויין בשו"ת יביע אומר (ח"ד או"ח סי' טז וסי' יז, עש"ב).
 
בכלל לא נכון, זמן הקריאה הוא בבוקר.
וכפי שכתב מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' עא אות ה'), על דבר מי שלא קראו בשחרית שלא יקראו במנחה, שאין לנו לחדש מדעתנו דבר שלא שערוהו הראשונים.
ועוד כתב (ח"ב סי' טז) אחר שנשאל מדברי המשאת משה. וענה ע"ז, שהרב משאת משה סמך על העטרת זקנים שאם לא קראו ביום ב' יכולים לקרוא ביום ג', ועל כיו"ב כתב הרי"ף על סברת רב יהודאי גאון, אם איתא להא מילתא לא הוו שתקי קמאי מלאודועי (ואמנם האור זרוע כתב שנתעכבו מלקרוא כל היום), וכך הורגלו בעלי הוראה לנעול דלת בפני הפוסק כל שלא בא הדבר מפורש לראשונים וכו'. ואם כן איך פשיטא ליה שיקראו במנחה הפרשה כולה ומה גם אם יעלו ז' ויברכו, דזהו חידוש גדול. והרבה להוכיח שלא נמצא מעולם שיקראו במנחה פרשה שלמה. ותקנת משה רבינו הייתה לקרוא בשחרית כמ"ש הרמב"ם (פי"ב מהל' תפלה ה"א) ומרן בכסף משנה (שם). ובפרט מימות עזרא ואילך קבלו תקנתו לקרות ג' במנחה וכן ראוי לעשות לקרות הפרשה בשחרית שבת הבאה. עכ"ד.
ועוד כתב, וזכיתי ומצאתי בזהר הקדוש פ' ויקהל דף ר"ו ע"ב, דאתמר התם וז"ל, ס"ת במנחה די בעשרה פסוקים או יותר, אבל לא שלימו דפרשתא דהא שלימו דפרשתא לא הוי אלא בימינא וימינא תליא עד שעתא דמנחה, עכ"ל. וע"ש מתחילת הלשון ומשם בארה דעל דרך האמת נמי אין לקרוא הפרשה שלימה במנחה, עלץ לבי ודוק היטב. ע"כ.
ויעויין בשו"ת יביע אומר (ח"ד או"ח סי' טז וסי' יז, עש"ב).
בזכרון משה יש מנין קבוע בימי שני וחמישי לקריה"ת לפני השקיעה.
 
לא הבנתי.

האם יש איסור להוציא ספר תורה כדי ללמוד בו כל פרשה בתורה?

מנין התחדש לכם האיסור שנקרא 'איסור הוצאת ס"ת'?

ספר תורה מיועד ללימוד בו. קריאת התורה היא לימוד תורה.

או שיש משהו שאני לא יודע...?
 
לא הבנתי.

האם יש איסור להוציא ספר תורה כדי ללמוד בו כל פרשה בתורה?

מנין התחדש לכם האיסור שנקרא 'איסור הוצאת ס"ת'?

ספר תורה מיועד ללימוד בו. קריאת התורה היא לימוד תורה.

או שיש משהו שאני לא יודע...?
איפה ראית לעיל נידון בעניין הוצאת הס"ת?
דנו מצד שמחשיבים את הקריאה יותר, או שלא קוראים בתפילה בבוקר, אבל איפה הוזכר עניין עצם ההוצאה?
(למרות שגם מצד זה יש מקום לדון, אבל לא זה הנידון לעיל...)
 
לא הבנתי.

האם יש איסור להוציא ספר תורה כדי ללמוד בו כל פרשה בתורה?

מנין התחדש לכם האיסור שנקרא 'איסור הוצאת ס"ת'?

ספר תורה מיועד ללימוד בו. קריאת התורה היא לימוד תורה.

או שיש משהו שאני לא יודע...?
הבעיה היא להוציא בשביל לקרוא בציבור, לא בשביל לימוד תורה. מלבד מה שנוהגים כיום שלא ללמוד בספר תורה אלא רק לקרוא בו בציבור.
 
נראה לי שהכותרת קצת צורמת...
"עשרת הדיברות של חב"ד"... כאילו יש להם עשרת הדיברות שונים משלנו...
אולי כדאי לקרוא לזה "קריאת עשרת הדיברות לילדים של חב"ד" וכד'.
למעש'ה עזוב כותרות. לכאורה מרן חיזק את המנהג של חב"ד בנושא, אז לכאורה אין בעיה.
 
הבעיה היא להוציא בשביל לקרוא בציבור, לא בשביל לימוד תורה. מלבד מה שנוהגים כיום שלא ללמוד בספר תורה אלא רק לקרוא בו בציבור.

איפה יש איסור לקרוא בשביל ציבור?

יהיה שאלה על ברכות התורה למי ש'עולה' לתורה.

אך איזה איסור יש להוציא ס"ת ולקרוא בנוכחות מנין פסוק/ים מספר התורה.

כשלא היו חומשים מודפסים - במה למדו?

דנו מצד שמחשיבים את הקריאה יותר

זה שאלה כללית שנוגעת למעמדם של 'עשרת הדברות' בחב"ד.

הרי עצם זה שמודיעים שיתנו ארטיק חלבי לכל ילד (וילדה...) שיבוא לשמוע את עשרת הדברות - כבר מהווה בעיה.

שהרי לא הודיעו כזאת ביחס לקריאת שום פרשה אחרת.
 
זה שאלה כללית שנוגעת למעמדם של 'עשרת הדברות' בחב"ד.

הרי עצם זה שמודיעים שיתנו ארטיק חלבי לכל ילד (וילדה...) שיבוא לשמוע את עשרת הדברות - כבר מהווה בעיה.

שהרי לא הודיעו כזאת ביחס לקריאת שום פרשה אחרת.
וזו היתה שאלת פותח האשכול. עיין לעיל.
 
מרן חיזק את המנהג של חב"ד בנושא
שים לב למכתב שהובא כאן, ששם כתב לגבי [תפילת בעת] קריאת עשרת הדיברות עם הילדים בשעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת. ולא כמנהג חב"ד הנ"ל.
1748792497147.png
עיי"ש מה שכתבו בזה.
 
חזור
חלק עליון