• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

צירוף קטן למנין - תשובת שו"ת מן השמים - השיעור השבועי מוצ"ש לך לך תשפ"ו

דבק בתורת מרן

Well-known member
כל מי שהקשיב השבוע לשיעור השבועי......

הרב הביא את הנידון של צירוף קטן למנין ולמעשה שאין לעשות כן ואם צירפו לא יענה אמן.
וציין לשו"ת מן השמים ששאל בשמים וענו לו "הקטנים עם הגדולים יוסף ה' עליכם" דמשמע שקטן מצטרף עם הגדולים למנין וכך דעתו, ושיש פוסקים שסמכו עליו.

חשבתי לבאר את הפסוק בעניין זה ע"פ פשוטו - "הקטנים עם הגדולים" - אע"פ שיש קטנים עם הגדולים!
"יוסף ה' עליכם" - דהיינו שצריך להוסיף גדולים כמותכם (הכוונה לשואלים שהם הגדולים, אם לצרף קטנים, ענו להם תוסיפו עליכם , על הגדולים כדי שיהיה מניין).

ולפ"ז גם התשובה מהשמים היא שאין קטן מצטרף.
האם יש כאן חברים שמסכימים להבנה זו?

מצורף צילום מתוך שו"ת מן השמים -

1762033001366.png
 
נערך לאחרונה:
לדבריך העיקר חסר מן הספר, שכן בפסוק זה ליתא לתיבת 'ככם'.
קודם כל - תוקן
מחקתי את המילה "ככם" והוספתי מילים לביאור כוונת דברי!!

והיא גופא - אם היה מוסיף את המילה "ככם" בשו"ת מן השמים, לכאורה אם הם היו תשעה לאחר המילה ככם נמצאו שמונה עשרה וזה בוודאי ליכא.
לכן כתב בספר והתשובה מדויקת יותר בכך שענו לו רק עד "עליכם" דהיינו להוסיף עליכם עד שיהיה מניין.
 
קודם כל - תוקן
מחקתי את המילה "ככם" והוספתי מילים לביאור כוונת דברי!!

והיא גופא - אם היה מוסיף את המילה "ככם" בשו"ת מן השמים, לכאורה אם הם היו תשעה לאחר המילה ככם נמצאו שמונה עשרה וזה בוודאי ליכא.
לכן כתב בספר והתשובה מדויקת יותר בכך שענו לו רק עד "עליכם" דהיינו להוסיף עליכם עד שיהיה מניין.
אני בעניותי הבנתי לשונו אחרת. הקטנים עם הגדולים כלומר בצירוף. יוסף ה' עליכם, כלומר שרויה השכינה.
וזה כהבנת הפוסקים בדבריו שקטן מצטרף.
 
אני בעניותי הבנתי לשונו אחרת. הקטנים עם הגדולים כלומר בצירוף. יוסף ה' עליכם, כלומר שרויה השכינה.
וזה כהבנת הפוסקים בדבריו שקטן מצטרף.
אני מודע שיש פוסקים שלמדו ככה בדבריו,
אבל הוא סתם ולא פירש, ובמיוחד שככה ראינו בשם כמה מגדולי הפוסקים גאונים ראשונים ואחרונים, אז למה לא נפרש בדבריו כמו רוב הפוסקים.
 
הבנת השבולי הלקט כחכם @פשוט
שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן מב
וכן ראינו בספר שבולי הלקט (סי' קנז) שכ', ואין אנו צריכים לחלומו של ר' יעקב הצדיק ממרויש ולא לפתרונו, ששאל ע"י שאלת חלום כשעונים ברוך שאכלנו משלו אם צריך הזכרה ומלכות. והשיבו, הלא ידעת וכו' ואם לא תמליכהו במה תברכהו. ע"כ. (והוא בשו"ת מן השמים סי' נא). וכ' ע"ז, ואין משגיחין בדברי חלומות דקי"ל לא בשמים היא. ובהדיא מבואר בדברי רז"ל שאין בה הזכרה ומלכות כלל, רק בעשרה שאומר נברך אלהינו. עכ"ל. הרי דחד מן קמיא כתב ג"כ על דברי הצדיק ממרויש, שאין משגיחין בדברי חלומות, דלא בשמים היא. [ומכאן קשה עמ"ש החיד"א בשם הגדולים שמהר"י ממרויש מודה להרמב"ם, שהמתנבא שהדין כך וכך ה"ז נביא שקר ויחנק, ורק בדבר שנחלקו ללא הכרעה שפיר דמי לשאול מן השמים, (ע' לעיל בסי' מא או' כט). שהרי בכאן אין מחלוקת בדבר זה, ומוכח להדיא בש"ס שא"צ הזכרה, וכמ"ש השה"ל, ועכ"ז שאל ולא עלתה לו כהלכה. ודו"ק היטב]. וכ"כ עוד השבולי הלקט (סי' ט) במחלוקת הראשונים אם הקטן מצטרף לעשרה לתפלה, שכ', ובשאילת חלום ששאל הצדיק ר"י ממרויש מצאתי, שאלתי במקום שאין עשרה להשלים מנין וכו'. והשיבו לו הקטנים עם הגדולים יוסף ה' עליכם ע"כ. (והוא בשו"ת מן השמים סי' נב). ודחה השה"ל, וכ' והנראה בעיני שאין קטן עולה למנין עשרה. וכ"כ ר' ישעיה ז"ל. ע"ש. והנה אף על פי שבזה אין ראיות ברורות היפך מהר"י ממרויש לא חשש לדבריו, ופסק שאין הקטן מצטרף, וה"ט כמ"ש שלא בשמים היא. ומ"מ הביאו השה"ל (בח"א סי' לא וקכז, וח"ב דף קצב רע"א), שיש להתחשב בעצם סברותיו, במקום דמסתבר טעמיה. וכיו"ב כ' רבינו ישעיה מטראני בשו"ת הרי"ד (סי' קיב): אליהו זכור לטוב נדמה לי בחלום, ושאלתי את פיו על זה וכו', ואמר לי שהיא טריפה. ואף על פי שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ואין לסמוך עליהן, מ"מ הסמך שלי על סוגיית שטת ההלכה הוא. ע"כ. ודו"ק.
 
