עשרת הדיברות של חב"ד
- Thread starter א.א
- תאריך התחלה
- צופים 10
-
- תגיות
- חג השבועות
מה בדיוק השאלה?
שאם עושים קריאה מיוחדת לילדים דווקא כאן, כביכול מראים שהקריאה יותר חשובה משאר הקריאות?
שאם עושים קריאה מיוחדת לילדים דווקא כאן, כביכול מראים שהקריאה יותר חשובה משאר הקריאות?
פותח הדיון
פותח הדיון
א.א
Well-known member
הובא כאן. עיי"ש.
השאלה אם גם כאשר מוציאים קריאה לכולם לבוא לעשרת הדיברות שקוראים בלא"ה בביהכנ"ס, גם יהיה שאלה.
ס"ט
Well-known member
יפה כתב ידידי משכבר הימים הגאון בעל שו"ת בשובך ציון ועו"ס, הרב בנציון כהן שליט"א
ישועה ורחמים
Well-known member
בכלל לא נכון, זמן הקריאה הוא בבוקר.
וכפי שכתב מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' עא אות ה'), על דבר מי שלא קראו בשחרית שלא יקראו במנחה, שאין לנו לחדש מדעתנו דבר שלא שערוהו הראשונים.
ועוד כתב (ח"ב סי' טז) אחר שנשאל מדברי המשאת משה. וענה ע"ז, שהרב משאת משה סמך על העטרת זקנים שאם לא קראו ביום ב' יכולים לקרוא ביום ג', ועל כיו"ב כתב הרי"ף על סברת רב יהודאי גאון, אם איתא להא מילתא לא הוו שתקי קמאי מלאודועי (ואמנם האור זרוע כתב שנתעכבו מלקרוא כל היום), וכך הורגלו בעלי הוראה לנעול דלת בפני הפוסק כל שלא בא הדבר מפורש לראשונים וכו'. ואם כן איך פשיטא ליה שיקראו במנחה הפרשה כולה ומה גם אם יעלו ז' ויברכו, דזהו חידוש גדול. והרבה להוכיח שלא נמצא מעולם שיקראו במנחה פרשה שלמה. ותקנת משה רבינו הייתה לקרוא בשחרית כמ"ש הרמב"ם (פי"ב מהל' תפלה ה"א) ומרן בכסף משנה (שם). ובפרט מימות עזרא ואילך קבלו תקנתו לקרות ג' במנחה וכן ראוי לעשות לקרות הפרשה בשחרית שבת הבאה. עכ"ד.
ועוד כתב, וזכיתי ומצאתי בזהר הקדוש פ' ויקהל דף ר"ו ע"ב, דאתמר התם וז"ל, ס"ת במנחה די בעשרה פסוקים או יותר, אבל לא שלימו דפרשתא דהא שלימו דפרשתא לא הוי אלא בימינא וימינא תליא עד שעתא דמנחה, עכ"ל. וע"ש מתחילת הלשון ומשם בארה דעל דרך האמת נמי אין לקרוא הפרשה שלימה במנחה, עלץ לבי ודוק היטב. ע"כ.
ויעויין בשו"ת יביע אומר (ח"ד או"ח סי' טז וסי' יז, עש"ב).
ע"ה ס"ט
Well-known member
בזכרון משה יש מנין קבוע בימי שני וחמישי לקריה"ת לפני השקיעה.
איפה ראית לעיל נידון בעניין הוצאת הס"ת?
דנו מצד שמחשיבים את הקריאה יותר, או שלא קוראים בתפילה בבוקר, אבל איפה הוזכר עניין עצם ההוצאה?
(למרות שגם מצד זה יש מקום לדון, אבל לא זה הנידון לעיל...)
ישועה ורחמים
Well-known member
יש מפוסקי אשכנז שעושים כך. אבל זה לא אומר שמותר לנו.
ישועה ורחמים
Well-known member
הבעיה היא להוציא בשביל לקרוא בציבור, לא בשביל לימוד תורה. מלבד מה שנוהגים כיום שלא ללמוד בספר תורה אלא רק לקרוא בו בציבור.
נראה לי שהכותרת קצת צורמת...
"עשרת הדיברות של חב"ד"... כאילו יש להם עשרת הדיברות שונים משלנו...
אולי כדאי לקרוא לזה "קריאת עשרת הדיברות לילדים של חב"ד" וכד'.
"עשרת הדיברות של חב"ד"... כאילו יש להם עשרת הדיברות שונים משלנו...
אולי כדאי לקרוא לזה "קריאת עשרת הדיברות לילדים של חב"ד" וכד'.
למעש'ה עזוב כותרות. לכאורה מרן חיזק את המנהג של חב"ד בנושא, אז לכאורה אין בעיה.
זכור לי תשובה ביבי"א ציבור שאין להם זמן לקרוא ספר תורה בשני וחמישי והרב אמר שלא יקראו במנחה
איפה יש איסור לקרוא בשביל ציבור?
יהיה שאלה על ברכות התורה למי ש'עולה' לתורה.
אך איזה איסור יש להוציא ס"ת ולקרוא בנוכחות מנין פסוק/ים מספר התורה.
כשלא היו חומשים מודפסים - במה למדו?
זה שאלה כללית שנוגעת למעמדם של 'עשרת הדברות' בחב"ד.
הרי עצם זה שמודיעים שיתנו ארטיק חלבי לכל ילד (וילדה...) שיבוא לשמוע את עשרת הדברות - כבר מהווה בעיה.
שהרי לא הודיעו כזאת ביחס לקריאת שום פרשה אחרת.
ואם אין מנין? לכאו' אז השאלה מתחילה...
וזו היתה שאלת פותח האשכול. עיין לעיל.
שים לב למכתב שהובא כאן, ששם כתב לגבי [תפילת בעת] קריאת עשרת הדיברות עם הילדים בשעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת. ולא כמנהג חב"ד הנ"ל.
עיי"ש מה שכתבו בזה.
נושאים דומים בפורום
