• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

פירות יבשים

קורסיה

Well-known member
תמיד תמהתי מניין יצא המנהג לאכול בט"ו בשבט דוקא פירות יבשים
מה רע בפירות רגילים?
אולי כי ט"ו בשבט הוא בחורף ואין הרבה סוגי פירות

בכל מקרה כדאי להמנע כפי שכתב הרב מוצפי כאן
 
תמיד תמהתי מניין יצא המנהג לאכול בט"ו בשבט דוקא פירות יבשים
מה רע בפירות רגילים?
כנראה משום שנהגו בחו"ל לאכול פירות ארץ ישראל, וזה אפשר רק במיובשים
וכך יוצא שהיום עושים להיפך ואוכלים בארץ ישראל פירות חו"ל מיובשים........
 
עיין במצורף באריכות.
יש להשיב עמש"כ בסו"ד שגם שלמ"ד דברכתו שהכל לא יצא בברכת העץ/האדמה, וגם לד' המג"א ר"ס רו. ע"ש.
אלא שיש להשיב שהמחה"ש והפמ"ג ביארו ד' המג"א דהוא משום שכיון ש"ינק" מהעץ תו לא הוי שקר.
וא"כ גם בנ"ד כיון שינק מהעץ/האדמה לא הוי שקר.
[וגם לא זכר לד' מרן זיע"א בהאי כללא, שהרחיב בזה בכמה דוכתי].
 
דברנו בשלחן ט"ו בשבט על ברכת ממתק הקוקוס, יש שאמרו שמברכים עליו בורא פרי האדמה, שצורתו קוקוס [אמנם גרוס], שמו קוקוס, וכך היא צורת אכילתו.
מאידך, מנהג העולם [כידוע לי בכל אופן] שמברכים עליו שהכל, ואינו דומה לקוקוס הרגיל.
יש למאן דהוא ראיה לאחד הצדדים?
 
דברנו בשלחן ט"ו בשבט על ברכת ממתק הקוקוס, יש שאמרו שמברכים עליו בורא פרי האדמה, שצורתו קוקוס [אמנם גרוס], שמו קוקוס, וכך היא צורת אכילתו.
מאידך, מנהג העולם [כידוע לי בכל אופן] שמברכים עליו שהכל, ואינו דומה לקוקוס הרגיל.
יש למאן דהוא ראיה לאחד הצדדים?
אדמה? העץ!
מה הצד שמברכים שהכל, לא נשתנה לא שמו לא טעמו ולא מראיתו.
ועי' בס' ברכה נאמנה מהדו"ג (יש במגן אברהם) במכתבי מרן הראש"ל שליט"א שבסוה"ס מש"כ בזה.
 
לשיטתו הרמתה, כמו שבמבה ברכתה אדמה, כ"ש קוקוס, יש לדון לחולקים .
קודם תראה מה כתב, אח"כ תגיד האם לשיטתו.
אבל כאן לא קשור לשיטתו בענין הבמבה כלל. כי כאמור לא נשתנה לא שמו לא טעמו ולא צורתו.
ואף לבני אשכנז לכאו' יש לברך עליו העץ. (עי' בס' נתיבות הברכה פי"ג הע' נ).
 
אני אף פעם לא הבנתי למה לברך על חטיף קוקוס שהכל, זה ממש קוקוס שטחנו אותו (עם קצת סוכר וצבע רק חיצוני), וזו צורת אכילתו הרגילה, כי קשה לאכול קוקוס שלם, ולא נשתנה שמו וכו'
 
אני אף פעם לא הבנתי למה לברך על חטיף קוקוס שהכל, זה ממש קוקוס שטחנו אותו (עם קצת סוכר וצבע רק חיצוני), וזו צורת אכילתו הרגילה, כי קשה לאכול קוקוס שלם, ולא נשתנה שמו וכו'
וביותר תמוה מש"כ כמה ספרים ש"נשתנה שמו".
 
דברנו בשלחן ט"ו בשבט על ברכת ממתק הקוקוס, יש שאמרו שמברכים עליו בורא פרי (האדמה) [העץ], שצורתו קוקוס [אמנם גרוס], שמו קוקוס, וכך היא צורת אכילתו.
מאידך, מנהג העולם [כידוע לי בכל אופן] שמברכים עליו שהכל, ואינו דומה לקוקוס הרגיל.
יש למאן דהוא ראיה לאחד הצדדים?
1706734804326.png
(לגבי עוגיות קוקוס, ראה כאן)
 
זה מהג"ר יצחק שליט"א?
אם כן, אשמח למכתב עם החתימה למען אשלח לחברים ...
אכן כן.
המכתב הובא בשו"ת יד בתשובה לידידנו הרב @יוסף דהן שליט"א.
מצורף העמ' בקובץ PDF מתוך הספר הנ"ל.
 

קבצים מצורפים

  • ברכת הקוקוס.pdf
    578.1 KB · צפיות: 3
אולי אח"כ חזר בו (או שהובררה המציאות).
בלוח ברכות של הרב מיארה כתוב:
הצג קובץ מצורף 17115
שהערתי לרב המחבר כתב לי שיברר את ההלכה עם הראשל בינתים אני נוהג לברך עלזה שהכל וכמו' שכ' גם לגבי עוגיות בוטנים שהכל
והמחבר אולי לא ראה את המכתב של הראשל
צ"ע
וזה לא פשוט כמו שכתבו וכי הרב סתם כתב שנשתנה שמו?
וברור שדברי הרב ודברי התלמיד הלכה כרב
אלא שאין נפקמ כי גם המברך עץ יש לו עמ לסמוך אלא שהבא לשאול יש לומר לו דעת הראשל להדיא
 
חזור
חלק עליון