כי זו לא המשמעות הפשוטה.
לא בהכרח!

הבנת השבולי הלקט כחכם @פשוט
שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן מב
וכן ראינו בספר שבולי הלקט (סי' קנז) שכ', ואין אנו צריכים לחלומו של ר' יעקב הצדיק ממרויש ולא לפתרונו, ששאל ע"י שאלת חלום כשעונים ברוך שאכלנו משלו אם צריך הזכרה ומלכות. והשיבו, הלא ידעת וכו' ואם לא תמליכהו במה תברכהו. ע"כ. (והוא בשו"ת מן השמים סי' נא). וכ' ע"ז, ואין משגיחין בדברי חלומות דקי"ל לא בשמים היא. ובהדיא מבואר בדברי רז"ל שאין בה הזכרה ומלכות כלל, רק בעשרה שאומר נברך אלהינו. עכ"ל. הרי דחד מן קמיא כתב ג"כ על דברי הצדיק ממרויש, שאין משגיחין בדברי חלומות, דלא בשמים היא. [ומכאן קשה עמ"ש החיד"א בשם הגדולים שמהר"י ממרויש מודה להרמב"ם, שהמתנבא שהדין כך וכך ה"ז נביא שקר ויחנק, ורק בדבר שנחלקו ללא הכרעה שפיר דמי לשאול מן השמים, (ע' לעיל בסי' מא או' כט). שהרי בכאן אין מחלוקת בדבר זה, ומוכח להדיא בש"ס שא"צ הזכרה, וכמ"ש השה"ל, ועכ"ז שאל ולא עלתה לו כהלכה. ודו"ק היטב]. וכ"כ עוד השבולי הלקט (סי' ט) במחלוקת הראשונים אם הקטן מצטרף לעשרה לתפלה, שכ', ובשאילת חלום ששאל הצדיק ר"י ממרויש מצאתי, שאלתי במקום שאין עשרה להשלים מנין וכו'. והשיבו לו הקטנים עם הגדולים יוסף ה' עליכם ע"כ. (והוא בשו"ת מן השמים סי' נב). ודחה השה"ל, וכ' והנראה בעיני שאין קטן עולה למנין עשרה. וכ"כ ר' ישעיה ז"ל. ע"ש. והנה אף על פי שבזה אין ראיות ברורות היפך מהר"י ממרויש לא חשש לדבריו, ופסק שאין הקטן מצטרף, וה"ט כמ"ש שלא בשמים היא. ומ"מ הביאו השה"ל (בח"א סי' לא וקכז, וח"ב דף קצב רע"א), שיש להתחשב בעצם סברותיו, במקום דמסתבר טעמיה. וכיו"ב כ' רבינו ישעיה מטראני בשו"ת הרי"ד (סי' קיב): אליהו זכור לטוב נדמה לי בחלום, ושאלתי את פיו על זה וכו', ואמר לי שהיא טריפה. ואף על פי שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ואין לסמוך עליהן, מ"מ הסמך שלי על סוגיית שטת ההלכה הוא. ע"כ. ודו"ק.
ייש"כ חזק וברוך.

אולי אדרבה?
מחמת ומהגאונים והראשונים והאחרונים כתבו קטן לא מצטרף, וכן מסתבר, ודברי שות מן השמים כתובים כאשר הם בפסוק, למה לא נלמד מהם כך?
לא שאני בא לחלוק על הבנת שה"ל, ח"ו.
אלא לבדוק אולי ויש מי שהבין בדבריו כמוני
 
פשוטו של הפסוק, לא בהכרח עיקרה של התשובה, לא?
הרי גם ככה הכל בחלום [אע"פ שנאמר ומראה, ולא בחידות...]
לא פשוטו של הפסוק ולא פשוטו של הפתרון.
אין זכר לזה שהכוונה אע"פ שהקטנים עם הגדולים וכו'. זו תוספת של כבודו.
 
לא פשוטו של הפסוק ולא פשוטו של הפתרון.
אין זכר לזה שהכוונה אע"פ שהקטנים עם הגדולים וכו'. זו תוספת של כבודו.
נכנסת למילים שלי כאילו אני מתקופת הראשונים, צדיק!

סה"כ מנסה לבאר קצת שונה, או למצוא לפחות ע"י דין ודברים כאן, איזה מקור מפורש כמו שהביא החכם לעיל מיבי"א בשם שה"ל שהבין כן
 
נכנסת למילים שלי כאילו אני מתקופת הראשונים, צדיק!
מחילה, בלי העמסת מילותיך "אע"פ" אין התחלה לפירוש שלך בדברי שו"ת מן השמים.
סה"כ מנסה לבאר קצת שונה, או למצוא לפחות ע"י דין ודברים כאן, איזה מקור מפורש כמו שהביא החכם לעיל מיבי"א בשם שה"ל שהבין כן
חילך לאורייתא!
 
חזור
חלק עליון