צילא דמהימנותא - כמרחב מוגן

[אריה סופר]

כבר פסק הראשל"צ שיש חובת סוכה גם בזמן מלחמה
ראה כאן

סוכה במקום אזעקות מהגר''י אביטבול שליט''א

סוכה במקום אזעקות מהגר''י אביטבול שליט''א

forum.moreshet-maran.com

ורציתי לדון בשאלה הלכתית חשובה מאוד:
האם מותר לאדם הנמצא באיזור חיפה שבחסדי שמים כמעט כל הטילים מיורטים.
הוא יושב בסוכה ופתאום יש אזעקה
האם מותר לו להמשיך לשבת בסוכה מדין שומר מצווה לא ידע דבר רע.
וכמו שנפסק במשנה בברכות פרק ה' - אפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק.
במיוחד בסוכה שנאמר עליה בזוהר הקדוש שהיא צילא דמהימנותא.

במיוחד הדבר מעשי לגבי שינה בסוכה
שכן הרבה פעמים לא ניתן להספיק להגיע לממ"ד מהסוכה תוך דקה,
האם מותר לאדם ללכת לישון בסוכה ולסמוך עצמו שהיכן שלא שכיח היזקא מצווה מגינה ומצילה?

 

[אריה סופר]

ואף שאמרו חז"ל שאין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב.

כאן יש ג' צדדים להיתר:
א. כל מה שנאמר בגמ' שלגבי פיקוח נפש חוששים למיעוט הינו רק לגבי ההיתר לחלל שבת, אבל אין בזה עדין איסור של ונשמרתם, וממילא מי שרוצה להישאר בסוכה מותר לו.
ב. במצב שהאדם לא הכניס עצמו לסכנה אלא הסכנה הגיע מאליה יש הרבה יותר להקל.
ג. במקום מצווה יש שמירה מיוחדת כמו שכתב הקובץ שיעורים:

קובץ שעורים פסחים אות לב: ומוכח הכא דסכנת עקרב לא חשיב שכיח היזיקא, ובברכות ל"ג ל"ש אלא נחש אבל עקרב פוסק ופירש"י דרוב נחשים אינן ממיתין ומקשין הא אין הולכין בפיקו"נ אחר הרוב וא"כ צריך לחוש למיעוט הממיתין, וי"ל כיון דרובן אין ממיתין הוי כלא שכיח היזיקא וממילא יש לסמוך אהא דשלוחי מצוה אינן ניזוקין אבל בעקרב פוסק דשכיח היזיקא, והיינו התם דרואה את העקרב אבל הכא בחורין דאינו ידוע כלל אם יש שם עקרב מיקרי לא שכיח היזיקא.

אמנם יש לחלק בין הדברים:
שכאשר מדובר על סכנה של יחיד, אנו אומרים שזה לא שכיח היזקא.
אבל כאשר מדובר על סכנה של רבים, הרי אם כולם לא ילכו לממ"ד וישנו בסוכה אולי זה כבר שכיח היזקא, ולכן גם כל יחיד ויחיד חייב להיזהר. וצ"ע

 

[אריה סופר]

והנה ברור שהוראה לציבור צריכה להיות
שצריך ללכת למרחב מוגן ואין לישון בסוכה במקום שלא יכול להגיע למרחב מוגן.

וכל השאלה לבן תורה המרגיש את הצילא דמהמנותא
ואינו מחפש לפטור עצמו - אדרבה רוצה לחפש כיצד יוכל לזכות במצווה.
האם מותר לו לישון בסוכה השנה?

 

[סופר אליהו]

מצורף תשובתו של הגר''י אביטבול בהרחבה

 

[אריה סופר]

ומצאנו צדיקים רבים שסמכו לשבת בסוכה גם בשעת סכנה
שכן הסוכה כדברי הזוהר היא צל השכינה.

