פוסק שציטט פוסק אחר האם בהכרח שסובר כמותו לחלוטין

ידוע ומפורסם שפוסק שהביא פוסק אחר בשתיקה - והיינו, אפילו לא דן בו כלל, אלא ציטטו בשתיקה, הרי דס"ל כוותיה - ועכ"פ כך שמעתי

ורציתי לשאול בפני חו"ר הפורום שליט"א, האם יש להם מקורות לכך, וכן כל מיני מקורות שדנו בכך

בעיקר מספרי מרנא ורבנא זצוקללה"ה זיע"א ומו"ר מרן שליט"א

אם אפשר לציין מ"מ מדויקים ממש. וכן, אם אין זה מטריח להעלות צילומים או מה שיהא שבענין זה...


ישר כח גדול
 
שו"ת חיים שאל חלק א סימן ח
תשובה העידותי בכם היום שכל דין מראשונים ואחרונים אשר הבאתי בס' הקטן ברכי יוסף אין כונתי בד"ל מסכים הולך לענין דינא דאפשר דלא עמדתי בתשובה אז בדין ההוא כפי עיוני הקצר רק אגב רהטא עין לו ראתה והבאתיו להקל מעל המעיין טורח החיפוש ומזקנים אתבונן הרב כנסת הגדול' והרב יד אהרן ואביזרייהו כי כל ישעם להורות משפט גבר איה מקום כבודו ולא שבא הדין ההוא במצרף כור חכמתם שהם מסכימים עמו וזה נודע לכל. וגם אני בעוניי זה דרכי זולת כשאו' וכן עיקר וכיוצ' אז אני מגלה דעתי הקצרה. אבל בלאו הכי רק שאני כותב בסתם הדין ההוא בשם אומרו עדיין טעון לינה בעומקה של הלכה.
וכ"כ בהקדמת מחזיק ברכה
 
שו"ת חיים שאל חלק א סימן ח
תשובה העידותי בכם היום שכל דין מראשונים ואחרונים אשר הבאתי בס' הקטן ברכי יוסף אין כונתי בד"ל מסכים הולך לענין דינא דאפשר דלא עמדתי בתשובה אז בדין ההוא כפי עיוני הקצר רק אגב רהטא עין לו ראתה והבאתיו להקל מעל המעיין טורח החיפוש ומזקנים אתבונן הרב כנסת הגדול' והרב יד אהרן ואביזרייהו כי כל ישעם להורות משפט גבר איה מקום כבודו ולא שבא הדין ההוא במצרף כור חכמתם שהם מסכימים עמו וזה נודע לכל. וגם אני בעוניי זה דרכי זולת כשאו' וכן עיקר וכיוצ' אז אני מגלה דעתי הקצרה. אבל בלאו הכי רק שאני כותב בסתם הדין ההוא בשם אומרו עדיין טעון לינה בעומקה של הלכה.
וכ"כ בהקדמת מחזיק ברכה
ישר כח גדול

האם כל זה רק באחרונים, או גם בראשונים...

כי אולי יש מקום לומר, שכל זה בעיקר באחרונים (ושמא בעיקר בספרים אשר לעיתים רק מציינים ותו לא, וכפי שכתב מרן החיד"א, שהביאו מר שליט"א)...
 
כשמרן ז"ל בבית יוסף מביא דעה ולא מביא חולק, עיין בחקרי לב (מהדו"ב חו"מ סימן קנ"ז הגב"י ס"ק ל"ט), שנוקט שאין מוכרח שכך סבירא ליה.
וזכורני שדנים כעין זה שכשהראב"ד ז"ל אינו משיג על הרמב"ם ז"ל, האם מוכרח שדעתו כדעת הרמב"ם ומודה לו, ואיני זוכר מקומו כעת.
 
וזכורני שדנים כעין זה שכשהראב"ד ז"ל אינו משיג על הרמב"ם ז"ל, האם מוכרח שדעתו כדעת הרמב"ם ומודה לו, ואיני זוכר מקומו כעת.
כך מופיע ביד מלאכי. אבל ראיתי פעם מאמר של הרב יעקב חיים סופר (אולי בקובץ אוצרות ירושלים?) שהביא עשרות מקומות שהראב"ד שתק בהשגותיו על הרמב"ם אבל בספריו האחרים מוכח שהוא חולק
 
כך מופיע ביד מלאכי. אבל ראיתי פעם מאמר של הרב יעקב חיים סופר (אולי בקובץ אוצרות ירושלים?) שהביא עשרות מקומות שהראב"ד שתק בהשגותיו על הרמב"ם אבל בספריו האחרים מוכח שהוא חולק
אולי בכללי הראב"ד שלו במנוח"ש?
 
