כתב הביאור הלכה סי' תרע"א ס"ב ד"ה וי"א, אחר שהביא את דברי הגר"א, וז"ל:
והנה בספר צבא הלוי על חנוכה הביא משבלי הלקט שדן לגבי אם אפשר להשלים מי שלא הדליק לילה אחד, כתב שעלול לבוא לעשות כב"ש, ולכן לא יעשה כן.
והביא בצבא הלוי מספר אפשרויות שמי שישלים יעשה כב"ש:
א. עצם זה שפוחת יום אחד מאתמול - זה נראה כב"ש; וממילא אם ביום השלישי ידליק חמש נרות כי ישלים את היום השני, וביום הרביעי ידליק רק ארבע נמצא שפחת מאתמול וכעין ב"ש.
ב. גם אם היה תשלומין היה זה רק על הנר שמעיקר הדין, ולא על ההידור; וממילא אם בלילה הרביעי ישלים את אתמול - ידליק חמש, וזה כב"ש.
והוסיף שכיון שלפעמים עלול לעשות כב"ש - תמיד לא עושים.
ועיי"ש אפשרויות נוספות.
מיהו בריטב"א בשבת כ"א ב' [שלא נדפס בימי המשנ"ב] כתב כהביאור הלכה.
והביא בצבא הלוי מספר אפשרויות שמי שישלים יעשה כב"ש:
א. עצם זה שפוחת יום אחד מאתמול - זה נראה כב"ש; וממילא אם ביום השלישי ידליק חמש נרות כי ישלים את היום השני, וביום הרביעי ידליק רק ארבע נמצא שפחת מאתמול וכעין ב"ש.
ב. גם אם היה תשלומין היה זה רק על הנר שמעיקר הדין, ולא על ההידור; וממילא אם בלילה הרביעי ישלים את אתמול - ידליק חמש, וזה כב"ש.
והוסיף שכיון שלפעמים עלול לעשות כב"ש - תמיד לא עושים.
ועיי"ש אפשרויות נוספות.
מיהו בריטב"א בשבת כ"א ב' [שלא נדפס בימי המשנ"ב] כתב כהביאור הלכה.
