קושיא: מה המקור הראשוני ש'התורה חסה וכו''

[מרן שר התורה]

בפרשתן (ויקרא י"ד, ל"ו): "וצוה הכהן ופינו את הבית בטרם יבוא הכהן",
ופרש"י: שאם לא יפנהו ויבוא הכהן ויראה הנגע נזקק להסגר וכל מה שבתוכו יטמא...
וחסה התורה אלא על כלי חרס שאין להם טהרה במקווה", עכ"ל.
וצ"ב, דהא בגמ' (מנחות עו:) אמרו: "אמר רבי אלעזר: התורה חסה על ממונן של ישראל, היכא רמיזא דכתיב: "והשקית את העידה ואת בעירם", ולמה לא הביאו מפסוק זה, שהוא מוקדם בתורה ?​

 

[יוסף ילקוט]

כאן צריך פלפול

 

[מרן שר התורה]

כאן צריך פלפול

כוונתו ?

 

[מרן שר התורה]

הראוני, שהנודע ביהודה (תניינא יו"ד סימן ק"ס) כתב דודאי הא דמנחות עדיף טפי דמיניה חזינן דקוב"ה עביד ניסא כדי לחוס על ממונם של ישראל, משא"כ בהא דנגעים דאין כל הפסד בפינוי הבית, אלא דאין ללמוד מזה אלא לגבי ממון העדה כולה ולא לגבי ממונו של יחיד, ומשו"כ צריך הא דפינוי בית המנוגע להוכיח דהתורה חסה אף על ממון היחיד. וניחא דבהא דמנחות הביאו הא ד"והשקית וכו'", דשם באו לפרש למה קונים חטה ללחם הפנים ולא סולת, הרי דבממון הציבור מיירי ולא בממון היחיד, עי"ש.