כשמרן ז"ל בבית יוסף מביא דעה ולא מביא חולק, עיין בחקרי לב (מהדו"ב חו"מ סימן קנ"ז הגב"י ס"ק ל"ט), שנוקט שאין מוכרח שכך סבירא ליה.
וזכורני שדנים כעין זה שכשהראב"ד ז"ל אינו משיג על הרמב"ם ז"ל, האם מוכרח שדעתו כדעת הרמב"ם ומודה לו, ואיני זוכר מקומו כעת.
כש"נ לעיל עיקר שאלתי היא על הראשונים

ובכלל... כל המקורות שהביאו חו"ר הפורום שליט"א עד עתה הוו מקורות מסוימים דאיירו בהאי או האי (מרן החיד"א, מרן הבית יוסף, הראב"ד - כתבתי לפי סדר ההודעות...) האם יש מקורות דאיירו בהא בצורה יותר כללית

אולי באמת בספריו של הגרי"ח סופר שליט"א

אם יש לכבודכם שליט"א מידע על כן אשמח [ולגופו של נושא אשמח לשמוע גם על כל מיני פרטיים, וכפי שהבאתם עד עתה, אך עיקר עניני בראשונים...]

כמו כן לו יש צילומים או קבצים של מי שדן בזה, אשמח מאוד

ישר כח גדול...
 
כש"נ לעיל עיקר שאלתי היא על הראשונים

ובכלל... כל המקורות שהביאו חו"ר הפורום שליט"א עד עתה הוו מקורות מסוימים דאיירו בהאי או האי (מרן החיד"א, מרן הבית יוסף, הראב"ד - כתבתי לפי סדר ההודעות...) האם יש מקורות דאיירו בהא בצורה יותר כללית

אולי באמת בספריו של הגרי"ח סופר שליט"א

אם יש לכבודכם שליט"א מידע על כן אשמח [ולגופו של נושא אשמח לשמוע גם על כל מיני פרטיים, וכפי שהבאתם עד עתה, אך עיקר עניני בראשונים...]

כמו כן לו יש צילומים או קבצים של מי שדן בזה, אשמח מאוד

ישר כח גדול...
אני לא בקי כלל בעניינים אלו, אבל לדעתי א"א לקבוע בזה מסמרות, מסתבר שכל פוסק/ראשון יש לו את הדרך שלו, לכן א"א להקיש מהאחד על רעהו.
 
כך מופיע ביד מלאכי. אבל ראיתי פעם מאמר של הרב יעקב חיים סופר (אולי בקובץ אוצרות ירושלים?) שהביא עשרות מקומות שהראב"ד שתק בהשגותיו על הרמב"ם אבל בספריו האחרים מוכח שהוא חולק
האם כבודו יוכל להעלות את המאמר הלזה... אם אין זה מטריח כמובן...
 
אני לא בקי כלל בעניינים אלו, אבל לדעתי א"א לקבוע בזה מסמרות, מסתבר שכל פוסק/ראשון יש לו את הדרך שלו, לכן א"א להקיש מהאחד על רעהו.
אה"נ...

וממילא כאשר מחשבנים למשל את הקדמונים בענין סה"ע, הרי אין שום הכרח מראשון שרק הביא ראשון אחר...

וזו נ"מ גדולה במנין השיטות שם (פשוט בנושא זה אני עסוק כעת... וממילא לזה זה משנה לי...)
 
אה"נ...

וממילא כאשר מחשבנים למשל את הקדמונים בענין סה"ע, הרי אין שום הכרח מראשון שרק הביא ראשון אחר...

וזו נ"מ גדולה במנין השיטות שם (פשוט בנושא זה אני עסוק כעת... וממילא לזה זה משנה לי...)
כבר מעיקרא הבנתי שלשם אתה חותר. רק שים לב שזה לשני הצדדים...

וחוששני שאתה קודם יורה החץ ואח"כ מסמן המטרה.
 
נערך לאחרונה:
ישר כח גדול

האם כל זה רק באחרונים, או גם בראשונים...
הכף החיים בסי' תרלז אות ה' כתב וז"ל: ועיין תשובת באר יצחק סימן י"ג מה שכתב להקל בזה. והביא דבריו הפ"ע אות א', ולא נתחוורו לי דבריו על כן לא העתקתים. וכן כל דבר שנראה לפענ"ד שאינו מחוור לענין דינא איני מעתיקו. ע"כ.
והנה למרות דרך הכה"ח ללקט אחרונים, אין דרכו כדרך החיד"א הנ"ל, וא"כ צריך לראות כל מחבר לפי דרכו וסגנונו.
 
הרי שלך לפניך
לז"ל מה הראיה ממקום שמצינו שחלק למקומות שלא מצינו שחלק.
הרי גם אותו פוסק מצינו שחזר בו, וג"כ אפש"ל שכשכתב הגהותיו לרמב"ם לא ס"ל כן, אולם אח"כ חזר בו.
ובתשובות וספרים קדומים שלו, י"ל שסמך מש"כ במק"א.
 
הכף החיים בסי' תרלז אות ה' כתב וז"ל: ועיין תשובת באר יצחק סימן י"ג מה שכתב להקל בזה. והביא דבריו הפ"ע אות א', ולא נתחוורו לי דבריו על כן לא העתקתים. וכן כל דבר שנראה לפענ"ד שאינו מחוור לענין דינא איני מעתיקו. ע"כ.
והנה למרות דרך הכה"ח ללקט אחרונים, אין דרכו כדרך החיד"א הנ"ל, וא"כ צריך לראות כל מחבר לפי דרכו וסגנונו.
לכאו' יש לחלק בין מקום שדבריו לא נראים לו, שבזה מיירי הכה"ח, לבין מקום שלא הכריע בזה ומ"מ אין לו השגה עליו, שבזה מיירי החיד"א.
 