• כל מי שיושב תחת "צלא דמהימנותא" מנחיל חירות לו ולבניו לעולם, ומתברך בברכה עליונה (זוהר פרשת אמור דף קג).​

• ואספנו כאן סיפורים רבים מגדולי ישראל​

 

[בנימין לוריא]

האם מותר לו להמשיך לשבת בסוכה מדין שומר מצווה לא ידע דבר רע.

מה זה שונה ממי שיושב ועוסק בתורה ושומע אזעקה? או ממי ששומע אזעקה באמצע התפילה?

 

[אריה סופר]

מה זה שונה ממי שיושב ועוסק בתורה ושומע אזעקה? או ממי ששומע אזעקה באמצע התפילה?

לגבי תפילה כתב הגרש"ז בשש"כ הערות לפרק כ"ה
שהיות ובני אדם מבוהלים בשעת הסכנה ונמצא שאינם מכוונים ואין תפילה ואין מצווה.
אבל בסוכה שאדם רגוע ומרגיש בצילא דמהימנותא ואינו מצטער
נמצא שיש מצווה שמגינה.

 

[בנימין לוריא]

לגבי תפילה כתב הגרש"ז בשש"כ הערות לפרק כ"ה
שהיות ובני אדם מבוהלים בשעת הסכנה ונמצא שאינם מכוונים ואין תפילה ואין מצווה.
אבל בסוכה שאדם רגוע ומרגיש בצילא דמהימנותא ואינו מצטער
נמצא שיש מצווה שמגינה.

מה זה שונה ממי שיושב ועוסק בתורה ושומע אזעקה?

 

[אד יעלה]

כבר פסק הראשל"צ שיש חובת סוכה גם בזמן מלחמה
ראה כאן

סוכה במקום אזעקות מהגר''י אביטבול שליט''א

סוכה במקום אזעקות מהגר''י אביטבול שליט''א

forum.moreshet-maran.com

ורציתי לדון בשאלה הלכתית חשובה מאוד:
האם מותר לאדם הנמצא באיזור חיפה שבחסדי שמים כמעט כל הטילים מיורטים.
הוא יושב בסוכה ופתאום יש אזעקה
האם מותר לו להמשיך לשבת בסוכה מדין שומר מצווה לא ידע דבר רע.
וכמו שנפסק במשנה בברכות פרק ה' - אפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק.
במיוחד בסוכה שנאמר עליה בזוהר הקדוש שהיא צילא דמהימנותא.

במיוחד הדבר מעשי לגבי שינה בסוכה
שכן הרבה פעמים לא ניתן להספיק להגיע לממ"ד מהסוכה תוך דקה,
האם מותר לאדם ללכת לישון בסוכה ולסמוך עצמו שהיכן שלא שכיח היזקא מצווה מגינה ומצילה?

א.
בפשוטו זה לא קשור לשומר מצווה לא ידע דבר רע
שהלא אם אדם מנענע לולב ויש לו נחש פוסק
ורק לגבי שמונה עשרה שהוא עומד לפני מלך לא מפסיק לנחש.
ב.
צילא דמהמנותא האם הכוונה שלא יהיה שם היזק איני יודע?
ובכלל א''א עם מושג קבלי להתיר דינים בשו''ע.
ג.
ובעניי תמיד חשבתי שטיל אפילו אם אחוזי יירוט מאד גבוהים נחשב כעקרב ואלא כנחש כיון שבטבעו הוא וודאי היזקא אלא שיש לו דבר שמגין כנגדו שזה היירוט אבל למעשה מנהג העולם לא להפסיק בשמו''ע.

 

[אד יעלה]

והנה ברור שהוראה לציבור צריכה להיות
שצריך ללכת למרחב מוגן ואין לישון בסוכה במקום שלא יכול להגיע למרחב מוגן.

וכל השאלה לבן תורה המרגיש את הצילא דמהמנותא
ואינו מחפש לפטור עצמו - אדרבה רוצה לחפש כיצד יוכל לזכות במצווה.
האם מותר לו לישון בסוכה השנה?

