המשנ"ב סי' תרע"ו סק"ד הביא מתשובות רעק"א תניינא סי' י"ג שמי שלא בירך "להדליק" - יכול לברך אם לא גמר להדליק נרות ההידור.
והטעם מבואר ברעק"א שם שהוא מצירוף ג' ספיקות:
א. דעת האליה רבה שמברכים על הידור.
ב. יתכן שזה נקרא "עובר לעשייתן", כיון שמתקיימת המצווה בזה שדולק חצי שעה. [ופקפק בזה שסו"ס כבתה אין זקוק לה, עיי"ש שהביא מהרא"ש פ"ק דפסחים שמברכים "להדליק" ולא "על הדלקת" - כיון שיש התמשכות במצווה, כציצית ותפילין; ושם בהוצאת המאור הובא בהערה י' שהמאירי בפסחים חולק על הרא"ש מחמת שכבתה אין זקוק לה, ובספר המכריע להרי"ד סי' ס"א מצדד ליישב שאסור לכבות כל זמן שצריך לדלוק, ודוחה שאין זו סברא לגבי נוסח הברכה].
ובהערה ב' הובא מספר הפרדס לתלמיד הרשב"א שער ט' פ"ג ס"ד שאפשר לברך כל עוד הנרות דולקות, וכצידוד של הגרע"א שזה נקרא עובר לעשייתן.
ג. יש פוסקים שבכל המצוות אפשר לברך אחרי שקיימם.
וקצת יל"ע אם כוונת הגרע"א שבשלש ספיקות אפשר לברך, או שהסברא השניה נראית לרעק"א עיקר שהיא נכונה, ורק חשש שאולי אפשר לדחות, ולכן צירף סברות נוספות.
ואשמח להערות והארות.
והטעם מבואר ברעק"א שם שהוא מצירוף ג' ספיקות:
א. דעת האליה רבה שמברכים על הידור.
ב. יתכן שזה נקרא "עובר לעשייתן", כיון שמתקיימת המצווה בזה שדולק חצי שעה. [ופקפק בזה שסו"ס כבתה אין זקוק לה, עיי"ש שהביא מהרא"ש פ"ק דפסחים שמברכים "להדליק" ולא "על הדלקת" - כיון שיש התמשכות במצווה, כציצית ותפילין; ושם בהוצאת המאור הובא בהערה י' שהמאירי בפסחים חולק על הרא"ש מחמת שכבתה אין זקוק לה, ובספר המכריע להרי"ד סי' ס"א מצדד ליישב שאסור לכבות כל זמן שצריך לדלוק, ודוחה שאין זו סברא לגבי נוסח הברכה].
ובהערה ב' הובא מספר הפרדס לתלמיד הרשב"א שער ט' פ"ג ס"ד שאפשר לברך כל עוד הנרות דולקות, וכצידוד של הגרע"א שזה נקרא עובר לעשייתן.
ג. יש פוסקים שבכל המצוות אפשר לברך אחרי שקיימם.
וקצת יל"ע אם כוונת הגרע"א שבשלש ספיקות אפשר לברך, או שהסברא השניה נראית לרעק"א עיקר שהיא נכונה, ורק חשש שאולי אפשר לדחות, ולכן צירף סברות נוספות.
ואשמח להערות והארות.
