הטור בסי' תפ"ג מביא כמה שיטות מה עושה מי שאין לו יין לליל הסדר,
לרב נטרונאי גאון ורוב הראשונים עושה קידוש על המצה, ודנו מה הסדר שעושה;
ובסוף מביא הטור:
ורב יוסף בר רב [עי' בהערות לטור (שירת דבורה) הביאו שהגירסא בעיטור לפנינו שרב יוסף בר רב זה המשך לשיטה הקודמת] ורב האי גאון כתבו מי שאין לו יין מקדש על הפת בלילי שבתות ויו"ט חוץ מלילי פסח שהרי אמרו ולא יפחתו לו מד' כוסות.
ולכאורה צריך ביאור מה הראיה מהמשנה,
וכנראה הראיה שאם בדיעבד אפשר לעשות על קידוש על הפת,
מדוע צריך לתת לעני ארבע כוסות?
שיתנו לו שלוש, ויעשה קידוש על המצה.
ועי' בלשון הבעל העיטור קודם לכן, ובב"י ד"ה כתב בעל העיטור,
ולכאורה משמעות בעל העיטור שקיים דין כוס ראשון אפי' כשעושה על מצה, [ויל"ע בכוונת הבית יוסף אם בא לאפוקי מזה],
וכן מוכח להנ"ל, דהיינו שאי נימא שבארבע כוסות מלבד הדין מצווה על הכוס, יש גם דין שתייה, עי' חי' מרן רי"ז הלוי,
אם כן מה הראיה של רב האי גאון, אולי אסור לפחות לו מארבע כוסות כי את הדין שתייה לא יקיים.
ואשמח אם יוסיפו בזה.
לרב נטרונאי גאון ורוב הראשונים עושה קידוש על המצה, ודנו מה הסדר שעושה;
ובסוף מביא הטור:
ורב יוסף בר רב [עי' בהערות לטור (שירת דבורה) הביאו שהגירסא בעיטור לפנינו שרב יוסף בר רב זה המשך לשיטה הקודמת] ורב האי גאון כתבו מי שאין לו יין מקדש על הפת בלילי שבתות ויו"ט חוץ מלילי פסח שהרי אמרו ולא יפחתו לו מד' כוסות.
ולכאורה צריך ביאור מה הראיה מהמשנה,
וכנראה הראיה שאם בדיעבד אפשר לעשות על קידוש על הפת,
מדוע צריך לתת לעני ארבע כוסות?
שיתנו לו שלוש, ויעשה קידוש על המצה.
ועי' בלשון הבעל העיטור קודם לכן, ובב"י ד"ה כתב בעל העיטור,
ולכאורה משמעות בעל העיטור שקיים דין כוס ראשון אפי' כשעושה על מצה, [ויל"ע בכוונת הבית יוסף אם בא לאפוקי מזה],
וכן מוכח להנ"ל, דהיינו שאי נימא שבארבע כוסות מלבד הדין מצווה על הכוס, יש גם דין שתייה, עי' חי' מרן רי"ז הלוי,
אם כן מה הראיה של רב האי גאון, אולי אסור לפחות לו מארבע כוסות כי את הדין שתייה לא יקיים.
ואשמח אם יוסיפו בזה.
