• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

קונטרס "ליל שמורים הוא"

ניתן להשיג אצלנו בס"ד את החוברת בעניין מעין שבע בליל פסח שחל בשבת שם מבוארת משנתו של מרן רשכבה"ג זיע"א בארוכה אב"א קרא אב"א סברא, וכן המעיין יראה תשובה ניצחת לכל קושיות מחברי הזמן.

ניתן להשיג בחינם - 0556722516
או בדוא"ל:a0556722516@gmail.com
 
ניתן להשיג אצלנו בס"ד את החוברת בעניין מעין שבע בליל פסח שחל בשבת שם מבוארת משנתו של מרן רשכבה"ג זיע"א בארוכה אב"א קרא אב"א סברא, וכן המעיין יראה תשובה ניצחת לכל קושיות מחברי הזמן.

ניתן להשיג בחינם - 0556722516
או בדוא"ל:a0556722516@gmail.com
יש נציגים ברחבי הארץ?
 
לעת עתה ראיתי את הסכמת כבוד הראש"ל שליט"א, ויש להעיר על דבריו מקופיא.
חדא, בד"ה ושליח ציבור כתב: "שארץ ישראל הזדעזעה ת"ק פרסה על ת"ק פרסה בעת שנאמר לאו זה דלא תישא את שם ה' אלהיך לשוא (שבועות ל"ט ע"א)"
1648669036986.png
ובמחילה מכ"ת שליט"א פורתא לא דק, דבגמ' שם כתוב אחרת, וז"ל הגמ' אות באות: "ת"ר שבועת הדיינין אף היא בלשונה נאמרה אומרים לו הוי יודע שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה בסיני לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" וכו', הא קמן שלא רק ארץ ישראל נזדעזעה אלא כל העולם כולו, ועוד, לא מוזכר בגמ' שם שהזעזוע היה ת"ק פרסה על ת"ק פרסה, וצ"ע.
1648669124244.png

ועוד, בד"ה וכן פסקו כתב וז"ל: "וכן פסקו [שאין אומרים ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת. פשוט] רוב ככל האחרונים, ומהם בס' דרך החיים. הרמ"ע מפאנו באלפסי זוטא (שבת כ"ד ע"ב) והעיד שכן המנהג".
1648669228571.png
והנה, אכן הרמ"ע מפאנו שם אכן מעיד שכך המנהג, אבל לא פסק שאין לאומרו, (ועיין שם בדברי הרב המגיה) ואדרבא מבואר שם שהרוצה לאומרו שפיר דמי, וז"ל שם: "ואם רצו לאומרו זה וזה [הלל וברכת מעין שבע, פשוט] שפיר דמי," ובהמשך דבריו כתב שבמקום שלא נהגו לומר הלל, אדרבא צריך הש"ץ לומר ברכת מעין שבע, עיי"ש. וצ"ע.
1648669298863.png
1648669355915.png
1648669474321.png
 

קבצים מצורפים

  • אלפסי זוטא.pdf
    276 KB · צפיות: 0
  • שבועות לט.pdf
    2.5 MB · צפיות: 1
  • הסכמת הראשל.pdf
    409.8 KB · צפיות: 8
נערך לאחרונה:
לעת עתה ראיתי את הסכמת כבוד הראש"ל שליט"א, ויש להעיר על דבריו מקופיא.
חדא, בד"ה ושליח ציבור כתב: "שארץ ישראל הזדעזעה ת"ק פרסה על ת"ק פרסה בעת שנאמר לאו זה דלא תישא
ועוד, בד"ה וכן פסקו כתב וז"ל: "וכן פסקו [שאין אומרים ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת. פשוט] רוב ככל האחרונים, ומהם בס' דרך החיים. הרמ"ע מפאנו באלפסי זוטא (שבת כ"ד ע"ב) והעיד שכן המנהג".
הצג קובץ מצורף 2989
והנה, אכן הרמ"ע מפאנו שם אכן מעיד שכך המנהג, אבל לא פסק שאין לאומרו, (ועיין שם בדברי הרב המגיה) ואדרבא מבואר שם שהרוצה לאומרו שפיר דמי, וז"ל שם: "ואם רצו לאומרו זה וזה [הלל וברכת מעין שבע, פשוט] שפיר דמי" וצ"ע.
שוב ראיתי בחזו"ע פסח שג"כ כתב כן בדעת רמ"ע מפאנו, שאכן העיד שהמנהג שלא לאומרו, ומ"מ אם רוצה לאומרו שפיר דמי, באופן שדברי כבוד הראש"ל שליט"א צ"ב.
 
לעת עתה ראיתי את הסכמת כבוד הראש"ל שליט"א, ויש להעיר על דבריו מקופיא.
יש להעיר עוד [להעמיד דברים על דיוקם].
1648738209697.png
מה שכתב שכן מבואר בדברי 'בעל העיטור' - זהו ט"ס בטור, וצריך לומר בעל 'המנהיג', וכמו שהוא בדפוסים החדשים.
מה שכתב בשם המחזור ויטרי - עי' במהדורת גולדשמיט ח"ב עמ' תמ"ב שהוא רק בכתי"ל שהוא הכת"י הידוע שאינו מגוף המחזור ויטרי אלא הוסיף המעתיק הוספות מעצמו, ואדרבה המחז"ו עצמו ס"ל שם בעמ' תס"ו שיש לומר מעין שבע
1648738687720.png
מה שמנה את הארח"ח והכל בו בתור ב' דעות - ידוע שלא מונים אותם אלא בתור דעה אחת, ואכמ"ל.
 
לעת עתה ראיתי את הסכמת כבוד הראש"ל שליט"א, ויש להעיר על דבריו מקופיא.
חדא, בד"ה ושליח ציבור כתב: "שארץ ישראל הזדעזעה ת"ק פרסה על ת"ק פרסה בעת שנאמר לאו זה דלא תישא את שם ה' אלהיך לשוא (שבועות ל"ט ע"א)"
הצג קובץ מצורף 2987
ובמחילה מכ"ת שליט"א פורתא לא דק, דבגמ' שם כתוב אחרת, וז"ל הגמ' אות באות: "ת"ר שבועת הדיינין אף היא בלשונה נאמרה אומרים לו הוי יודע שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה בסיני לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" וכו', הא קמן שלא רק ארץ ישראל נזדעזעה אלא כל העולם כולו, ועוד, לא מוזכר בגמ' שם שהזעזוע היה ת"ק פרסה על ת"ק פרסה, וצ"ע.
הצג קובץ מצורף 2988
וכעת ראיתי ששגיאה זו דת"ק פרסה מופיעה בספרי הראש"ל שליט"א עשרות פעמים, (ולפעמים כל העולם כולו ולפעמים ארץ ישראל), וכנראה איחלף ליה עם דברי הגמ' במגילה ג' גבי תרגום יונתן, עיי"ש.
 
חזור
חלק עליון