לז"ל מה הראיה ממקום שמצינו שחלק למקומות שלא מצינו שחלק.
לז"ל דבריך. בתחילה הביא דעות רבות של פוסקים הסוברים, שכל ששותק לרמב"ם הרי שמודה לו. ועל זה העיר שישנם הרבה מקומות ששותק לרמב"ם, ובכל אופן חלוק עליו, כיעויי"ש
הרי גם אותו פוסק מצינו שחזר בו, וג"כ אפש"ל שכשכתב הגהותיו לרמב"ם לא ס"ל כן, אולם אח"כ חזר בו.
למה לתלות שחזר בו כשאין הכרח? מצוה בחזרת נתחדשה יחסית בדורות האחרונים...
ובתשובות וספרים קדומים שלו, י"ל שסמך מש"כ במק"א
אני אינני יודע מה קדם למה, ההשגות או שא"ס. אם הנך יודע מהי משנה אחרונה לחיי.
 
לז"ל דבריך. בתחילה הביא דעות רבות של פוסקים הסוברים, שכל ששותק לרמב"ם הרי שמודה לו. ועל זה העיר שישנם הרבה מקומות ששותק לרמב"ם, ובכל אופן חלוק עליו, כיעויי"ש
חילקת את דבריי, ועשיתם תמוהים בעוד שהסברתי דבריי במשפט שלאחמ"כ.
למה לתלות שחזר בו כשאין הכרח? מצוה בחזרת נתחדשה יחסית בדורות האחרונים...
אז מה עושים עם כל הסתירות בדברי הראשונים?! יש מקומות שחייב לומר שחזר בו.
אני אינני יודע מה קדם למה, ההשגות או שא"ס. אם הנך יודע מהי משנה אחרונה לחיי.
אין נפק"מ מה משנה אחרונה, כי אם זה משנה אחרונה הלכה כוותיה, ואם היא משנה ראשונה י"ל שסמך עמש"כ לפנ"ז במק"א, ובכל מקרה אמרי' שדעתו כמו שכתב בפירוש. ואין ראיה למקום שלא כתב.
 
חילקת את דבריי, ועשיתם תמוהים בעוד שהסברתי דבריי במשפט שלאחמ"כ.
מחילה, לא בכוונה תחילה, הבנתי שדבריך פסקי פסקי, ולכן כתבתי מה שכתבתי.
וכעת האמת שאיני מבין כלל מה טענתך.
הגרי"ח הביא הרבה פוסקים הסוברים בדעת הראב"ד שכל שלא השיג על הרמב"ם משמע דאודיי מודי ליה, ועל זה העיר ממקומות רבים שאע"פ ששתק לרמב"ם מ"מ מוכח משאר ספריו והשגותיו ומדברי ראשונים אחרים בדעתו שהוא כן חולק. כעת מה כבודו טוען?
אז מה עושים עם כל הסתירות בדברי הראשונים?! יש מקומות שחייב לומר שחזר בו.
או שטורחים ליישב הסתירות כמו שמצוי באחרונים, וכשאין ברירה אכן אומרים שחזרו בהם.
ובכל מקרה אמרי' שדעתו כמו שכתב בפירוש. ואין ראיה למקום שלא כתב.
וזה מה שהגרי"ח מעיר, דמאחר והם נקטו דכללא הוא שכל שלא השיג על הרמב"ם הרי הוא מודה לו, יקשה ממקומות שבהשגותיו על הרמב"ם לא השיג, ומ"מ במקומות אחרים מבואר שחולק. וא"כ כלל זה אינו מדוקדק.
 
מחילה, לא בכוונה תחילה, הבנתי שדבריך פסקי פסקי, ולכן כתבתי מה שכתבתי.
וכעת האמת שאיני מבין כלל מה טענתך.
הגרי"ח הביא הרבה פוסקים הסוברים בדעת הראב"ד שכל שלא השיג על הרמב"ם משמע דאודיי מודי ליה, ועל זה העיר ממקומות רבים שאע"פ ששתק לרמב"ם מ"מ מוכח משאר ספריו והשגותיו ומדברי ראשונים אחרים בדעתו שהוא כן חולק. כעת מה כבודו טוען?

או שטורחים ליישב הסתירות כמו שמצוי באחרונים, וכשאין ברירה אכן אומרים שחזרו בהם.

וזה מה שהגרי"ח מעיר, דמאחר והם נקטו דכללא הוא שכל שלא השיג על הרמב"ם הרי הוא מודה לו, יקשה ממקומות שבהשגותיו על הרמב"ם לא השיג, ומ"מ במקומות אחרים מבואר שחולק. וא"כ כלל זה אינו מדוקדק.
הכלל הוא שלכל כלל יש יוצא מן הכלל, ומה כלל זה שונה משאר כללים?
 
חזור
חלק עליון