קטן ביום כיפור

[קורסיה]

בש"ע תרטז איתא שקטן שהגיע לתשע שנים 'שלמות' או עשר בכחוש מתענה לשעות. ושלמות היינו שסיים את השנה התשיעית היינו בן עשר (ובן עשר היינו אחת עשרה).
אח"כ כתב שבן אחת עשרה בין זכר ובין נקבה מתענה ומשלים. ובת שתים עשרה לנקבה ושלש עשרה לזכר חייבים מן התורה.

תמיד אני לא מצליח להבין. אם בתחילה דיבר בלשון תשע ועשר שנים שלמות דהיינו עשר ואחת עשרה בלשוננו. א"כ מה הכוונה אחת עשרה, שתים עשרה לבן ואחת עשרה לבת? הרי כבר אמרו אחת עשרה בכחוש? (כי אז יוצא שבנקבה כחושה אין הבדל בין חינוך לשעות ולחינוך של משלימים כל היום)
או שנאמר שבסיפא הש"ע דיבר כלשוננו (דהיינו לא שלמות). כלומר בבריא בן אחת עשרה ממש. שלזכר יש שנתיים חינוך להשלים כל היום. ולנקבה שנה אחת.