איש מבית לוי
Member
כתב רש"י פ"י פי"ז לשאת את עוון העדה, מכאן למדנו ששעיר ר"ח היה שהוא מכפר על עוון טומאת מקדש וקדשיו, וצ"ע הרי רק באותו יום הוקם המשכן ועדיין לא היו קדשים וגם לא טומאת מקדש ?
הפסוק כותב ואתה נתן לכם לשאת את עוון העדה לכפר עליכם וזה שייך רק בקרבן זה מבין שעירי אותו יום ולא אומר שהיה אז עוון מקדש וקודשיו וכי בחודש שלא היו חטאים לא היו מקריבים קרבן זה אלא זה מצווה שמכפרת אבל זה מצווה בפני עצמה ועל כן היא שייכת תמיד ובפסוק לא כתוב שום דבר על זה שזה כיפר בפועל אלא שזה ניתן בגלל זהוצ"ע הרי רק באותו יום הוקם המשכן ועדיין לא היו קדשים וגם לא טומאת מקדש ?
כיון שהיתה שאלתו לאהרון גם כן אם כן בדין שישיב הוא ורק אם לא יהיה לו מה להשיב ישיבו הם ולכן הם חיכו לאהרון שישיב גם בגלל שראוי שאביהם ישיב וגם בגלל שאז לא יהיה זה תלמיד המשיב לרבו אלא כתלמיד חבר או ששקולים כאחד ולא בגלל שאסור להשיב לרב אלא שזה דרך הכבוד הראויה וזה דבר פשוטוקשה הרי משה עצמו ציוה עליהם [בפט"ז ברש"י] השיבוני על דברי והרב שמחל על כבודו כבודו מחול,
אולי לשאת את עוון העדה זה החטא של הציבור שגרם למות נדב ואביהואכתב רש"י פ"י פי"ז לשאת את עוון העדה, מכאן למדנו ששעיר ר"ח היה שהוא מכפר על עוון טומאת מקדש וקדשיו, וצ"ע הרי רק באותו יום הוקם המשכן ועדיין לא היו קדשים וגם לא טומאת מקדש ?