אני לא יודע אם להשאר בסוכה זה קולא או חומרא אולי הוא מיקל בפקו''נ כידוע בבריסק בחולה שאב''ס הוראת רבינו חיים הלוי.

 

[אד יעלה]

ומצאנו צדיקים רבים שסמכו לשבת בסוכה גם בשעת סכנה
שכן הסוכה כדברי הזוהר היא צל השכינה.

• כל מי שיושב תחת "צלא דמהימנותא" מנחיל חירות לו ולבניו לעולם, ומתברך בברכה עליונה (זוהר פרשת אמור דף קג).​

• ואספנו כאן סיפורים רבים מגדולי ישראל​

אחה''מ רק אל תפסוק הלכה מסיפורים מהמודיע.

 

[אריה סופר]

השאלה היא בעיקר לגבי הוראת הראשל"צ:
עם זאת, הראש”ל התייחס למצבים שונים בהם יש מקום להקל. לגבי שינה בסוכה, פסק כי במקומות בהם זמן ההתרעה קצר, ויש חשש שלא יספיקו להגיע למרחב מוגן בזמן – פטורים מלישון בסוכה. “ודאי שיהיה פטור בכי האי גוונא, שהרי לא תמיד ישמע את ההתרעה, וגם כשישמע עד שיקום ויגיע למרחב המוגן עלול להסתכן, ובבית הוא מוגן יותר”, הסביר הרב.

לגבי זה נראה שכל כוונתו לומר - שמי שרוצה פטור - יכול לפטור את עצמו מדין סכנה.
אבל וודאי שמותר לאדם להחמיר על עצמו ולשבת בסוכה - ולסמוך על שומר מצווה לא ידע דבר רע.
ובמיוחד בסוכה שהיא צילא דמהימנותא.

שהרי גם ההוראות של פיקוד העורף אינם אוסרות לאדם להתרחק ממרחב מוגן,
ומותר לאדם לנסוע בדרכים למרות שלא יהיה לו מרחב מוגן בשעת האזעקה.
ורק במקומות סמוכים לגבול אומרים לשהות ליד מרחב מוגן.
ואם כן מדוע לאסור לאדם לשבת ולישון בסוכה אם אינו יכול להגיע למרחב מוגן.

 

[עבד ה׳]

שאלה-293061
שלום לכבוד הרב
בזמן ישיבה בסוכה בסעודות החג, במידה ויש אזעקה האם להשאר בסוכה כי היא מגנה ומצילה או ללכת לחדר שינה (אין לי חדר ממ"ד ואין מקלט). מה לעשות?

תשובה
ללכת למרחב מוגן מפני הסכנה.

 

[אריה סופר]

שאלה-293061
שלום לכבוד הרב
בזמן ישיבה בסוכה בסעודות החג, במידה ויש אזעקה האם להשאר בסוכה כי היא מגנה ומצילה או ללכת לחדר שינה (אין לי חדר ממ"ד ואין מקלט). מה לעשות?

תשובה
ללכת למרחב מוגן מפני הסכנה.

ומה נעשה אם דברי:
הקובץ שעורים פסחים אות לב: ומוכח הכא דסכנת עקרב לא חשיב שכיח היזיקא, ובברכות ל"ג ל"ש אלא נחש אבל עקרב פוסק ופירש"י דרוב נחשים אינן ממיתין ומקשין הא אין הולכין בפיקו"נ אחר הרוב וא"כ צריך לחוש למיעוט הממיתין, וי"ל כיון דרובן אין ממיתין הוי כלא שכיח היזיקא וממילא יש לסמוך אהא דשלוחי מצוה אינן ניזוקין אבל בעקרב פוסק דשכיח היזיקא, והיינו התם דרואה את העקרב אבל הכא בחורין דאינו ידוע כלל אם יש שם עקרב מיקרי לא שכיח היזיקא.

