כתב הביאור הלכה סי' תרע"א ס"ב ד"ה וי"א, אחר שהביא את דברי הגר"א, וז"ל:
היה אפשר לומר עוד דדעת הרי"ף דזה לא נכנס בכלל מה דקי"ל בעלמא דהלכה כב"ה בדינא אחרי דאינם מחולקים בענין הלכה אלא בענין הידור בעלמא ולזה הביא מה שאמר ר' יוחנן על שני זקנים ומשמע לכאורה דהיו בימיו שכבר נפסק בעלמא דהלכה כב"ה ואפ"ה זקן אחד עשה כב"ש. אכן מדלא הוזכר ד"ז בשום פוסק אין לצרף ד"ז להלכה כלל ולא כתבתי רק לעורר לב המעיינים.
והנה בספר צבא הלוי על חנוכה הביא משבלי הלקט שדן לגבי אם אפשר להשלים מי שלא הדליק לילה אחד, כתב שעלול לבוא לעשות כב"ש, ולכן לא יעשה כן.
והביא בצבא הלוי מספר אפשרויות שמי שישלים יעשה כב"ש:
א. עצם זה שפוחת יום אחד מאתמול - זה נראה כב"ש; וממילא אם ביום השלישי ידליק חמש נרות כי ישלים את היום השני, וביום הרביעי ידליק רק ארבע נמצא שפחת מאתמול וכעין ב"ש.
ב. גם אם היה תשלומין היה זה רק על הנר שמעיקר הדין, ולא על ההידור; וממילא אם בלילה הרביעי ישלים את אתמול - ידליק חמש, וזה כב"ש.
והוסיף שכיון שלפעמים עלול לעשות כב"ש - תמיד לא עושים.
ועיי"ש אפשרויות נוספות.
מיהו בריטב"א בשבת כ"א ב' [שלא נדפס בימי המשנ"ב] כתב כהביאור הלכה.
והביא בצבא הלוי מספר אפשרויות שמי שישלים יעשה כב"ש:
א. עצם זה שפוחת יום אחד מאתמול - זה נראה כב"ש; וממילא אם ביום השלישי ידליק חמש נרות כי ישלים את היום השני, וביום הרביעי ידליק רק ארבע נמצא שפחת מאתמול וכעין ב"ש.
ב. גם אם היה תשלומין היה זה רק על הנר שמעיקר הדין, ולא על ההידור; וממילא אם בלילה הרביעי ישלים את אתמול - ידליק חמש, וזה כב"ש.
והוסיף שכיון שלפעמים עלול לעשות כב"ש - תמיד לא עושים.
ועיי"ש אפשרויות נוספות.
מיהו בריטב"א בשבת כ"א ב' [שלא נדפס בימי המשנ"ב] כתב כהביאור הלכה.