ידוע הגרעק"א בגליונו לשו"ע סי' תריח בנידון זה. שאלתי היא האם ידוע על אחרונים נוספים ידועים הדנים בנידון זה, וגם שאינם ידועים.
האו"ש (פ"ד מהל' עבודת יום הכפורים ה"א) כותב שכמו שמוסף של שבת שחל בו יו"כ הכהן גדול מקריב אותו (כמבואר ברמב"ם פ"א ה"ב), ורואים שדיני יו"כ חלים גם על מה שצריך מצד שבת, כמו"כ קדושת יו"כ גורמת שגם מה שצריך להיות מצד שבת דהיינו סעודה וקידוש, לא יהיה, כיון שצריך לענות נפשו. וכתב באורה ושמחה (לר' מיכאל דוד קריצלר) שהשו"ע הרב סי' תרי"ח י"ח כתב שרבנן לא תקנו קידוש על הכוס ביו"כ אפי' שחל בשבת, וזה כדינו של האו"ש אלא שהוא מדרבנן, והביא שבשבלי הלקט כתב בשם רבינו שלמה [לכאו' הוא רש"י] שביו"כ שחל בשבת לא יעשה קידוש מבעוד יום כי ע"י זה נאסר בשתייה, ומשמע שמצד שבת היה ראוי שיעשה קידוש, ולפי"ז בחולה לכאו' צריך לעשות קידוש, ועדיין יש לדון, שאם כל אחד היה יכול לעשות קידוש, היו מתקנים, אבל עכשיו שכל אחד לא יכול, כבר לא תקנו גם לחולה כמש"כ הגר"ז, ועיי"ש באורה ושמחה בדברי התוס' רי"ד פסחים ק"ו ע"א.
האו"ש (פ"ד מהל' עבודת יום הכפורים ה"א) כותב שכמו שמוסף של שבת שחל בו יו"כ הכהן גדול מקריב אותו (כמבואר ברמב"ם פ"א ה"ב), ורואים שדיני יו"כ חלים גם על מה שצריך מצד שבת, כמו"כ קדושת יו"כ גורמת שגם מה שצריך להיות מצד שבת דהיינו סעודה וקידוש, לא יהיה, כיון שצריך לענות נפשו. וכתב באורה ושמחה (לר' מיכאל דוד קריצלר) שהשו"ע הרב סי' תרי"ח י"ח כתב שרבנן לא תקנו קידוש על הכוס ביו"כ אפי' שחל בשבת, וזה כדינו של האו"ש אלא שהוא מדרבנן, והביא שבשבלי הלקט כתב בשם רבינו שלמה [לכאו' הוא רש"י] שביו"כ שחל בשבת לא יעשה קידוש מבעוד יום כי ע"י זה נאסר בשתייה, ומשמע שמצד שבת היה ראוי שיעשה קידוש, ולפי"ז בחולה לכאו' צריך לעשות קידוש, ועדיין יש לדון, שאם כל אחד היה יכול לעשות קידוש, היו מתקנים, אבל עכשיו שכל אחד לא יכול, כבר לא תקנו גם לחולה כמש"כ הגר"ז, ועיי"ש באורה ושמחה בדברי התוס' רי"ד פסחים ק"ו ע"א.
נערך לאחרונה:
