ידוע כי אסור לקבוע סעודה גדולה בערב שבת שאין רגילים בה בשאר ימות החול. ומאידך אם זה סעודה שרגיל בה בחול מצוה להימנע כבר משעה תשיעית (כאשר בחורף זה יוצא כבר בערך בשעה 2:00).
היה לי כמה שאלות על הלכה זו בעבר.
א' היום בעולם הישיבות (עכ"פ חלק מהישיבות) נוהגים לאכול בכל יום שישי חלה עם נקניק או דברים אחרים שבאים ללפת את הפת. [עושים הזמנה של חלות לשבת, ועל הדרך הישיבה עושה הזמנה גדולה יותר של חלות בשביל יום שישי אחר הצהריים. וגם שיותר מסתדר להם שלא כך, כי צריכים את הסירים לבישולים של שבת ועוד טעמים, ואכמ"ל].
ואני שואל הרי הלכה פסוקה בשו"ע (סי' רמט ס"ב) שאסור לקבוע סעודה בער"ש שאינו רגיל בה בימי חול. ולפי"ז בישיבות לא אוכלים בדרך כלל לחם בצהריים, אלא ארוחה בשרית (כגון עופות, דגים, בשר, שניצל, עם שאר דברים) וא"כ אם רק ביום שישי אוכלים לחם, שוב הו"ל 'סעודה שאינו רגיל בה בחול'. [ואף אם יוצא לו לאכול עוד פעם בשבוע לחם, אינו הופך את זה 'לרגיל', ויש לדון בזה].
ב' [ובאמת מה שדנו הפוסקים (ובכללם מרן רבינו זצ"ל בהליכות עולם ח"א עמ' רנד) איזה היתר יש לישיבות להתפלל מנחה גדולה, וכתבו שעושים זאת ע"מ להינצל מאיסור אכילה לפני תפילה, לא זכיתי להבין, הרי כל האיסור אינו אלא כאשר קובע סעודה שאוכל פת מעל שיעור של כביצה, אבל בישיבות אוכלים תבשילים וכדו' כאמור שזה מותר אפילו אם אוכל הרבה, שכן הדבר נחשב 'לטעימה' שאינו בכלל האיסור. ועל כן לא הבנתי מה הרעש הגדול שעשו, ועוד כתבו שמה"ט הותר להם לאכול להתפלל מנחה גדולה, וזאת כדי להינצל מאיסור אכילה לפני תפילה, אמנם כאמור נראה שאינו הטעם הנכון, וצע"ג].
אשמח לדעת על מה סומכים בעולם הישיבות לאכול לחם באופן קבוע כל יום שישי, הרי לפי ההלכה זה נחשב 'סעודה שאינו רגיל בה'.
עוד רציתי לדעת דהנה המשנה ברורה (סי' רמט ס"ק י"ז) כתב שבימות החורף מצוה להימנע עוד קודם תשע שעות.
ג' ויש לדעת למה השו"ע לא כתב החילוק בין ימות החורף לימות הקיץ, וסתם ולא חילק.
ישר כח לכבוד הגאון שליט"א
היה לי כמה שאלות על הלכה זו בעבר.
א' היום בעולם הישיבות (עכ"פ חלק מהישיבות) נוהגים לאכול בכל יום שישי חלה עם נקניק או דברים אחרים שבאים ללפת את הפת. [עושים הזמנה של חלות לשבת, ועל הדרך הישיבה עושה הזמנה גדולה יותר של חלות בשביל יום שישי אחר הצהריים. וגם שיותר מסתדר להם שלא כך, כי צריכים את הסירים לבישולים של שבת ועוד טעמים, ואכמ"ל].
ואני שואל הרי הלכה פסוקה בשו"ע (סי' רמט ס"ב) שאסור לקבוע סעודה בער"ש שאינו רגיל בה בימי חול. ולפי"ז בישיבות לא אוכלים בדרך כלל לחם בצהריים, אלא ארוחה בשרית (כגון עופות, דגים, בשר, שניצל, עם שאר דברים) וא"כ אם רק ביום שישי אוכלים לחם, שוב הו"ל 'סעודה שאינו רגיל בה בחול'. [ואף אם יוצא לו לאכול עוד פעם בשבוע לחם, אינו הופך את זה 'לרגיל', ויש לדון בזה].
ב' [ובאמת מה שדנו הפוסקים (ובכללם מרן רבינו זצ"ל בהליכות עולם ח"א עמ' רנד) איזה היתר יש לישיבות להתפלל מנחה גדולה, וכתבו שעושים זאת ע"מ להינצל מאיסור אכילה לפני תפילה, לא זכיתי להבין, הרי כל האיסור אינו אלא כאשר קובע סעודה שאוכל פת מעל שיעור של כביצה, אבל בישיבות אוכלים תבשילים וכדו' כאמור שזה מותר אפילו אם אוכל הרבה, שכן הדבר נחשב 'לטעימה' שאינו בכלל האיסור. ועל כן לא הבנתי מה הרעש הגדול שעשו, ועוד כתבו שמה"ט הותר להם לאכול להתפלל מנחה גדולה, וזאת כדי להינצל מאיסור אכילה לפני תפילה, אמנם כאמור נראה שאינו הטעם הנכון, וצע"ג].
אשמח לדעת על מה סומכים בעולם הישיבות לאכול לחם באופן קבוע כל יום שישי, הרי לפי ההלכה זה נחשב 'סעודה שאינו רגיל בה'.
עוד רציתי לדעת דהנה המשנה ברורה (סי' רמט ס"ק י"ז) כתב שבימות החורף מצוה להימנע עוד קודם תשע שעות.
ג' ויש לדעת למה השו"ע לא כתב החילוק בין ימות החורף לימות הקיץ, וסתם ולא חילק.
ישר כח לכבוד הגאון שליט"א
