כנראה משום שנהגו בחו"ל לאכול פירות ארץ ישראל, וזה אפשר רק במיובשיםתמיד תמהתי מניין יצא המנהג לאכול בט"ו בשבט דוקא פירות יבשים
מה רע בפירות רגילים?
תוכל להעלות?של הרב יעקב יוסף שהובא במשנ''ב מאורות
יש להשיב עמש"כ בסו"ד שגם שלמ"ד דברכתו שהכל לא יצא בברכת העץ/האדמה, וגם לד' המג"א ר"ס רו. ע"ש.עיין במצורף באריכות.
אדמה? העץ!דברנו בשלחן ט"ו בשבט על ברכת ממתק הקוקוס, יש שאמרו שמברכים עליו בורא פרי האדמה, שצורתו קוקוס [אמנם גרוס], שמו קוקוס, וכך היא צורת אכילתו.
מאידך, מנהג העולם [כידוע לי בכל אופן] שמברכים עליו שהכל, ואינו דומה לקוקוס הרגיל.
יש למאן דהוא ראיה לאחד הצדדים?
נכון, שגיאה ..אדמה? העץ!
אתה זוכר טוב...(יש במגן אברהם)
לשיטתו הרמתה, כמו שבמבה ברכתה אדמה, כ"ש קוקוס, יש לדון לחולקים .מרן הראש"ל שליט"א
קודם תראה מה כתב, אח"כ תגיד האם לשיטתו.לשיטתו הרמתה, כמו שבמבה ברכתה אדמה, כ"ש קוקוס, יש לדון לחולקים .
וביותר תמוה מש"כ כמה ספרים ש"נשתנה שמו".אני אף פעם לא הבנתי למה לברך על חטיף קוקוס שהכל, זה ממש קוקוס שטחנו אותו (עם קצת סוכר וצבע רק חיצוני), וזו צורת אכילתו הרגילה, כי קשה לאכול קוקוס שלם, ולא נשתנה שמו וכו'
דברנו בשלחן ט"ו בשבט על ברכת ממתק הקוקוס, יש שאמרו שמברכים עליו בורא פרי (האדמה) [העץ], שצורתו קוקוס [אמנם גרוס], שמו קוקוס, וכך היא צורת אכילתו.
מאידך, מנהג העולם [כידוע לי בכל אופן] שמברכים עליו שהכל, ואינו דומה לקוקוס הרגיל.
יש למאן דהוא ראיה לאחד הצדדים?
זה מג"ר יצחק שליט"א?
אכן כן.זה מהג"ר יצחק שליט"א?
אם כן, אשמח למכתב עם החתימה למען אשלח לחברים ...
אחהמ"ר, החוש מעיד שלא נשתנה לא טעמו ולא מראיתו.
יפה מאוד.
שהערתי לרב המחבר כתב לי שיברר את ההלכה עם הראשל בינתים אני נוהג לברך עלזה שהכל וכמו' שכ' גם לגבי עוגיות בוטנים שהכל
מה לא פשוט?! "חטיף קוקוס"!!!וזה לא פשוט כמו שכתבו וכי הרב סתם כתב שנשתנה שמו?