 

[אריה סופר]

אני חושב שיש חילוק בין אדם שבא לשאול את הרב - שאז אומרים לו את הדין
שפיקוח נפש אפילו בחשש רחוק דוחה את המצוות.
לבין אדם שרוצה מאוד לקיים את המצווה - שאז מותר לו לסמוך על שומר מצווה לא ידע דבר רע.
וכמו שכתבו מי שבא לשאול - סימן שהוא כבר מפחד ולא מרגיש את הדבקות במצווה.

כמו שמצאנו באליה רבה סימן סו
עוד הקשה הב"ח מאי דעתא דאותו חסיד שלא השיב להגמון כשנתן לו שלום.
נלענ"ד דמחמיר על עצמו היה, וכה"ג כתבו תוס' בעירובין דף כ"א [ע"ב] ד"ה מוטב וכו' גבי ר"ע שאמר מוטב שאמות מיתת עצמי ואל אוכל בלא נטילת ידים עי"ש.
ומצאתי בספר חסידים סי' (ת"צ) [תשפז] על מעשה דחסיד הנ"ל זה לשונו, הרי [אם] אדם מחמיר על עצמו בתפלה אף על פי שמסתכן בנפשו, בטוב עושה, כמו שעשה דניאל [וכו'] ע"כ. ובספר מנורת המאור נר שלישי פי"ח מבואר נמי דחסיד אשר כל ימיו זהיר במצוה, מחמיר אפילו בסכנה גמורה, וחסד יסובבנהו.

לכן לענ"ד אותו ת"ח שכתב תשובה כנגד הראשל"צ לחייב לינה בסוכה בעכו, הוא טועה.
יש לחלק בין הוראה ציבורית שוודאי צריך לחשוש לסכנה רחוקה במיוחד של ציבור שלם.
ובין ההוראה של אדם פרטי הדבוק במצווה.
שבאמת גם הראשל"צ וודאי היה מתיר לו. וכמו שראינו הרבה צדיקים שעשו כך.
מצורף התשובה של אותו ת"ח

 

[מ.ס]

ומה נעשה אם דברי:
הקובץ שעורים פסחים אות לב: ומוכח הכא דסכנת עקרב לא חשיב שכיח היזיקא, ובברכות ל"ג ל"ש אלא נחש אבל עקרב פוסק ופירש"י דרוב נחשים אינן ממיתין ומקשין הא אין הולכין בפיקו"נ אחר הרוב וא"כ צריך לחוש למיעוט הממיתין, וי"ל כיון דרובן אין ממיתין הוי כלא שכיח היזיקא וממילא יש לסמוך אהא דשלוחי מצוה אינן ניזוקין אבל בעקרב פוסק דשכיח היזיקא, והיינו התם דרואה את העקרב אבל הכא בחורין דאינו ידוע כלל אם יש שם עקרב מיקרי לא שכיח היזיקא.

עיין כאן שהשיב על כך -

 

[אריה סופר]

עיין כאן שהשיב על כך -

אשמח מאוד לקבל את כל התשובה על הנושא הזה.

לעצם הנידון: אם רוצים לחלק יותר מסתבר כבר לחלק בין סכנה פרטית לסכנה ציבורית.
שנחש זה סכנה פרטית ואז שייך לומר לא שכיח היזקא.
אבל טיל שזה סכנה ציבורית ולציבור כולו - וודאי שזה שכיח היזקא.
ואין לנו ראיה מפורשת כמדומני מחז"ל כיצד צריכים להתייחס לסכנה.
ולכן יש הוראות לכאן והוראות לכאן.
יש הרוצים להדר במצוות ונשמרתם ויש הרוצים להדר בדבקות במצווה.
והעיקר שהכול יהיה לשם שמים.

 

[יבי]

מה עם "תשבו כעין תדורו"?

 

[אריה סופר]

מה עם "תשבו כעין תדורו"?

אם תאמר כך יתכן והסוכה בכלל תהיה פסולה לחלוטין.
היות והיא לא ראויה למגורים.
ואז תשאל אולי הוא צריך לשכור סוכה שסמוכה למרחב מוגן
שכן על מצוות צריך להוציא עד חומש מנכסיו.

 

[אריה סופר]