פתיחת מקרר בשבת- פסיק רישא דלא ניחא ליה מדרבנן

[oriaz12]

שלום רב,
אצלנו בישיבה (בעילום שם) נוטים להתיר לפתוח מקרר עם נורת לד בשבת משום ''פסיק רישא דלא ניחא ליה מדרבנן'', הם טוענים כי באור יום או שיש מישהו שלא מדליק את האור במהלך השבוע אז זה לא ניחא ליה ולכן מותר.

דעתי מאוד לא נוחה מכך, אשמח לסימוכין.
אלפי תודות

 

[הרב אושרי אזולאי]

שאלה: אצלנו בישיבה (בעילום שם) נוטים להתיר לפתוח מקרר עם נורת לד בשבת משום ''פסיק רישא דלא ניחא ליה מדרבנן'', הם טוענים כי באור יום או שיש מישהו שלא מדליק את האור במהלך השבוע אז זה לא ניחא ליה ולכן מותר.

תשובה: אכן בדבר זה דנו בבית מדרשינו ויש שטענו דהוי פסיק רישיה דלא אכפת ליה (לא ניחא ליה, זה לא נכון כי ניחא ליה שיש תוספת אורה, אלא לא אכפת ליה והוא היינו הך כמבואר בכמה וכמה ראשונים). והיינו טעמא משום שגם במשך השבוע מנתקים את האור שהרי לא צריך אותו כי יש תאורה מספקת וחזקה הבאה מאור המטבח. ויש שטענו שהם לא מנתקים במשך השבוע משום שהאור של המטבח אינו מספיק דיו ובודאי שהאור במקרר נצרך ואכן הראיה לכך שיש שלא מנטרלים אותו במשך השבוע ורק בשבת מחמת איסור שבת, מנטרלים אותו. ויש שטענו שלא מנטרלים אותו מחמת עצלות וכדו' וכן מחמת שאפשר בשבת לכוונו ולכן אף שאין ענין בו, משאירים אותו. ואכן לא נעלם מאיתנו שמרן זצ"ל בספרו יביע אומר (ח"ט חאו"ח סי' קח אות קפז) כתב דאם שכחו לנתק את הנורה שבמקרר חשמלי לפני השבת, אסור לפתוח בשבת את הדלת של המקרר, אפילו ע"י קטן, שהרי שביתתו עלינו, ובאמירה לקטן, הו"ל כדין ספי ליה בידים, וכמ"ש הגר"ש קלוגר בשו"ת קנאת סופרים (בהשמטות לשו"ת שנות חיים סי' קלד) במסקנתו. וכאן איסור פסיק רישיה של הדלקת הנורה, הוא מן התורה, דחשיב כפסיק רישיה דניחא ליה, ופסיק רישיה איסורו מן התורה, כמו שהוכחתי בשו"ת יביע אומר ח"ד (ר"ס לד) ושלא כמ"ש הרב משה הלוי בשם הרה"ג נאמ"ן בספר מנוחת אהבה ח"א (עמ' תקפב). [ושו"ר בשולי הסכמת הרה"ג נאמ"ן נר"ו שבראש הספר, שכתב, שאין להתיר אלא ע"י קטן שלא הגיע לחינוך]. אולם מותר לומר לגוי לפתוח המקרר ולהוציא משם מאכלים הצריכים לו, ואע"פ שהוא פסיק רישיה בהדלקת הנורה, דכל כה"ג לא אסרו אמירה לגוי בפסיק רישיה, וכדמוכח במג"א (סי' רנג ס"ק מא, וסי' רעז סק"ז, וסי' שיד סוף סק"ה), וכ"כ בש"ע הגר"ז (סי' רנט ס"ז), ובשו"ת חלקת יעקב (ח"ג סי' קפא), ובשו"ת שבט הלוי (ח"ז סי' לט), ע"כ ע"ש. והרואה יראה דמרן ס"ל שהדלקת המנורה במקרר היא מדאורייתא. והיינו משום דבזמנו היה מנורה עם חוט להט, אבל בזמנינו שיש מנורת לד קיל טפי. ועוד שמתשובתו של הרב נראה דאחז שהדלקת המנורה במקרר הוי פסיק רישיה דאכפת ליה ולכן כתב לאסור זאת ע"י קטן, ואה"נ אם הוי פסיק רישיה דלא אכפת ליה במלאכה דרבנן כמו לד שיש היום, שפיר דמי להקל בזה גם ע"י גדול. וק"ו בסגירת המקרר דשפיר דמי להקל. וכל זה בתנאי שאכן אנו יודעים דלא אכפת ליה בהדלקת אור זה, כגון שיש לו תאורה טובה ע"י האור במטבח.

ואולם להתיר זאת כך סתם שמא הוי נפיק חורבא מיניה שיזלזלו בשבת ותהפוך להיות קילא בעיני אינשי ולכן בשיעורים אני אומר או לעשות כן ע"י גוי או לתת לקטן שיפתח לצרכו כגון לבקש ממנו שיוציא קולה או מאכל אחר בשבילו וזאת בצרוף כמה ראשונים דס"ל שמותר למספיק לקטן איסור דרבנן בידיים לצרכו. ובסגירה לסגור ע"י מגבת שלא יסגר עד הסוף ויסגר האור (ובחורף אין בעיה ששום דבר במקרר לא יתקלקל, וגם בקיץ אולי יתקלקל המיונז שעשוי מביצים והוא מאכל רגיש לחום).